תביעת שכר טירחה בגין שירותי הנהלת חשבונות

כן עותר הוא לשכר מימוש, כאשר סכום זה כולל את הדיבידנד הרעיוני של קזוז חוב של אותו נושה וזאת בשל הקטנת חובו של בל"ל ולפי חשבון זה סך התשלומים המזכים אותו בשכר מימוש הם 329,432 ש"ח ושכרו 54,581 ש"ח בנכוי שכר ביניים, בסך 24,131 ש"ח כך שלזכותו - 30,450 ש"ח. בנוסף עותר הוא לתוספת מאמץ בשיעור של 25% והוצאות גלובאליות עבור 61 חודשים בסך 200 ש"ח לחודש ובסה"כ 12,200 ש"ח. בבקשה מתוקנת שהגיש, עותר הוא לשכר טירחה בגין שירותי הנהלת חשבונות והפקת דו"חות כספיים מתוקף העבודה שביצע כרו"ח, לפי 200 ש"ח לחודש ולתקופה של 6.8 שנים סך של 16,320 ש"ח ועבור הכנת דוחות כספיים בסך של 7,000 ש"ח. הכנ"ר טוען ,כי על-פי הפסיקה הסכמה לתשלום שכר-טירחה שלא בהתאם לתקנות מחייבת הסכמת הנושים.

בגין הפחתת תביעת החוב של בל"ל, סבור הכנ"ר, כי אין לשלם שכר מימוש, כיון שההכרעה בתביעת החוב, לרבות בחינת הסכמי ההלוואה והפחתת הקרן בשל תשלום ע"י ערבים, אינה מזכה בשכר מימוש לפי תקנה 8, במיוחד עת מדובר בהפחתת ערבויות אישיות של בעלי המניות, שכן כחלק מבחינת תביעת החוב, עליו לבחון את הסכמי ההלוואה והפניה לנוהל הכנ"ר. הכנ"ר מיתנגד לשלם למפרק הסך של 15,000 ש"ח שנפסקו לטובת קופת הפרוק וסבור שיש להביא נושא זה בחשבון ככל שיתבקש תוספת מאמץ עם סיום כלל ההליכים בתיק.

...

מקובל עלי הסברו של התובע כי עצם העובדה כי חשבוניות בגין התשלומים עבור שירותי הנהלת חשבונות ניתנו משקולי מס על ידי אותה חברה, אינה מלמדת כי אין לו זכות אישית לתבוע את התשלום מכוח הסכם שכר הטירחה.

מכל האמור לעיל עולה כי דרישת התובע לשכר טירחתו, כפי שבאה לידי ביטוי במכתב ההתראה מיום 13.12.13, היא מדויקת ונכונה וזכאי הוא עבור כל שנה לשנים 2010 ו- 2011 לסך של 18,000 ₪ בגין שירותי ראיית חשבון וסך של 32,400 ₪ בגין שירותי הנהלת חשבונות, לפני מע"מ. לגבי שנת 2012 מקובל עלי החישוב היחסי שערך התובע לפיו זכאי ל- 10,500 ₪ בגין שירותי ראיית חשבון וסך של 18,900 ₪ בגין שירותי הנהלת חשבון.

...

מקובלת עלי טענת התובע כי תשלומים בסכומים אלו מלמדים כי הנתבע הבין כי עליו לשלם את שיעור שכר הטרחה המוגדל ואין לקבל את טענת הנתבע כי שילם ביתר.

סוף דבר התובע נתן שירותי ראיית חשבון והנהלת חשבונות לחברת רם טוב.

בתום הפעילות נותר חוב ועל כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 51,029 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית שנתית (ריבית דריבית) בשיעור של 10% החל מיום 1.1.2013 ועד לתשלום המלא בפועל.

עניינה של התביעה שנדונה בפני בית משפט קמא ועניינו של ערעור זה באחד מסעיפי התיקון, המתייחס למצב החלוקה שהיה ערב התיקון, סעיף 3: "מבלי לגרוע מן האמור לעיל, כל התחייבויות השותפות וכל נכסיה ליום 31 בדצמבר, 2009 (ובכלל זה חשבונות ללקוחות בגין שירותי השותפות שהועמדו עד למועד זה), יפרעו וייגבו (לפי הענין) לפי יחס החלקים של הצדדים בשותפות ערב חתימת תיקון זה, דהיינו, רון 66.66% ואמיר 33.33%. למען הסר ספק, האמור לעיל מתייחס גם אך לא רק לכל הכספים שיתקבלו, אם יתקבלו, במסגרת ההליכים המשפטיים נגד צור דבוש והתלויים ועומדים במועד חתימת תיקון זה". "ההליכים המשפטיים נגד צור [י] דבוש" הם תביעה כספית שהגישו השותפות והמערער בחודש אוגוסט 2007, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת.א. 2313/07, מוצג 3) נגד צורי דבוש (להלן – "דבוש") וארבע חברות הקשורות אליו, לתשלום חוב בגין שירותים שונים שניתנו להם.

לאחר קזוז שני הסכומים, העביר דבוש לב"כ השותפות והמערער באותה תביעה, עו"ד יורי נחושתן, את ההפרש בסך 135,000 ₪, וסכום זה שולם לעו"ד נחושתן כשכר טירחה.

טענתו המרכזית של המשיב היתה, כי על-פי ההסכם שבינו ובין המערער, "כל עבודה של מי מהשותפים, בתחומי עיסוק השותפות ו/או שמותר לעסוק בהם כרואי חשבון תיכלל במסגרת השותפות..., תיערך במסגרת השותפות וכל שכר שיתקבל בגינה יכנס לקופת השותפות", ודבר זה עולה לטענתו גם מלשון ההסכם (סעיף 18 לכתב התביעה, מוצג 2).

אני סבור כי המענה לשאלה שנשאלה נמצא בהסכם אשר כונן את השותפות (הסכם השותפות), במשפט הפותח שלו: "הסכם זה להקמת שותפות שתעסוק במתן שירותי ראיית חשבון, ביקורת ייעוץ ושירותים נלווים...". מה נכלל בהגדרה זו? השירותים הנמצאים בליבת העבודה של ראיית החשבון: שירותי הנהלת חשבונות ובקורת דו"חות, אך גם שירותים נלווים הקשורים למקצוע רואה החשבון ולמומחיותו: ייעוץ פינאנסי ולווי פינאנסי (כשם שעורך-דין מעניק שירותי ייעוץ ולווי משפטיים לעיסקאות שעושה לקוחו).

...

לא מצאתי כל הצדקה להתערב ביתר מסקנות בית משפט קמא, ויתר טענותיו של המערער (בקשר להתחשבנות נוספת שצריכה להיערך בין הצדדים ועוד) – דינן להידחות.

אשר על כן דעתי היא כי דין הערעור להידחות.

שאול שוחט, שופט התוצאה ברוב דעות השופטים שוחט ואטדגי וכנגד דעתה החולקת של השופטת שבח, הערעור מתקבל באופן חלקי, כך שמהסכום שנפסק לטובת המשיב בפסק דינו של בית משפט קמא יופחת החלק היחסי שיוחס לעסקת קליל (סעיף 12(ח) לפסק הדין של השופט גייפמן).

ביום 27.5.2020 נחתם בין הערייה לבין מכון ויצמן הסכם פשרה, שהביא לסיום אותם הליכים משפטיים (להלן: "הסכם הפשרה עם מכון ויצמן") בו ייצגה התובעת את הערייה, אשר הניב לעירייה סכום של 100 מש"ח. לטענת התובעת, סכום זה נקבע לאחר שנלקחו בחשבון טענות מכון ויצמן שהועלו בתביעת ההשבה ולפיכך, לעניין חישוב זכאותה לשכר טירחה, יש להוסיף על הסכום של 100 מש"ח את הסכום שקוזז מסכום הפשרה לשם סילוק תביעת ההשבה של המכון, אשר עמד על כ- 49.7 מש"ח. במקביל, בין התובעת לעירייה נוהל הליך נוסף, שעניינו תביעה כספית שהגישה התובעת נגד הערייה לתשלום שכר טירחה בגין תשלומי היטל השבחה שבוצעו לעירייה עבור שני נכסים (תא"ק 19071-06-17).

מסמכים ה, ו, ז – הנתבעים נתבקשו לגלות את כל חשבונות שכר הטירחה שהוגשו לעירייה במהלך השנים 2021-2008 על ידי יועצים בתיקים שטופלו על בסיס הצלחה, לרבות מיסמכי האישור של אותם חשבונות, על ידי הגורמים המוסמכים בערייה וכן תיכתובות שהוחלפו בעיניין החשבונות, לרבות פקודות לבצוע התשלום וכל החשבוניות שהוצאו על ידי נותני השירותים; כרטסת הנהלת חשבונות של א.ר.א.ב ושל משרדי עורכי דין ברק-גיט ועו"ד נעם ליברמן בהתייחס לשנים 2020-2009, המשקפת את הסכומים ששולמו על ידי הערייה לכל אחד מאותם גורמים; כל הסכמי הפשרה בתיקי ארנונה, היטלי פיתוח, היטל השבחה ותשלומי חובה מכל סוג שהוא, עליהם חתמה הערייה בשנים 2021-2009.

...

לאחר עיון בעמדות הצדדים, לא שוכנעתי כי מדובר במסמכים רלבנטיים להכרעה במחלוקת במקרה דנן ובנסיבות העניין, די בפסק הדין שניתן באותו הליך (וצורף נספח 18 לכתב התביעה) על מנת לענות על דרישת התובעת.

לאחר עיון בעמדות הצדדים, לא שוכנעתי כי מדובר במסמכים רלבנטיים להכרעה במחלוקת במקרה דנן.

סוף דבר הצדדים ישלימו בתוך 30 יום מהיום, את האמור בגוף ההחלטה.

בסע' 10 לכתב התביעה נטען כי הנתבעת קיבלה שירותי הנהלת חשבונות, שירותי ראיית חשבון, שירותי לווי כלכלי ושרותי יעוץ מס וכל זאת בהתאם להסכמי שכר טירחה מיום 9/1/2013 ומיום 5/5/2009.

כך, למשל, ניתן להווכח ממסמך זה (שהוא בגדר הודאת בעל דין של הנתבעים, בכתב), כי שכר הטירחה סוכם בנפרד על הנהלת חשבונות ועל הגשת דין וחשבון (כלומר, שירותי ראיית חשבון) – ולא כפי שניסה ב"כ הנתבעים לטעון בסיכומיו, וכי שעורי שכר הטירחה בגין הנהלת החשבונות שונו במהלך השנים.

...

לפיכך, אני מקבל את טענת הקיזוז של הנתבע בתצהיר עדותו הראשית, על הסך של 4,500 ₪, בשל רכישת תוכנת "חשבשבת" לצורך עבודתה של הפקידה מטעם התובע – וזאת ללא תועלת.

סוף דבר לאור כל המקובץ, מאחר שחלק מטענות הנתבעים התקבלו, הרי שמפירוט החוב וחישובו בסע' 18 לכתב התביעה, יש להפחית את הסכומים הבאים: 1,800 ₪ בגין כל שנה – בין 2013 ל- 2018 – עבור שירותי הפקידות שלא ניתנו; 750 ₪ בגין כל שנה – בין 2013 ל- 2018 – עבור רכישת תוכנת "חשבשבת"; 18,000 ₪ - בגין שירותי ניהול ספרי חשבונות בשנת 2019; 12,600 ₪ - בגין שירותי ניהול ספרי חשבונות בשנת 2020; 12,000 ₪ - בגין שירותי הכנת דוחות כספיים לשנת 2019; 8,400 ₪ - בגין שירותי הכנת דוחות כספיים לשנת 2020; 5,940 ₪ - בגין שירותי ייעוץ בשנת 2018; 2,160 ₪ - בגין שירותי ייעוץ בשנת 2019; 5,400 ₪ - בגין שירותי ייעוץ בשנת 2020; 1,000 ₪ - בגין סיוע בהשגת פטור ניכוי מס במקור חריג בשנת 2020.

לסכום זה יש לצרף ריבית בשיעור של 10% מיום 31.12.2020 ועד למועד פסק הדין, בסך כולל של 13,390 ₪, ולפיכך: אני קובע כי על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך כולל של 53,844 ₪ בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישא סכום זה ריבית בשיעור שנתי של 10%.