לא זו אף זו. אין ממש בטענת התאגיד בסעיפים 42-40 לסיכומי הטענות מטעמו בעיניין הגמול ושכר הטירחה, לפיה בקשת האישור נמחקה מאחר שבית המשפט סבר כי אין למבקשים עילת תביעה כלשהיא כנגד התאגיד וכי הוא לא אחראי על הרכב המים.
עוד יצוין, כי כתב התביעה ובקשת האישור לא הוגשו כלאחר יד. המבקשים צרפו לבקשתם חוות דעת בעיניין איכות המים, ופרטו את המקורות החוקיים לדרישותיהם.
מאידך גיסא, אינני סבור כי מדובר בהליך מורכב במיוחד, שטמן בחובו סיכון משמעותי למבקשים ו/או לבאי כוחם, ואף לא נטען שהמבקשים הוציאו במסגרתו הוצאות חריגות.
...
הגעתי למסקנה כי בנסיבות המקרה דנא יש לפסוק למבקשים גמול בסך של 18,000 ₪, ולבאי כוחם שכר טרחה בסך של 70,000 ₪ (כולל מע"מ).
בהערת אגב אציין כי טרם מתן החלטתי זו הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור הסכם פשרה בת"צ 22142-06-17.
כפי שצוין לעיל, מדובר בתובענה הדומה במהותה לתובענה נשוא החלטתי זו, שהדיון בה התברר יחד עם הדיון בבקשת האישור נשוא החלטתי זו. במסגרת הבקשה להסכם הפשרה בת"צ 22142-06-17, עתרו הצדדים לפסוק למבקש ולבאי כוחו גמול, הוצאות ושכר טרחה בסכום כולל של 90,000 ₪ (כולל מע"מ).
סוף דבר
לאור כל האמור אני מקבל את הבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה ומורה לתאגיד המים והביוב האזורי - אלעין בע"מ לשלם למבקשים גמול, שכר טרחה והחזר הוצאות כדלקמן:
(א) שכר הטרחה לבאי הכוח המייצגים בסך של 70,000 ₪ (כולל מע"מ);
(ב) גמול בסך כולל של 18,000 ₪ (שישולם לכל המבקשים יחדיו באמצעות באי כוחם, קרי סך של 6,000 ₪ לכל מבקש);
(ג) שכר המומחה, בסך של 15,000 ₪ (בכפוף להצגת אסמכתא בדבר התשלום ששולם לו).
