תביעת שכר טרחה בגין שירותים משפטיים בהליך סדר דין מהיר

מבוא: לפני תביעה לחיוב כספי בדמות שכר טירחה ע"ס 17,000 ₪, בגין שירותים משפטיים שהוענקו לנתבעת – בהתאם להתחייבותה בהסכם שכר טירחה שנכרת בין הצדדים מיום 10.7.12, ובשל חילוקי דיעות שנתגלעו בין הצדדים בהיתחשבנות שנערכה ביניהם בעקבות טפול משפטי שהעניקו התובעת ו/או עו"ד פודים במשך תקופה ארוכה לנתבעת והוריה המנוחים בתיקים שונים ברקע הפסקת הייצוג.

נוכח ניהול התובענה בהליך של סדר דין מהיר ובהתאם לתקנה 214 טז. לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

...

22.9 מובהר בזאת, כי כל האמור לעיל מתייחס אך למחלוקת הנוגעת לחיובי שכר הטרחה ובהקשר להסכם שכר הטרחה בין הצדדים גרידא.

סוף דבר- דין התביעה להתקבל בעיקרה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 12,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

לפני תביעה בסדר דין מהיר לתשלום שכר טירחה בגין שירותים משפטיים שהעניק התובע לנתבע בסך כולל של 71,399 ש"ח. העובדות הרלבנטיות וטענות הצדדים: ביום 19.8.09 נחתם בין הצדדים הסכם שכר טירחה, נספח 2 לכתב התביעה (להלן: "הסכם שכר הטירחה"), מכוחו עותר התובע לחייב את הנתבע בתשלום סך של 23,200 ש"ח עבור הגשת שתי תביעות לבית המשפט לעינייני מישפחה, וסך של 3,712 ש"ח בגין הופעה בשתי ישיבות בבית המשפט.

התובע לא הגיש חוות דעת מומחה להוכחת גובה שכר הטירחה הראוי שלטעמו מגיע לו בגין השירותים השונים, והסתפק בהסתמכות על הסכם שכר הטירחה ובטענות הנוגעות לאישור תביעת החוב שהגיש על ידי הנאמן במסגרת הליכי פשיטת הרגל ובהפנייה לתעריף המינימאלי והצגת פרוטוקולים מדיונים והחלטות בית המשפט ולשכת ההוצאה לפועל.

...

על כן אני סבורה כי בגין רכיב זה ניתן לפסוק לתובע שכר טרחה על דרך האומדנה, על הצד הנמוך, וזאת על מנת שלא יצא חסר.

לפיכך ולאור הפסיקה המחמירה עם תובע שלא ערך הסכם שכר טרחה אני פוסקת לתובע שכר טרחה בגין הייצוג בהליכי הוצאה לפועל סך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ. סוף דבר: סיכומו של דבר אני מקבלת את התביעה באופן חלקי.

תוספת הצמדה הגיונית ומתקבלת על הדעת גם לגבי סכומי השכר הראוי מאחר שהתובע לא יכול היה לגבות את החוב במהלך השנים בהם מצוי היה הנתבע בהליכי פש"ר. לפיכך, אני קובעת כי סכומי שכר הטרחה שנפסקו לעיל יישאו הפרשי הצמדה מיום הפסקת הייצוג 5.6.11 ועד למועד הגשת התביעה ביום 29.5.17, וממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

תביעה בסדר דין מהיר לתשלום שכר טירחה בגין שירותים משפטיים.

הנתבע סרב לשלם לתובעת הסכומים והתובעת הגישה תביעה זו בהליך של סדר דין מקוצר.

...

בנסיבות אלו דרשה התובעת כי הנתבע ישלם לה את מלוא שכר הטרחה המוסכם בסך של 17,450 ש"ח (מלוא שכר הטרחה על פי הסכם שכר הטרחה בהפחתת הסכומים ששילם עד לאותו מועד).

אשר לטענת התובעת בדבר הפרת זכות יוצרים: משקבעתי כי הצדדים הסכימו שהנתבע ישלם לתובעת 6,800 ש"ח כנגד הזכות לעשות שימוש בהתנגדות הראשונה לצורך הכנת ההתנגדויות הנוספות, ממילא איני נזקק להידרש לדון בשאלת זכות היוצרים (ובכלל זה איני נדרש לדון בזכויות הנתבע בהתנגדות, מי ערך את ההתנגדות המקורית ומה הייתה מידת מעורבותו של הנתבע בעריכתה).

עם זאת, אציין כי טענת התובעת להפרת זכות יוצרים לא נטענה כלל בכתב התביעה ומשנטענה נטענה בכלליות, ללא פירוט כנדרש וללא תמיכה בחוות דעת, לפיכך ממילא דינה להידחות.

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה: הנתבע ישלם לתובעת סך של 6,800 ש"ח. אשר להוצאות: במכלול הנסיבות אני פוסק כי הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,334 ש"ח ושכ"ט עורך דין בסכום כולל של 10,000 ש"ח. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

מבוא: לפניי תובענה כספית, על סך 7,598 ₪, שעניינה דרישה לתשלום שכר טירחת עורך דין בגין שירותים משפטיים שהוענקו לנתבע במסגרת הסכם שנכרת בין הצדדים ביום 4.8.10.

נוכח ניהול התובענה בהליך של סדר דין מהיר ובהתאם לתקנה 214 טז' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

...

טענות הנתבע בקצירת האומר: טענות הנתבע, כפי העולה מהאמור בכתב ההגנה, שפורט בתצהיר התמיכה בהתנגדות שהגיש במסגרת תיק הוצל"פ מס' 03-26630-12-5, מפורטות כדלקמן: הסכם שכר הטרחה שנחתם בין הצדדים הינו הסכם חד צדדי שאינו משקף את ההסכמות בין הצדדים ומהווה מלכודת לנתבע בהיותו הסכם מקפח; לטענת הנתבע, סוכם בין הצדדים, כי בתמורה למלוא השירותים שיוענקו לנתבע ישלם הנתבע סך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ; הנתבע מעולם לא הסכים לכך כי העבודה תתבצע על סמך הצהרה של התובע אודות שעות העבודה ובמיוחד כאשר עסקינן בהצהרה שבוצעה בדיעבד וכל שעת עבודה מעבר לסכום המינימאלי הייתה צריכה לקבל אישור הנתבע מראש ובכתב; פירוט שעות העבודה לא נמסר לנתבע לא בכתב ולא בעל פה ולא צורפו ראיות להיקף שעות העבודה; התובע לא ביצע עבודתו ולא ייצג את הנתבע ולכן, על התובע להשיב לנתבע את כל הסכומים שקיבל ממנו שכן, הנתבע לא עשה שימוש בסיכומיו.

בנוסף, אין בידי לקבל טענות התובע בעניין איכותם וטיבם של הסיכומים, זאת, הואיל ומלבד העלאת טענות בעלמא בעניין זה לא הצליח הנתבע להוכיחן.

אשר לטענה השלישית- סבורני, כי יש לקבל הטענה כפי שיפורט להלן- עיון בסיכומים שהוכנו מלמד, כי עסקינן בסיכומים הפרוסים על פני 10 עמודים.

סוף דבר- התביעה נדחית.

נתבע 2 טען בכתב הגנתו כי הוא היתקשר עם הנציגות, והיא מסרה לו את השיק על סך 3,426 ₪ על חשבון שכר טירחתו בגין שירותים משפטיים שהעניק לה. עוד טען נתבע 2 כי השיק נמשך לטובתו כנפרע, ובלא שהופיעה עליו הגבלה כלשהיא; וכי התובעות נימנעו מלספק לו כל אסמכתא לטענתן לפיה אסור היה לו לפרוע את השיק.

לעניין ההתנהלות הדיונית, הרי שהתובעות הגישו את התביעה בסדר דין מהיר, אולם הן אלה שבקשו לחקור את הנתבעים בהיקפי זמן החורגים מאלה שהוסכמו במקור (בהתאם למהותו של הליך כזה), ובסופו של דבר עתרו להעבירו לסדר דין רגיל.

...

התביעה לחיוב הנתבע לשלם לתובעות פיצוי נוסף נדחית.

לעניין ההתנהלות הדיונית, הרי שהתובעות הגישו את התביעה בסדר דין מהיר, אולם הן אלה שביקשו לחקור את הנתבעים בהיקפי זמן החורגים מאלה שהוסכמו במקור (בהתאם למהותו של הליך כזה), ובסופו של דבר עתרו להעבירו לסדר דין רגיל.

בנסיבות אלה, התלבטתי אם לא היה מקום לחייב את התובעות בהוצאות הנתבעים גם בשלב זה. בסופו של דבר, ובין היתר על מנת שלא להסלים את המחלוקת עוד, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.