מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת תאונת עבודה: אירוע לבבי כאירוע חריג בעבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת התובע, אשר לקה באוטם שריר הלב (להלן – אוטם שריר הלב או האוטם), להכיר באוטם כנובע מתאונת עבודה, כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש] התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).
לטענת התובע אוטם שריר הלב ארע לו כתוצאה מארוע חריג בעבודתו ככבאי ביום 18.4.19 בו היה מעורב בכיבוי שריפה, במהלכה נלכדו אנשים בתוך דירתם.
...
חוות הדעת רצופה קביעות רפואיות מובהקות אשר נשענות על אדנים מקצועיים ומשכך לא מצאנו מקום להתערב בהן או לשנותן.
מטעמים אלה מצאנו מקום לאמץ את חוות דעתו המנומקת והמבוססת של המומחה ולקבוע כי קיים קשר סיבתי בין אוטם שריר הלב בו לקה התובע לבין עבודתו.
על כן – התביעה מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת התובע, אשר לקה באוטם שריר הלב (להלן – אוטם שריר הלב או האוטם), להכיר באוטם כנובע מתאונת עבודה, כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש] התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).
בעב"ל (ארצי) 502/09 משה סידה נגד המוסד לביטוח לאומי (21.10.10) נפסק, כדלקמן: "על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה על התובע להוכיח קרות ארוע חריג בחיי עבודתו בסמוך לפני קרות האוטם.
...
על אף שאין בכך כדי לעלות או להוריד בכל הנוגע לקביעה אודות התקיימו של אירוע חריג, הרי יש בכך כדי לתמוך במסקנתנו לפיה סמיכות הזמנים בין אירוע השריפה מיום 18.4.19 לבין אוטם שריר הלב מצדיקה אף היא מינוי מומחה רפואי.
סבורים אנו שאין הנדון דומה לראיה ולא ניתן להקיש מענין חשפאי לעניינו שכן הנסיבות העובדתיות שונות.
מהטעמים המפורטים מצאנו מקום למנות מומחה רפואי, מתחום הקרדיולוגיה, אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין מצבו הרפואי של התובע, על יסוד התשתית העובדתית שלהלן: התובע, יליד 1977, עובד משנת 2014 ככבאי ברשות הארצית לכיבוי והצלה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] ביום 16.06.2022 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה[footnoteRef:4] בטענה כי ארוע הלב שעבר, נגרם בשל ויכוח חריג בעבודה עם ג'ופראן ביום 21.12.2021 (להלן: "הארוע").
תאונת עבודה מוגדרת בסיפא הסעיף – "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו". לשם הכרעה אם אוטם שריר הלב נגרם 'תוך כדי עסוקו ועקב עסוקו' של מבוטח, יש להוכיח קודם כל כי ארע למבוטח ארוע חריג בעבודה, עובר לפגיעה הגופנית.
...
בהינתן כי בקושי הגיע למסגרייה באותה העת, וכי נמצא ברכב בכיוון העסק ולא ההיפך, זו מסקנה שאי אפשר לשלול.
בסיכומו של דבר – "משאין בית הדין, לצערו, בוחן כליות ולב ואין הוא יודע המתרחש בנפש האדם, אף הבחינה הסובייקטיבית להתרגזות בעוצמה חריגה טעונה ראיות אובייקטיביות ואין די לענין זה בעצם אמירת המערער, כי התרגז התרגזות חריגה."[footnoteRef:15] נכונים דברים אלו גם בענייננו.
אי לכך ובהתאם לנימוקים לעיל, ומשלא הוכח קרות אירוע חריג בעבודה, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין ארוע לבבי שאירע לו לטענתו ביום 12.11.20 (להלן – הארוע).
המסגרת הנורמאטיבית: תנאי בל יעבור להכרה בארוע לבבי כתאונת עבודה הוא שהגורם לכך היה "ארוע חריג" (עב"ל 465/97 זאב און – המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו); דב"ע נו/0-11 נורית חזאם - המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) פד"י לו 75; עב"ל (ארצי) 51252-09-11 ורד לוי – המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) (25.8.13)).
...
כך, מנהלו של התובע, מר אדוט העיד, כי רוב הימים התובע נמצא במשרד ויש מספר ימים שהוא בשטח (עמ' 3 שורות 9-10) והוא אינו עולה על גגות (עמ' 5 שורות 11-16: "עו"ד רוזנבלום: בסדר בסופו של דבר נדרש ממנו, לצורך מילוי התפקיד שלו, לעלות על גגות מדי פעם. מר אדוט: לא, הוא לא עולה על גגות. הוא כמעט לא עולה על גגות. הוא מגיע מלמטה, עובר עם מנהל הפרויקט, הוא לא עולה על גג. הוא לא עולה על גג. עו"ד רוזנבלום: בעבודה שלו הוא לא עולה על הגג? מר אדוט: הוא לא נדרש לעלות על גג, להסתכל") כן ראו עדות מר אדוט בעמ' 5 שורות 24-27 לפיה ציין כי "חוץ מהמקרה הזה אני לא זוכר שהוא עלה על גג". מעבר לאמור, מר בן טל איתו נפגש התובע ציין בסעיפים 4-5 לתצהירו כי לצורך העלייה לגג "יש לעלות לכיוון הגג באמצעות גרם מדרגות שלאחריו יש צורך להתקדם בכביש המוביל אל הגג ואשר נמצא בעלייה. בסיום המעלה ישנו גרם מדרגות נוספות המוביל אל הגג. נכנסנו לגג וערכנו סיור בגג. על הגג נמצאים קולטים רבים וביניהם ברזלים (קושרות) שעל מנת לעבור ביניהם ולהתקדם על הגג יש צורך לטפס מעל הקושרות". מר אדוט הוסיף (סעיפים 8-11 לתצהירו), כי מאחר והתעוררו שאלות והבהרות הם נדרשו ללכת הלוך ושוב בין המוקדים השונים ועשו מספר הקפות "כולל עלייה לגג באופן חוזר ונשנה מספר פעמים". לדברי מר בן טל סיור זה נערך במהירות שכן התובע אחר וכי באותו יום היה יום חם ושמשי.
מצאנו לקבל את עדותם של התובע והעדים מטעמו לפנינו ושוכנענו כי התובע חווה ביום האירוע מאמץ פיזי חריג אשר השפיע על התובע לרעה מבחינה סובייקטיבית ולאחר מספר שעות הוא אושפז עקב אירוע לבבי.
סוף דבר: מהנימוקים שפורטו, נקבע בזאת כי בתאריך 12.11.20 אירע לתובע אירוע חריג במקום העבודה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

על יסוד האמור עד כה נקל להבין את העקרונות שנקבעו ביחס להכרה בארוע לב כפגיעה בעבודה בקשר עם דרישת המאמץ החריג - בין אם נפשי או גופני: ראשית, המנגנון הפיזיולוגי שתואר לעיל מחייב, מבחינה רפואית, סמיכות זמנים מסויימת (שלא כאן המקום לקבוע את גדריה) בין המאמץ החריג לבין יצירת קריש הדם וממנו לארוע הלב, כדי שניתן יהיה לקבוע כי מיתקיים בין השניים קשר סיבתי; שנית, לא די בהתרחשותו של ארוע הלב בזמן העבודה על מנת לקבוע כי מדובר בפגיעה בעבודה, אלא נידרש להוכיח שקדם לו מאמץ חריג עקב העבודה שהרי "אוטם שריר הלב אינו תאונה אלא חולי" (בג"ץ 6984/93 ווליניץ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מח(4)285, 292.
ולסיכום כתב בית הדין הארצי בענין חוסני כי: "..בבחינת תביעה להכרה בארוע לב כתאונת עבודה, יש לבחון תחילה אם טענות המבוטח הנן למאמץ גופני חריג או לדחק חריג (ויתכן גם שילוב של השניים).
...
ולסיכום כתב בית הדין הארצי בענין חוסני כי: "..בבחינת תביעה להכרה באירוע לב כתאונת עבודה, יש לבחון תחילה אם טענות המבוטח הינן למאמץ גופני חריג או לדחק חריג (ויתכן גם שילוב של השניים).
3194-11-22 לאחר שמונה לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין הליקוי בליבו של התובע שם לבין האירוע החריג שארע לו בעבודתו (עת במהלך ההדרכה נתגלעו תקלות וליקויים רבים אשר אינם מתרחשים בשגרה וגרמו לתובע להרגיש לחץ ומבוכה (להלן האירוע החריג)): לטעמנו, גם אם מדובר במקרים שונים, ניתן להקיש מאשר כתב פרופ' קרן, לענינינו, בנוגע לסמיכות הזמנים.
לסיכום - לנוכח כל האמור לעיל והואיל והתובע לא ידע לתאר זמן מסויים שניתן לאתרו במהלך יום עבודתו שבו ביצע מאמץ חריג וכן הואיל וגם לשיטתו ביום התרחשות האירוע לבבי הוא עבד במשרדו ולא ביצע שום מאמץ חריג, הרינו קובעים כי הוא לא הוכיח את האלמנט האוביקטיבי הנדרש וגם לא הוכיח את האלמנט הסוביקטיבי עת לא הצליח להוכיח כי בסמוך ולפני יום ה - 18/3/21 אירע לו אירוע חריג בעבודתו ולכן הרינו הרינו מורים על דחיית תביעתו.
הוצאות משפט - למרות התוצאה אליה הגענו החלטנו להתחשב בבקשת ב"כ התובע כפי שמצאה ביטוי בסעיף האחרון לסיכומיו ("....שלא להשית הוצאות על התובע, שהרי ניכר בעליל כי עסקינן במי שהגיש תביעתו בלב ובידיים נקיים") ולא לעשות צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו