רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים:
במסגרת תא"ק (שלום-ת"א) 10838-09-16, הוגשה כנגד הנתבעים דכאן (אחים), תביעת פינוי), במסגרתה עתרה התובעת שם (מדינת ישראל), לפנותם משתי דירות מגורים, שהועמדו בעבר לרשות אביהם המנוח, בהיותו נכה צה"ל ואשר מוחזקות בידי הנתבעים (להלן: "תביעת הפינוי").
ג.1 - המסגרת המשפטית-
בפסק הדין המנחה בע"א 136/92 ביניש-עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוב חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז (5) 114 (להלן: "פס"ד בייניש עדיאל") נקבע, כי בהתקשרות שבין עו"ד ללקוח, המבוססת על יחסי אמון, ככלל, רשאי הלקוח להפסיק את ההיתקשרות טרם שזו באה אל סיומה, ובילבד שעורך הדין יקבל שכר טירחה ראוי עבור השרות שנתן עד לאותו השלב, לאמור:
"בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השרות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טירחתו".
בפסיקה מאוחרת יותר, אליה אף מפנה התובע בכתב תביעתו ובסיכומיו, נקבע כי אין לקרוא את שנפסק בעיניין ביניש עדיאל, באופן שיאפשר לרוקן מתוכן את חובתם של מתקשרים בחוזה לקבלת שירותים משפטיים מעורך דין, מהחובה לנהוג בתום לב. ר' ע"א 8854/06 חיים קורפו, עו"ד נ' משה סורוצקין (20.3.08) (להלן: "פס"ד קורפו"), לאמור:
"17. דעתנו היא כי אין לקרוא דברים אלו באופן שיאפשר לרוקן מתוכן את חובתם של מתקשרים בחוזה לקבלת שירותים משפטיים מעורך דין לנהוג בתום לב. אמנם, חוזה מסוג זה מבוסס על אמון הדדי, וברי כי מקום בו לקוח אינו מעוניין עוד בשירותיו של עורך הדין וסיבתו להפסקת החוזה הנה סיבה הוגנת, לא יטיל עליו בית המשפט לשלם לעורך דינו פצויי ציפייה. זאת, מתוך הבנה כי יש לשמר את אותו יסוד אמון ולהבטיח כי ימשיך להתקיים ביחסים שבין עורכי דין לבין לקוחותיהם. החשש הוא, כי אם יידע לקוח, מבעוד מועד, כי בכל מקרה ומקרה יחוייב בתשלום פצויי ציפייה לעורך דינו, הרי שיימנע מלהפסיק את הייצוג וימשיך בהתקשרות שאינה רצויה לו, גם באותם מקרים בהם יסוד האמון של הלקוח בעורך דינו אינו קיים עוד".
בית המשפט העליון קבע אם כן, כי מקום שבו הסיבה להפסקת השירותים הנה "סיבה הוגנת" לא תוטל חובה על הלקוח לשלם לעורך הדין פצויי ציפייה.
אולם, על מנת להחיל את החיוב האמור, על עורך הדין לשכנע שאכן היתנהלותו של הלקוח חרגה מהמצופה והמקובל ובגדר היתנהלות שלא בתום לב.
בלשון אחרת, בפרשת קורפו הוסף לרכיב יכולת ההישתחררות של הלקוח מול עורך הדין, אותה ציפייה של עורך הדין כי הדבר לא ייעשה על מנת שהלקוח יוכל יהיה לחסוך בהוצאותיו בגין ייצוג משפטי, ומשכך אכן יש לבחון כל מקרה לגופו".
...
טענות אלה מצריכות הוכחה בראיות, בחוות דעת, במסמכים, בתדפיסי שעות עבודה ובאינדיקציות חיצוניות ברורות, שיכולות לסייע לבית המשפט להגיע למסקנה, לפיה התובע זכאי לקבל כספים נוספים מעבר לסך שאותו הוא גבה זה מכבר.
מעת שכך- דין סעד זה להידחות.
סוף דבר:
על הנתבעים לשלם לתובע את הסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ, כשהוא נושא הפרשי ריבית והצמדה החל מיום 24 באוקטובר 2017 ועד למועד התשלום בפועל.