תביעת שכר טרחה בגין ייצוג בהליך גילוי מרצון

על פי האמור בהסכם, הנתבע ייצג את התובעת בהליך בבית המשפט המחוזי, שבו קבוע דיון ליום 29.12.14, ולצורך זה גם "יעיין בתיק רע"א 798/14, אשר היתנהל בבית המשפט העליון העוסק בבקשת רשות ערעור על החלטה בתיק במחוזי". עוד נקבע, כי שכר הטירחה בגין הייצוג, יעמוד על סך כולל של 33,052 ₪.

בנסיבות אלה, שבהן סוכם גובה שכר הטירחה בין הצדדים, אין מדובר בתביעה שעניינה טענה הנוגעת לשעור שכר הטירחה הראוי בגין הייצוג (או ליתר דיוק, לטענה שלפיה נגבה שכר טירחה בשיעור מופרז, או העולה על זה הראוי, בגין הפעולות שבוצעו).

לבסוף, ציין בית המשפט המחוזי, כי גם אם אסרף לא היה חוזר בו מרצונו לקיים את העסקה, לא היה מקום לצרוף התובעת כצד להליך.

בשים לב להתנהלותו הדיונית של הנתבע לאורך ההליך, אשר כללה הגשת בקשה שלא היה בה ממש להעברת ההליך לסדר דין רגיל; מספר בקשות לארכה להגשת תביעה שכנגד, אשר לבסוף לא הוגשה; הגשה באיחור של תצהיר גילוי מסמכים; בקשה שנדחתה למחיקת התביעה; איחור לישיבת גישור; זימון עדים שעדותם התבררה כנטולת נפקות; ועמידה על הגשת סיכומים בכתב – אין צו להוצאות.

...

עם זאת, העובדה כי הנתבע ייצג את התובעת בהליך קשור, תומכת במסקנה, כי מדובר בייצוג בעניין מורכב יחסית, אשר פרטיו לא הוצגו בפני בית המשפט, במלואם, על ידי התובעת.

נוכח האמור, ומשלא הוכיחה התובעת את הטענה אשר היוותה בסיס לתביעתה, הרי שדין תביעתה להידחות.

סיכומו של דבר, התביעה נדחית.

על נוהל הליך גילוי מרצון על מנת להבין מה מהות השרות בגינו נקשרו הנתבעים עם התובע, נחוץ לעיין בנוהל הליך גילוי מרצון כפי שפורסם על ידי רשות המיסים ביום 7.9.2014 (נספח 14 לכתב התביעה).

התובע נשכר לטפל בהליכי גילוי מרצון בהסכם שכר הטירחה נכתב כי הנידון הוא "ייצוג בהליכי גילוי מרצון". בהמשך, נכתב כי משרדו של התובע עומד לרשות הנתבע 1 "לייצוג וטפול בהליכי גילוי מרצון". בסעיף 2 נכתב כי הייצוג יכלול הכנת בקשה לגילוי מרצון וכך גם בסעיף 3 להסכם.

אם מטרתו הייתה לקבל את השכר הנוסף בשל הייצוג במשא ומתן מול פקיד השומה ללא קשר למתן החסינות הפלילית, היה עליו לציין זאת במפורש בהסכם.

...

לפיכך, אין מקום לקבל טענה זו של התובע והיא נדחית.

סוף דבר סוף דבר, התביעה נדחית.

לפיכך, התובע ישלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בסך של 25,000 ₪.

לפני בקשת רשות להיתגונן של הנתבעת בתביעה כספית בסדר דין מקוצר שהגישה התובעת, עו"ד, לקבלת תמורה הנקובה בהסכם שכר טירחה עליו חתומה הנתבעת בגין ייצוג הנתבעת בהליכי ערעור.

מהראיות שהוצגו בפני עד כה על ידי שני הצדדים עולה כי הנתבעת חתמה על הסכם שכר הטירחה מרצון, כולל סעיף של רכיב מותנה, ולא קיימת כל ראיה נגדית לסתור זאת.

מאחר והנתבעת הבהירה כי עורך הדין שנכח בישיבות יכול להעיד על טענותיה, על הנתבעת להבהיר עד ליום 15.11.20 האם עד זה יגיש תצהיר על ידה, שאם לא כן תוכל התובעת לבחון הגשת תצהירו כעד מטעמה, ככל שתבקש לעשות כן. הוראות דיוניות לצדדים בת"א 70474-02-20: עד לקדם המשפט הראשון יסיימו הצדדים הליכי גילוי מסמכים והליכים מקדמיים (ללא תצהירים).

...

משכך, כפי שיפורט להלן, בהתאם לבקשת הרשות להתגונן, חקירתה של הנתבעת ותצהירה, בכל הנוגע לטענות לרשלנות בייצוג, טענות כנגד הסכמתה לפסיקה על דרך הפשרה ומשמעותה, וטענות לכישלון תמורה, הרי שלא ניתן להתגונן בטענות אלה במסגרת התביעה השטרית ובקשת רשות להתגונן בגינן נדחית.

באשר לטענות הנוספות הרבות, שרובן כלולות בכתב התביעה בתביעה המקבילה, ובכלל זאת טענות בנוגע לאופן הייצוג, טענות לרשלנות, על כלל היבטיה, טענות לכישלון תמורה חלקי וכן טענות בנוגע להסכמה לפסק דין לפי סעיף 79א, על כלל היבטיו, ולרכיב הקבוע בגין הכנת הערעור והשתתפות בישיבות, בקשת הרשות להתגונן נדחית.

הנתבעת תשלם לתובעת בגין בקשתה, שהתקבלה בחלקה, סך של 3,500 ₪.

רקע וצדדים לבקשות ברקע הבקשות, תובענה שהגיש התובע – עו"ד עוזי פינחסי (להלן גם: "פינחסי") לתשלום שכר טירחתו, בהתאם להסכמי ייצוג ושכר טירחה שנחתמו בינו לבין הנתבעת 2 - חברת יהלומים בשם יצחק לבבי יהלומים 2006 בע"מ (להלן: "החברה"), לפיהם ייצג פינחסי את החברה מול רשויות המס בהליך גילוי מרצון, זאת לאחר פירסום רשות המיסים בשנת 2014, כי היא מתחייבת שלא לנקוט הליכים פליליים נגד מי שיסדיר את חובו בהליך של גילוי מסמכים עד לחודש פברואר 2017.

...

מעבר לנדרש, לאור מעורבותו של נדב בהליכים בין הצדדים, כפי שהנתבעים עצמם טענו בכתבי טענותיהם, אני סבור כי גם ביחס לטענה זו, אינטרס הגילוי גובר על פגיעה נטענת אפשרית בפרטיותו.

מנגד, אני סבור כי דרישת התובע אינה ממוקדת דיה ולפיכך, התובע ישלים וימקד את דרישתו לתקופה ספציפית ולאחר מכן, יגלו ויעבירו הנתבעים לתובע את אותם מסמכים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשות מתקבלות בחלקן.

עם זאת, נקבע כי בנסיבות מסויימות החיסיון אינו חל – דוגמאת מקרה בו עורך הדין נתבע על ידי הלקוח בתביעת רשלנות או בתביעת שכר טירחה של עורך הדין נגד הלקוח או במסגרת הליכים משמעתיים הננקטים כנגד עורך הדין ביוזמת הלקוח (תנ"ג (מחוזי מרכז) 7147-09-10 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ (נבו, 19.02.2018)) ופש"ר (מחוזי ת"א) 5106-01-18 עו"ד ענבל הילי ערה נ' כונס נכסים רישמי תל אביב (נבו, 23.07.2020): "חיסיון עו"ד- לקוח הוא חסיון אבסולוטי שאיננו ניתן להסרה. זאת, בשונה מחסיונות אחרים שהם חסיונות יחסיים כגון חסיון רופא, פסיכולוג ועובד סוצאלי, אשר ניתן בנסיבות מסוימות להסירם אם בית המשפט מצא כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף על העניין שיש שלא לגלותה (בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' ליאל שיינר, פ"ד סו(3) 442 (2014), פס' 29‏‏).

כלומר, בעוד שעניין חיסיון עו"ד לקוח עלה בכתב ההגנה בהקשר של יחסי הנתבעים עם לקוחותיהם אותם ייצגו בהליכי גילוי מרצון (שבגין שירות זה נתבעו על ידי התובע לחלק משכר הטירחה), הרי שביחס לחיסיון עו"ד לקוח שבין הנתבעים לרו"ח בומבך לא מצאו הנתבעים להזכיר קושי כזה או אחר בהגנתם שקשור לחיסיון בגין השרות המשפטי שניתן בעבר לרו"ח בומבך.

...

לסיכום, מכל אחד מהנימוקים שלעיל וקל וחומר נוכח הצטברותם, אין הצדקה לקבל את הבקשה.

התוצאה הבקשה נדחית.

הנתבעים ישלמו לתובע שכר טרחת עו"ד בסך של 7,500 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין.