מר דמיטרי מרצבוי (להלן- התובע) הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן-הנתבע) תביעה להכרה בארוע שארע לו ביום 7.07.2012 (להלן- יום הארוע), כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- החוק).
הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 23.12.2012 (נספח לכתב התביעה), בנימוק כי לא הוכח שניגרם ארוע תאונתי כלשהוא במהלך עבודתו של התובע, ואין קשר בין הבקע הטבורי לארוע הנטען או לעבודת התובע.
גרסת התובע לאירועים כאמור בתצהירו (סעיף 4 לתצהיר התובע), וכמוצג לעיל, מצאה ביטויה גם בדו"ח פנימי לתאונת עבודה אשר מולא על-ידי גב' הזארי ביום 9.07.2012 (להלן- הדו"ח הפנימי), וכדלקמן:
" [התובע- א.ר] העביר גלילים ממשטח אחד למשטח אחר והתחיל לחוש כאבים בבטן. ביום ראשון נח ועדיין חש כאבים פנה לרופא שאבחן בקע והציע לנתח" (נספח ב' לתצהיר התובע).
...
המדובר, לטעמנו, בשינויים קלים שאינם עולים כדי סתירה בגרסת התובע.
מסמכים אלה, לצד עדותה של גב' הזארי, הם בבחינת ראיות אובייקטיביות התומכות בגרסת התובע, ולפיכך אין הרישומים במסמכים הרפואיים הסמוכים לאירוע, בהם לא נזכר האירוע הנטען, והמהווים ראייה אחת בלבד ממכלול הראיות, בכדי לאיין או להחליש את גרסת התובע.
המצטבר מכל האמור לעיל הוא כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי אירעה לו ביום 7.07.2012 תאונת עבודה.
