מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת תאונת עבודה בגין מיקרוטראומה בכפות הידיים

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת חני אופק גנדלר לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי באר שבע (סגן הנשיא השופט צבי פרנקל; ב"ל 54295-02-21) בגדריו נדחתה תביעת המערער, רופא שיניים במקצועו, להכיר בפגיעה בעמוד שדרה צוארי, בכתף ימין ואצבעות יד ימין כפגיעה בעבודה מכוח עילת המקרוטראומה (ראו מכתב המוסד לביטוח לאומי מיום 23.2.20).
וכך נאמר (סעיף 6 לפסק הדין): "לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין התביעה להדחות. התובע העיד שהעבודות אותן הוא מבצע מורכבות מפעולות רבות. הוא העיד שמדובר בכמעט 600 טיפולים שהוא מבצע. התובע העיד שהמטופל נמצא בזוויות שונות ובתנוחות שונות של הפה. התובע העיד שיד ימין נימצאת בתנוחה ולא בתנועה וממילא היא לא עוברת את גובה הכתף ועל כן אין פעולה זו עונה על תנאי המקרוטראומה. אשר לרטט, התובע אישר שמדובר ברטט כמו של מברשת שיניים. אין מדובר ברטט המקים תשתית של מקרוטראומה ולא של מחלת מיקצוע. התובע לא תיאר את הכלים הרוטטים ואת המפרט שלהם. .... כאמור לאחר הדיון הציג התובע דוגמאות לרשימת מטופלים. מהדוגמאות שצרף עולה שלא בכל יום התובע ביצע השחזות. התובע העיד שבטיפולי השחזות הוא משתמש בכלי רוטט במשך 80% מהטיפול ובשאר הטיפולים 20% בלבד. התובע לא העיד עדים לגבי אופי עבודתו והיקפה וגם מסיבה זו ... יש לדחות את התביעה". המערער טען בסיכומיו כי קיימת ידיעה שיפוטית לפיה "עבודת רופא שיניים כרוכה בשימוש ממושך ואינטנסיבי בכלים רוטטים בכפות הידיים והאצבעות ובתנועות חוזרות ונישנות". לטענתו, העיד בבית הדין כי הוא משתמש במכשיר מסוג טורבינה בהשחזות (80% מהזמן) ובטיפולי שורש (20% מהזמן), אך לא שלל בתשובתו כי גם ביתר הזמן הוא משתמש בכלים רוטטים אחרים עליהם העיד ואותם פירט בתצהירו.
קביעה זו מייתרת את הצורך להדרש לעילת המקרוטראומה בגין הליקוי בכף יד ימין, אם כי נעיר מבלי להכריע כי על פני הדברים בהיעדר פירוט מדויק של פרקי הזמן ומידת רציפות התנועות קיים קושי לקבוע כי הונחה תשתית עובדתית מספקת לכך.
...
וכך נאמר (סעיף 6 לפסק הדין): "לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות. התובע העיד שהעבודות אותן הוא מבצע מורכבות מפעולות רבות. הוא העיד שמדובר בכמעט 600 טיפולים שהוא מבצע. התובע העיד שהמטופל נמצא בזוויות שונות ובתנוחות שונות של הפה. התובע העיד שיד ימין נמצאת בתנוחה ולא בתנועה וממילא היא לא עוברת את גובה הכתף ועל כן אין פעולה זו עונה על תנאי המיקרוטראומה. אשר לרטט, התובע אישר שמדובר ברטט כמו של מברשת שיניים. אין מדובר ברטט המקים תשתית של מיקרוטראומה ולא של מחלת מקצוע. התובע לא תיאר את הכלים הרוטטים ואת המפרט שלהם. .... כאמור לאחר הדיון הציג התובע דוגמאות לרשימת מטופלים. מהדוגמאות שצירף עולה שלא בכל יום התובע ביצע השחזות. התובע העיד שבטיפולי השחזות הוא משתמש בכלי רוטט במשך 80% מהטיפול ובשאר הטיפולים 20% בלבד. התובע לא העיד עדים לגבי אופי עבודתו והיקפה וגם מסיבה זו ... יש לדחות את התביעה". המערער טען בסיכומיו כי קיימת ידיעה שיפוטית לפיה "עבודת רופא שיניים כרוכה בשימוש ממושך ואינטנסיבי בכלים רוטטים בכפות הידיים והאצבעות ובתנועות חוזרות ונשנות". לטענתו, העיד בבית הדין כי הוא משתמש במכשיר מסוג טורבינה בהשחזות (80% מהזמן) ובטיפולי שורש (20% מהזמן), אך לא שלל בתשובתו כי גם ביתר הזמן הוא משתמש בכלים רוטטים אחרים עליהם העיד ואותם פירט בתצהירו.
משכך בהקשר לעבודה בכלים רוטטים ביד ימין אנו קובעים כי ימונה מומחה בעילת מחלת המקצוע.
אשר לעוצמת הרטט לא שוכנענו כי יש להטיל על המבוטחים את החובה להוכיחו.
סוף דבר – הערעור בנוגע לכתף ולצוואר נמחק.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מונחת להכרעתנו תביעה להכיר בליקויי התובע בכף יד ימנית וכתף שמאל, כמחלות מיקצוע ולחילופין כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה.
ההליך שלפנינו: התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בקרע ברצועה בכף יד ימין וכתף שמאל כפגיעה בעבודה עקב הרמת משאים כבדים.
...
לסיכום השיב המומחה על מלוא השאלות שבית הדין הפנה אליו, לרבות שאלות ההבהרה.
חוות דעת המומחה מנומקת כדבעי ולא מצאנו הצדקה עובדתית או משפטית לחרוג ממנה.
בהעדר קשר סיבתי בין הפגיעה בכף ידו הימנית של התובע לבין עבודתו, אנו דוחים את התביעה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבע אשר דחה את תביעתו של התובע ביום 11.1.2021, האחרון לא נפגע תוך כדי ועקב עסוקו במשלח ידו; ולפיכך לא ארעה לו פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995.
עם זאת, מכתב התביעה, כמו גם מתצהירו של התובע ניתן להבין לכאורה כי התובע הועסק במשך 40 שנה בחברת "ג'ון בין טכנולוג'יס קורפ". בין לבין, ב"שאלון למעביד בגין מקרוטראומה- כפות ידיים" נרשם כי תאריך תחילת עבודתו במפעל "מיום 1.8.1982" וכי התובע "עובד מאז שנת 1982 באותו תחום עבודה כאשר מדי פעם שינו את שם החברה". בחקירתו הנגדית של התובע הוברר, בראי דוח תקופות עיסוק כי התובע הועסק אצל "מרכוס יעקב", בהמשך בחברת "אפ. אמ. סי.טי" ורק החל משנת 2017 בחברת ג'ון בין טכנולוג'יס קורפ (נ/3).
...
כאשר מדובר בפעולות שונות ומגוונות ולא בעבודה הכרוכה בביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית או של תנועות זהות או דומות במהותן, אזי המסקנה תהא שלא הונחה תשתית עובדתית מתאימה על פי תורת המיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 2400-10-11 זוהר- המוסד לביטוח לאומי (מיום 12.12.2012); עב"ל (ארצי) 34405-01-11 שרה סקוטלסקי- המוסד לביטוח לאומי (מיום 2.8.2011); עב"ל (ארצי) 26150-02-11 (ארצי) אלברט אמר- המוסד לביטוח לאומי (מיום 27.10.2013); עב"ל 32446-07-16 שלום קפלה- המוסד לביטוח לאומי (מיום 7.9.2017)).
ברם ובניגוד לנטען על ידי התובע בסעיף 10 לסיכומיו, שלפיו התובע הועסק 3-4 שעות כל יום עם כלים רוטטים, לא שוכנעתי כי התובע עבד עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים שהוא תנאי מקדמי להכרה במחלת המקצוע לפי פריט זה, אף לא בעונת הקיץ.
אשר על כן, התביעה נדחית על שתי עילותיה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כן הוא הבהיר בדיון מיום 25.5.21 שהוא הגיש את התביעה ביחס ליד ימין – "התובע סובל מ-CTS בשתי ידיו. לתובע הייתה תאונת עבודה ולכן הוכר CTS ביד שמאל. אבל לא הוכר במסגרת התאונה CTS דו צדדי וגם לא נתבע. אנו טוענים שמדובר בתוצאה של מקרוטראומה". הנה כי כן, טענת התובע היא שנגרמה לו פגיעה על דרך המקרוטראומה בכף יד ימין (CTS).
...
דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים וראיותיהם, מצאנו כי הונחה תשתית עובדתית מספקת לצורך מינוי מומחה רפואי.
טענת התובע שהוא עבד בתקופה קודמת נסתרה בחקירתו הנגדית ולא שוכנענו שהונחה תשתית ביחס לאותה תקופה.
סוף דבר הונחה תשתית ראייתית למינוי מומחה, כדלקמן: התובע עבד כשליח בחנות ירקות מ-9/14.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כחלק מתהליך בחינת תביעתה, מילאה התובעת ביום 18.2.19 שאלונים למבוטח בגין מקרוטראומה ביחס לכל אחד מהאיברים שלגביהם היא טוענת לפגיעה.
ביום 30.3.20 הוגשה התביעה שבפנינו, במסגרתה ביקשה התובעת הכרה בפגיעה בצואר, בכתף שמאל וביד ימין כפגיעה בעבודה על בסיס תורת המקרוטראומה.
כך בחקירתה בפני חוקר הנתבע העידה כי במהלך הטיפול של בניית צפורניים באופן הבא: "במהלך הטיפול אני נשענת קדימה, שתי הידיים שלי מושטות קדימה, יד שמאל מחזיקה את ידה של המטופלת, ויד ימין מחזיקה את מכונת השיוף, אשר עובדת עם רטט והתנגדות ומצריכה ממני להפעיל כוח" (ע' 2 לחקירה ש' 23); בעדותה בפנינו הסבירה התובעת כי היא עובדת עם מכשיר, כאשר הידית נגד כיוון השעון כך שיש היתנגדות, כך שיד הלקוחה מונחת בכף ידה השמאלית ואילו יד ימין באויר (ע' 5 ש' 11).
...
אחר כל זאת, שתי התביעות שהגישה התובעת נדחו על ידי פקיד התביעות בהחלטות מיום 2.7.19 ומיום 20.5.19, בנימוק שלא הוכח מבחינה רפואית קיום קשר סיבתי בין הבעיות הרפואיות לבין תנאי העבודה, ומכיוון שפקיד התביעות הגיע לכלל מסקנה שכאבי התובעת נובעים ממצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.
לטעמנו, די בקביעה זו כדי להקים ספק שיש לראותו כפועל לטובת המבוטח, במובן זה שעניינה של התובעת יועבר למומחה על אף העדר העמדה של תשתית עובדתית של תנועות חוזרות ונשנות של הצוואר.
סוף דבר מצאנו כי מתקיימת תשתית עובדתית למינוי מומחה (אורתופד) לצורך המשך בירור התביעה לעניין יד ימין והצוואר.
התביעה להכרה בפגיעה בכתף שמאל על בסיס תורת המיקרוטראומה –נדחית בזאת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו