תביעת שכר עבודה ופיצויי פיטורים לעובד זר

המשיבים הגישו תביעות שכנגד לתשלום הפרישי שכר, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, פצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובגין פגיעה בפרטיות וזכויות נוספות.

עוד נקבע על ידי בית הדין האיזורי: "אנו מתרשמים כי עבודת הנתבעים 1 ו-2 בגיוס עובדים לתובעת היתה כרוכה בשעות עבודה לא קבועות. הנתבעים 1 ו-2 העידו כי עבודתם הצריכה נסיעה לרשויות הגירה, לבתי מלון ולמקומות בהם שוהים עובדים זרים וניתן לגייס אותם. לאחר מכן הם תאמו עבורם ראיונות עבודה עם לקוחות התובעת, ליוו אותם לראיונות אלו, סייעו להם למלא טפסים, הסיעו אותם לדירות בהן השתכנו. הנתבעים 1 ו-2 גם העידו כי גייסו בממוצע בין 60 ל-80 עובדים בחודש (ראו עדות הנתבע 1 בעמ' 50 ש' 8 – 15 לפרוטוקול). בנסיבות אלו שוכנענו כי הם עבדו בשעות נוספות." בית הדין חייב את החברה לשלם למשיב 1 גמול שעות נוספות בסך 95,207 ש"ח ולמשיב 2 גמול שעות נוספות בסך 34,044 ש"ח. במוקד ערעור החברה עומדים הסכומים שנפסקו בגין שעות נוספות למשיבים 1 ו- 2 וכן רכיבי תביעה שנפסקו או נדחו בשל המעשים שהחברה ייחסה למשיבים ובכלל זה קזוז פיצוי מוסכם, פצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ופגיעה בפרטיות.

...

עוד נקבע על ידי בית הדין האזורי: "אנו מתרשמים כי עבודת הנתבעים 1 ו-2 בגיוס עובדים לתובעת היתה כרוכה בשעות עבודה לא קבועות. הנתבעים 1 ו-2 העידו כי עבודתם הצריכה נסיעה לרשויות הגירה, לבתי מלון ולמקומות בהם שוהים עובדים זרים וניתן לגייס אותם. לאחר מכן הם תיאמו עבורם ראיונות עבודה עם לקוחות התובעת, ליוו אותם לראיונות אלו, סייעו להם למלא טפסים, הסיעו אותם לדירות בהן השתכנו. הנתבעים 1 ו-2 גם העידו כי גייסו בממוצע בין 60 ל-80 עובדים בחודש (ראו עדות הנתבע 1 בעמ' 50 ש' 8 – 15 לפרוטוקול). בנסיבות אלו שוכנענו כי הם עבדו בשעות נוספות." בית הדין חייב את החברה לשלם למשיב 1 גמול שעות נוספות בסך 95,207 ש"ח ולמשיב 2 גמול שעות נוספות בסך 34,044 ש"ח. במוקד ערעור החברה עומדים הסכומים שנפסקו בגין שעות נוספות למשיבים 1 ו- 2 וכן רכיבי תביעה שנפסקו או נדחו בשל המעשים שהחברה ייחסה למשיבים ובכלל זה קיזוז פיצוי מוסכם, פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ופגיעה בפרטיות.

סוף דבר – ערעור החברה בנושא גמול השעות הנוספות שנפסק לזכות המשיבים 1 ו- 2 מתקבל, וחיוב החברה בנושא זה - מבוטל.

באשר ליתר הרכיבים שנפסקו לזכות המשיבים - הערעור נדחה.

לאור התוצאה אליה הגענו, לא יעשה צו להוצאות ביחסים שבין החברה לבין המשיבים 1 ו- 2, וביחסים שבין החברה לבין המשיבים 3 ו- 4, אנו מחייבים את החברה לשלם לכל אחד מהם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 2,500 ש"ח. בפסיקה זו לקחנו בחשבון את טענות החברה ביחס לסיבות להיעדרות המשיבים 2 ו- 4 מהדיון שהתקיים לפנינו.

רקע עובדתי והחלטת בית הדין האיזורי בבית הדין האיזורי התבררה תביעת המבקש, עובד זר מתאילנד, שהועסק במשקו החקלאי של המשיב במושב מבטחים שבדרום.

במסגרת התביעה עתר המבקש לקבלת תשלומים שונים הנובעים מיחסי העבודה בין הצדדים, ובכללם: שכר עבודה; פצויי פיטורים; הפרישי שכר; דמי חגים; חופשה; הבראה; הפקדות לקרן הפנסיה; מענק שנתי; פצויי הלנת שכר ופצוי בגין הלנת פצויי פיטורים, בסך כולל של 117,080 ₪.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, כמו גם בחומר הנוגע לעניין מתיק בית הדין האזורי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.

סוף דבר הבקשה נדחית.

לאחר שעיינו בבקשה לסילוק על הסף ובתגובה לה, להלן החלטתנו: תביעה זו הוגשה ביום 16.2.2022 על ידי התובעת, עובדת זרה, שהועסקה כמטפלת סיעודית של המנוחה הגב' יהודית דמתי ז"ל, בדרישה לתשלום זכויות סוציאליות בגין תקופת העסקה וסיומה על סך כולל של 89,907 ש"ח. בתביעה נטען כי הנתבע 1 היה האפוטרופוס של המנוחה וכן מעסיק בפועל של התובעת.

על פי סעיף 107 לחוק הירושה, אין לחלק את העיזבון בין היורשים בטרם סולקו חובות העיזבון, ויש בכך כדי להטיל על יורשיו של מעסיק לפעול לסילוק חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים לעובד של המוריש (כאמור בסע"ש (י-ם) 66725-11-18 אמדור בלנגה – עיזבון המנוח חזקיה ג'בהרי ז"ל (26.5.2021)).

...

לאחר שעיינו בבקשה לסילוק על הסף ובתגובה לה, להלן החלטתנו: תביעה זו הוגשה ביום 16.2.2022 על ידי התובעת, עובדת זרה, שהועסקה כמטפלת סיעודית של המנוחה הגב' יהודית דמתי ז"ל, בדרישה לתשלום זכויות סוציאליות בגין תקופת העסקה וסיומה על סך כולל של 89,907 ש"ח. בתביעה נטען כי הנתבע 1 היה האפוטרופוס של המנוחה וכן מעסיק בפועל של התובעת.

בתגובה לאמור השיבה התובעת כי יש לדחות את הבקשה, מהטעמים העיקריים הבאים: לו העיזבון היה ריק לא היו הנתבעים 1 ו-2 פועלים להוצאת צו קיום צוואה וצו ירושה, וכן לא היו מגישים התנגדויות ומנהלים הליך בבית המשפט לענייני משפחה.

דיון והכרעה לאחר שעיינו בטענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף של התביעה נגד הנתבע 2 – להידחות.

נוכח האמור אין מקום גם להיעתר לבקשת התובעת לקבל את נוסח הסכם החלוקה שקיבל תוקף של פסק דין שעה שאין האמור רלבנטי להליך דנן.

ביום 14.2.2023 הגיש המבקש תביעה למוסד לביטוח לאומי, לתשלום גמלה בגין חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורין המגיעים לו מן החברה (להלן: "גמלת פירוק"), והכל בהתאם להוראות פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק" או "חוק הביטוח הלאומי").

אין חולק כי כאשר עובד זר שוהה בארץ במעמד חוקי הוא זכאי לקבל גמלה בהיותו "עובד" ככל עובד אחר, היות שביטוח נפגעי עבודה לפי פרק ה' לחוק אינו דורש מעמד של תושבות, בנגוד לענפי ביטוח אחרים בחוק הביטוח הלאומי (ליאור טומשין, גלעד מרקמן וניר גנאינסקי תאונות עבודה ומחלות מיקצוע 93 (2011)).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

תנאי כזה איננו קיים בחוק, ולמעשה, הוא עומד בניגוד לו. סיכומו של דבר – דין הבקשה להתקבל.

ביום 14.2.2023 הגיש המשיב תביעה למל"ל, בה עתר לקבל גמלה בגין חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורין שטען כי מגיעים לו מהחברה (להלן: הגימלה).

כמפורט לעיל, לעמדת המל"ל סעיף זה קובע כי אין לשלם גמלה בגין חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורין לעובד זר ששוהה בישראל בנגוד לחוק, על אף שבתקופה שלגביה נוצרה זכאותו לגימלה הוא החזיק בהיתר עבודה כדין.

...

המסקנה היא אפוא שעניינו של העובד המשיב בהליך זה, המבקש לתבוע גמלה המשולמת באופן חד-פעמי, איננו נכנס לגדרו של סעיף 324ב(ב).

המסקנה היא אפוא כי בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי איננו מונע את תשלום הגמלה למשיב והורה למל"ל לבחון בשנית את זכאותו של המשיב לגמלה מבלי להתנותה בכך שהמשיב יעזוב את הארץ או יסדיר את שהייתו.

הערעור נדחה אפוא ועמו גם הבקשה לעיכוב ביצוע.