תביעת שכ"ט עו"ד בגין ייצוג בתביעת נכות צה"ל

רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים: במסגרת תא"ק (שלום-ת"א) 10838-09-16, הוגשה כנגד הנתבעים דכאן (אחים), תביעת פינוי), במסגרתה עתרה התובעת שם (מדינת ישראל), לפנותם משתי דירות מגורים, שהועמדו בעבר לרשות אביהם המנוח, בהיותו נכה צה"ל ואשר מוחזקות בידי הנתבעים (להלן: "תביעת הפינוי").

ג.1 - המסגרת המשפטית- בפסק הדין המנחה בע"א 136/92 ביניש-עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוב חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז (5) 114 (להלן: "פס"ד בייניש עדיאל") נקבע, כי בהתקשרות שבין עו"ד ללקוח, המבוססת על יחסי אמון, ככלל, רשאי הלקוח להפסיק את ההיתקשרות טרם שזו באה אל סיומה, ובילבד שעורך הדין יקבל שכר טירחה ראוי עבור השרות שנתן עד לאותו השלב, לאמור: "בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השרות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טירחתו". בפסיקה מאוחרת יותר, אליה אף מפנה התובע בכתב תביעתו ובסיכומיו, נקבע כי אין לקרוא את שנפסק בעיניין ביניש עדיאל, באופן שיאפשר לרוקן מתוכן את חובתם של מתקשרים בחוזה לקבלת שירותים משפטיים מעורך דין, מהחובה לנהוג בתום לב. ר' ע"א 8854/06 חיים קורפו, עו"ד נ' משה סורוצקין (20.3.08) (להלן: "פס"ד קורפו"), לאמור: "17. דעתנו היא כי אין לקרוא דברים אלו באופן שיאפשר לרוקן מתוכן את חובתם של מתקשרים בחוזה לקבלת שירותים משפטיים מעורך דין לנהוג בתום לב. אמנם, חוזה מסוג זה מבוסס על אמון הדדי, וברי כי מקום בו לקוח אינו מעוניין עוד בשירותיו של עורך הדין וסיבתו להפסקת החוזה הנה סיבה הוגנת, לא יטיל עליו בית המשפט לשלם לעורך דינו פצויי ציפייה. זאת, מתוך הבנה כי יש לשמר את אותו יסוד אמון ולהבטיח כי ימשיך להתקיים ביחסים שבין עורכי דין לבין לקוחותיהם. החשש הוא, כי אם יידע לקוח, מבעוד מועד, כי בכל מקרה ומקרה יחוייב בתשלום פצויי ציפייה לעורך דינו, הרי שיימנע מלהפסיק את הייצוג וימשיך בהתקשרות שאינה רצויה לו, גם באותם מקרים בהם יסוד האמון של הלקוח בעורך דינו אינו קיים עוד". בית המשפט העליון קבע אם כן, כי מקום שבו הסיבה להפסקת השירותים הנה "סיבה הוגנת" לא תוטל חובה על הלקוח לשלם לעורך הדין פצויי ציפייה.

אולם, על מנת להחיל את החיוב האמור, על עורך הדין לשכנע שאכן היתנהלותו של הלקוח חרגה מהמצופה והמקובל ובגדר היתנהלות שלא בתום לב. בלשון אחרת, בפרשת קורפו הוסף לרכיב יכולת ההישתחררות של הלקוח מול עורך הדין, אותה ציפייה של עורך הדין כי הדבר לא ייעשה על מנת שהלקוח יוכל יהיה לחסוך בהוצאותיו בגין ייצוג משפטי, ומשכך אכן יש לבחון כל מקרה לגופו".

...

טענות אלה מצריכות הוכחה בראיות, בחוות דעת, במסמכים, בתדפיסי שעות עבודה ובאינדיקציות חיצוניות ברורות, שיכולות לסייע לבית המשפט להגיע למסקנה, לפיה התובע זכאי לקבל כספים נוספים מעבר לסך שאותו הוא גבה זה מכבר.

מעת שכך- דין סעד זה להידחות.

סוף דבר: על הנתבעים לשלם לתובע את הסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ, כשהוא נושא הפרשי ריבית והצמדה החל מיום 24 באוקטובר 2017 ועד למועד התשלום בפועל.

תביעת המשיבים להשבת שכר הטירחה התקבלה.

לא זו אף זו, עקב הנכות האמורה ונסיבות האירועים נשוא התביעה והערעור דנן, חדל המבקש מעיסוקו כעורך דין ואשר על כן, כל קיומו הוא קצבת הנכות הדלה בשיעור של כ- 1,600 ₪ לחודש.

פטור מאגרה- הכרעה: כאמור, המבקש טוען כי הנו נכה צה"ל אשר נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 30% והכנסותיו מסתכמות בתגמולי נכות האגף לשקום נכים של משהב"ט בסך 1,600 ₪ לחודש.

המשיב, בתשובתו לתגובת המשיבים, מרחיב היריעה וטוען כי בא כוחו מייצג אותו ללא שכר.

...

בהתחשב בכך, שהמבקש בעל לקות רפואית עקב שירותו בצבא ונוכח המבחנים המקלים, בכל הנוגע לבקשה לפטור מתשלום אגרה, כפי שנקבעו בעניין גורנשטיין והחלטת בית המשפט מ-24/4/2014 במסגרתה הופטר המבקש מתשלום אגרה, אשר חרף מגבלות הזמן, יש בה כדי להקים חזקה לכאורה, מוחלט להיעתר לבקשה ולפטור את המבקש מתשלום אגרה.

פקידי העיריה עמדו על תשלום חובו לעיריה ואף על תשלום שכ"ט עו"ד. ב- 2/2019 הגישה העיריה כנגד העותר תביעה כספית על סך של 304,842.80 ₪ בגין חובות שונים שהוא חב לה לטענתה, ביניהם חובות ארנונה (תא"ק 65285-02-19 ולהלן התביעה הכספית).

בבקשת רשות להגן שהגיש העותר הוא טען, בין השאר, כי העיריה מסרבת לזכותו בהנחה בארנונה עבור הנכס, לה הוא זכאי החל משנת 2011 בהיותו נכה צה"ל. לאור טענתו של העותר קבע ביהמ"ש כי "מצופה מהתובעת (המשיבה דכאן – ז.ב.) באמצעות הייצוג המשפטי לקיים ישיבה ביחד עם ב"כ הנתבע והנתבעת, לערוך רשימה מוסכמת מסודרת של כל הטפסים וההליכים החסרים על מנת לברר האם הנתבע זכאי להנחה בשל נכותו. על העיריה לנקוט בגישה שלפיה עליה לעשות את כל המאמצים הסבירים ע"מ לסייע לנתבע לקבל את ההנחות שהוא זכאי להם, לפי דין". לטענת העותר, רק לאחרונה הוא נידרש על ידי העיריה להמציא לה אשור ממשרד הבטחון המאשר את נכותו ואישור ממס הכנסה כי אינו חייב במקדמות.

העותר המציא לעיריה אישור כי הוא לא נידרש לשלם מקדמות (נספח ח' לכתב התביעה) ואישור בדבר היותו נכה צה"ל (נספח ג' לכתב התביעה) ולמרות זאת מסרבת העיריה להעניק לו את ההנחה המגיעה לו. לאחר פניות רבות של העותר לעיריה נקבעה פגישה בין העותר וב"כ לנציגי העיריה אך במקום שהפגישה תתקיים עם ועדת ההנחות היא נערכה עם מנהל מחלקת הגביה ופקיד נוסף.

...

לאור המסקנה אליה הגעתי מתייתר הצורך לדון בשאלת השיהוי ובשאלת ההנחה הרטרואקטיבית.

העתירה נדחית.

העותר ישלם למשיבים את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.

תרומה: הצדדים מסכימים וממליצים כי בתוך 30 ימים ממועד פסק הדין המשיב ישלם באופן ישיר תרומה בסך של 2,000 ₪ לאגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל. חשבונית בדבר העברת סכום התרומה תועבר מהמשיב לידי ב"כ המבקש.

הוצאות, גמול ושכ"ט עו"ד: הצדדים מסכימים וממליצים כי בתוך 30 ימים ממועד פסק הדין המשיב ישלם סך של 9,000 ₪ בצרוף מע"מ כדין.

במסגרת אישור הסתלקות, רשאי בית המשפט לאשר מתן גמול לתובע המייצג ולבא כוחו, בהתאם לאמות מידה שהותוו בפסיקה (בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (22.8.18)).

יחד עם זאת במקרה זה מצאתי לנכון להפחית מסכום הגמול ושכר הטירחה, וזאת מהטעמים הבאים: בהמשך להחלטת כבוד השופט רמי חיימוביץ מיום 24.8.23 נראה כי התובענה הוגשה לבית המשפט המחוזי ללא הצדקה.

...

על רקע האמור לעיל, ובטרם המשיב הגיש תשובתו, הסכימו הצדדים משיקולי יעילות וחיסכון זמן שיפוטי, לסיים את הליכי אישור התובענה כייצוגית, בדרך של הגשת בקשת הסתלקות משותפת ומוסכמת, בכפוף לכך שהמשיב יקפיד לפרסם באופן שוטף ועדכני באתר האינטרנט את התאמות והסדרי הנגישות וכן להנגיש את אתר האינטרנט בהתאם להוראות הדין.

הוצאות, גמול ושכ"ט עו"ד: הצדדים מסכימים וממליצים כי בתוך 30 ימים ממועד פסק הדין המשיב ישלם סך של 9,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

בנסיבות אלו ולאור האמור לעיל, מצאתי לנכון להפחית את סכום הגמול ושכר הטרחה ולהורות כי סכום הגמול למבקש יעמוד על סך של 1,500 ₪, וסכום שכר הטרחה לב"כ המבקש יעמוד על סך של 3,500 ₪ בצירוף מע"מ. סוף דבר: מאושר בזאת הסדר ההסתלקות שהוסכם בין המבקש למשיב בכפוף לאמור בסעיף 11 לעיל.

לפיכך, הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נמחקת, ותביעתו האישית של המבקש נדחית.

המשיב ישלם גמול למבקש בסך של 1,500 ₪ ושכ"ט לב"כ המבקש בסך של 3,500 ₪ בצירוף מע"מ. החיובים הכספיים יבוצעו במועדים כמוסכם לעיל.

בית משפט השלום בחדרה ת"צ 56516-09-23 קנדלקר נ' שמואל ברוך - חברה לבניין וניהול בע"מ תיק חצוני: לפני כבוד השופט יניב הלר מבקש יחזקאל קנדלקר ע"י ב"כ עוה"ד אילון אקון משיבה שמואל ברוך - חברה לבניין וניהול בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד הדר בובליל פסק דין

רקע טענות המבקש בבקשתו לאישור תובענה ייצוגית המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה שאלו עיקריה: המבקש, כך על פי הצהרתו, הוא נכה צה"ל האוחז בתעודת נכות.

המתוה המוסכם בבקשת ההסתלקות בין הצדדים סוכם המתוה הבא: "לאחר ביצוע התשלום למבקש וב"כ, כמפורט בבקשה זו, המבקש וב"כ מתחייבים באופן מוחלט ובלתי חוזר שלא להגיש, לשדל, להיות שותפים או לנקוט, בין במישרין ובין בעקיפין, בכל הליך כלפי המשיבה או מי מטעמה בעניינים העולים במסגרת התובענה ובקשה האישור". "המשיבה מתחייבת למלא אחר הוראות חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וכן אחר התקנות שהותקנו מכוחו, ובכלל זאת: המשיבה תפרסם באופן שוטף ועדכני, באתר האנטרנט שלה, את התאמות הנגישות והסדרי הנגישות הנהוגים אצלה, ותבצע את התאמות הנגישות הנדרשות ככל והיא מחויבת להן; המשיבה מתחייבת לפעול באופן דומה בכל הנוגע לאתרי אינטרנט עתידיים שיוקמו חלף האתר הקיים, ככל שיוקמו אתרים שכאלה; המשיבה מתחייבת לחדד ולרענן את דיני הנגישות בקרב עובדיה, בהלימה להוראות הדין". עוד הצהירה המשיבה כי אם ישתנו הנסיבות בעתיד באופן שהמשיבה תעסיק יותר מ-25 עובדים היא מתחייבת למנות רכז נגישות, וכן כי באתר האנטרנט של המשיבה תוסיף המשיבה הבהרה כי: "כיום אין במשרדינו קבלת קהל. השיווק והמכירה נערכים בתיאום מול וירגיניה בן אל, טל': 050-9595234". כן הוסכם בין הצדדים על גמול בדמות שכ"ט לב"כ המבקש בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ וגמול אישי למבקש בסך 3000 ₪.

שאלת מינוי תובע ומייצג חלופי ופירסום בעיניין בנסיבות העניין, ולאור תוכנו של ההסדר, לא מצאתי כל מקום להורות על פעולות נוספות של מינוי תובע ומייצג חלופיים, ופירסום הודעה בעיניין זה. בעיניין זה, כבר נקבע כי פעולות לאיתור תובע ומייצגים חלופיים הם החריג, ויש טעמים משמעותיים (לרבות שקולי עלות) שיטו את בית המשפט להמנע מכך בדרך כלל (ת"צ (מחוזי ת"א) 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (26.11.2014)).

...

תוצאה והוראות נוכח אלה אני מורה כדלקמן: הסדר ההסתלקות מאושר, כמפורט בסעיף 3.4-3.1 לעיל.