מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת שיק: קיזוז נזקים ומועד הפקדה במחלוקת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת, מכתב זה, שכאמור נשלח יום אחד בלבד לפני מועד הפקדת השיק, הובא לידיעתה בפועל רק לאחר שהשיק חולל.
לטענת הנתבעת, יש לקזז נזקים אלו מסכום השיק.
אלא, שלמרבה המבוכה, מעיון בתעודות משלוח אלו עולה כי הסחורות בתעודות המשלוח כלל לא סופקו לנתבעת ע"י התובעת אלא ע"י ספק אחר של הנתבעת – אור ברקן! וכי מדובר בסחורה שנמסרה לנתבעת בחודשים מאי ויוני 2017, קרי זמן רב לאחר שמסרה הנתבעת לתובעת את השיק עבור "הסחורה", ולאחר המועד שאין עליו מחלוקת כי הופסק בו הקשר העיסקי בין הצדדים.
שלישית, אני מתקשה לתאר סיטואציה בה התובעת מוסרת לנתבעת סחורה פגומה בחודש ספטמבר 2016 וגורמת לה נזקים במיליוני שקלים, ואילו הנתבעת מצידה פונה לתובעת בכתב בענין זה רק בחודש מאי 2017? לא למותר לציין כי ככל שאכן נגרמו לנתבעת נזקים גדולים כל כך, תמוה מאוד מדוע הנתבעת מסרה לתובעת בחודש ינואר 2017 שיקים בכלל, הן השיק מושא התביעה והן שלושת השיקים הנוספים! ב"כ הנתבעת ניסה להיתלות כמוצא שלל רב, בעובדה שב"כ התובעת לא חקר את מר בנפשי על הנטען בסעיפים 13 ו-14 לתצהירו בענין הפניות שעשה מר בנפשי למר מנאע, לטענתו.
...
אני קובע כי התובעת זכאית לתשלום מאת הנתבעת תמורת מלוא סכום השיק ע"ס 60,000 שחולל.
התוצאה היא שהתובעת רשאית לשפעל את ההליכים בתיק הוצאה לפועל מספר 522410-05-17 שנפתח לביצוע השיק.
הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעיסקה זו התובעת נכתה עמלה (ריבית) בסך 14,055 ₪ והסכום שצוין לעיל הוא היתרה שנמסרה לנתבעת (לעניין זה ראה 'קבלת שיקים לניכיון מס': 159628' מיום 21.8.2017) וכן ראה חתימת הנתבע 2 לפיה מהסך של 210,645 ₪ קיבל סך של 100,000 ₪ במזומן (ראה נספח ב' לתצהיר עדות ראשית תובעת) וסך של 110,645 ₪ הועבר בהעברה בנקאית.
לגירסת הנתבעת מאחר והשיק לא הופקד במועדו, נגרמו לה נזקים, בעיניין זה ראה עדותו של מר גולן סולימני מיום 28.1.2020 עמ' 7 ש' 8-14.
וכן ראה עדותו שם בשורות 9-10: " ת. עבדתי עם ונונו במס' אתרים והציוד שלו אם זה מגרסות כלים ושופלים היו בשטח לו ידעתי שהשיק חזר הייתי לוקח חלק מהציוד ולא ממשיך לעבוד עוד חודשיים ולא מקבל תשלום". כאמור, עובדה בלתי שנוייה במחלוקת היא שהתובעת הגישה השיק לפרעון 40 יום לאחר המועד הנקוב בו. סעיף 39 לפקודה קובע: (א) שטר בר-פירעון לאחר ראייה שסיחרוהו, צריך האוחז, בכפוף להוראות פקודה זו, להציגו לקיבול או לסחרו תוך זמן סביר; ולעולם, שטר שפירעונו לאחר ראייה צריך להציגו לקיבול תוך ששה חדשים מתאריכו, או תוך זמן קצר יותר שהיתנוהו המושך או המסב, או תוך זמן ארוך יותר שהיתנהו המושך ושלא יעלה על שנים-עשר חדשים.
...
סיכום לאור כל האמור לעיל, נחה דעתי לקבל את התביעה, תוך קיזוז התשלום ששולם לתובעת במסגרת ההסדר בינה לבין ונונו ונויה.
דין טענת התובעת כי יש לקבל את התביעה במלואה כיוון שהנתבע לא הגיש תצהיר עדות ראשית בתביעה זו – להידחות.
מזכירות בית המשפט תעביר הפקדון ופירותיו לתובעת, על חשבון החוב שנפסק לעיל, וזאת באמצעות ב"כ. לאחר שבחנתי את נסיבות המקרה, אני קובע כי הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 3,000 ₪ הוצאות משפט וכן סך של 9,000 ₪(כולל מע"מ) שכר טרחת עורך דין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בשנת 2005 הגיש יאסין לבית המשפט המחוזי בנצרת תביעה נגד זועבי (ת.א. 665/05) בגדרה עתר למתן צו הצהרתי המצהיר, כי ההסכמים בינו לבין זועבי בקשר לקרקע בטלים ומבוטלים, ולמתן צו שיורה על השבת כספי התמורה, בכפוף לקזוז הנזקים שנגרמו לו. לחלופין עתר יאסין, כי בית המשפט יורה, בין היתר, על אכיפת הסכם המכר ועל תשלום יתרת התמורה בסך של 47,000 דולר בש"ח. בפסק דין מיום 05.11.2006 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט זיאד הווארי) את הסעד העקרי לביטול העסקה ואת הסעד החלופי לפיצויים.
כן נקבע כי תיק ההוצל"פ ייסגר לאחר הפקדת הסכום האמור ובא כוח זועבי יגיש תוך 7 ימים ממועד ההפקדה בקשה להוצל"פ לסגירת התיק.
כך דמי האיזון שולמו לרשות מקרקעי ישראל, בהתאם לסעיף ד' בפסק הדין, ותיק ההוצל"פ שניפתח בגין חוב דמי האיזון ניסגר; הסכום של 125,000 ₪ הופקד על ידי זועבי בתיק הוצל"פ 2-12-07812-10, בהתאם לאמור בסעיף ג' בפסק הדין, אלא שכספים אלה עוקלו בצו עיקול זמני שהוטל במסגרת התביעה לפינוי ולדמי שימוש; הסכום של 50,000 ש"ח שולם על ידי זועבי ליאסין באמצעות מסירת צ'ק בנקאי לידיו של בא כוחו, בהתאם לאמור בסעיף ב' לפסק הדין, ואולם לאחר מסירת הצ'ק נימסר לידו צו עיקול זמני שהוטל על הכספים ביום 08.06.16 במסגרת התביעה הנזיקית.
דיון והכרעה כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים, כי זועבי שלמו בפועל את התשלומים בהם חויבו לשלם ליאסין בפסק הדין בהתאם להוראות פסק הדין; שילמו את תשלומי האיזון ישירות לרשות מקרקעי ישראל, הפקידו את הסכום של 125,000 ₪ בתיק ההוצאה לפועל, ומסרו לידי בא כוח יאסין צ'ק בנקאי על סך 50,000 ₪.
ככל שבסופו של יום תדחנה התביעות שהגישו זועבי נגד יאסין, ויבוטלו צוי העיקול הזמניים שהוצאו במסגרתן, וככל שייגרם ליאסין נזק בעקבות הטלת צוי העיקול, הוא יהיה זכאי לתשלום פיצויים בגין נזקים אלה, במסגרת כתבי התחייבות שהפקידו זועבי במסגרת אותם הליכים לשיפוי יאסין בגין הנזקים שייגרמו לו אם תדחה התביעה או יפקעו הצוים מטעמים אחרים.
...
בהתייחס לצו העיקול הזמני בתביעה הנזיקית טען יאסין, כי עיון בכתב התביעה ובכתב ההגנה שהוגש על ידו במסגרתה מוביל למסקנה, כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב, היא מופרכת וחסרת בסיס משפטי, ועל כן, לשיטתו, עצם הגשת התביעה, כמו גם הוצאת צו עיקול זמני במסגרתה על הסכום של 50,000 ₪ המגיעים לו מזועבי מכוח פסק הדין, מבטא חוסר תום לב משווע וניצול לרעה של הליכי משפט.
לטענתם, תביעתו של יאסין לביטול הסכם המכר מהווה חוסר תום לב, אשר בנסיבות העניין אין להיעתר לה גם משיקולי צדק.
בנסיבות אלה, שעה שעסקינן בהסכם שנחתם לפני כעשרים שנה, כאשר אין חולק, כי זועבי קיימו אחר התחייבויותיהם על פיו, ושילמו בפועל את כל הסכומים שנקבעו על ידי בית המשפט בפסק הדין, ונוכח העובדה שאין חולק כי יאסין עודנו מסרב למסור את החזקה במקרקעין לידי זועבי וממשיך להחזיק בה, ביטול ההסכם לאחר תקופה כה ממשוכת בנסיבות אלה אינו מתיישב עם עקרון תום הלב, וגם מטעם זה דין התביעה להידחות.
אשר על כן, הנני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 7 בספטמבר 2018 מסר הנתבע לתובעת שלושה שיקים בגין שירותיה – שיק בסך 10,000 ₪ שנפרע; ושני שיקים דחויים ע"ס 15,000 ₪ שסורבו מסיבת "אין כסוי מספיק". אלו הם השיקים נשוא התביעה שבפניי.
ביום 7 בספטמבר 2018 היתקיימה בין הצדדים פגישה ובה סוכם, בין היתר, שהתובעת תנהל את מטה הבחירות של הנתבע והכל בהתאם לכישורים שטענה שיש לה. כן סוכם על מתן תמורה מאותו מועד ועד ליום 30 באוקטובר 2018, בסך כולל של 40,000 ₪.
ביום 11 באוקטובר 2018, לאחר עוד מספר הודעות התפטרות, הפקידה התובעת את השיק שמספרו 5000012, למרות שלא סיפקה את השרות לו התחייבה.
הנתבע מציג בכתב ההגנה חישוב אריתמטי של הסכום המגיע לתובעת לגישתו והעומד על סך של 2,544 ₪, אולם טוען מנגד, שעומדת לו זכות קזוז בגין הנזק שניגרם לו כתוצאה מהתנהלותה במהלך ניהול הקמפיין.
עם זאת, לא הוצג בפניי כל הסכם שנחתם בין הצדדים והמגדיר את הקף העבודה תחומי האחריות, מה הקף השעות עליו סוכם ואשר כלול בשכר שנקבע וכיו"ב. בין הצדדים קיימת מחלוקת בעיניין הקף ההיתקשרות, תוך שהתובעת טוענת שסיימה את שעות ההיתקשרות בגינן שולם לה, ואילו הנתבע טוען שהיה עליה להמשיך לעבוד תמורת השכר הכולל עפ"י השיקים שנמסרו לה, עד תום הקמפיין.
...
טענת הקיזוז ברע"א 6250/98 Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור, פ"ד נ"ג(2) 274, 285 (1999) נקבע כך: מסקנתי היא אפוא זו: דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים.
מסקנה זו מתבקשת מתחולת הדין הכללי בענייני קיזוז על חיוב שטרי.
סיכום היות שהנתבע לא הרים את הנטל להוכיח שאין הוא חייב עפ"י השטרות, התביעה מתקבלת במלואה.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

לפי המוסכם בחוזה, התחייבה ג'סיקה לשאת בכל הוצאות השמוש בדירה- לרבות ארנונה, מים חשמל וועד גז וכיו"ב. במסגרת ההסכם, ניתנו בידי התובע 12 המחאות ובכללן 2 ההמחאות נשוא התובענה אשר ניתנו בעד דמי השכירות לחודשיים האחרונים בתקופת השכירות, דהיינו לחודשים 1-2.2022.
הנתבעת שוחחה עם התובע בעקבות טענות שעלו מצדו, והוסכם כי לסיום המחלוקות יפקיד התובע את הערבות הבנקאית.
התובע לא היה רשאי להפקיד את שני השיקים בעבור חודשים 1-2.2022 ומשעשה כן פעל בחוסר תום לב. עוד הוסיפה וטענה, כי בדירה הייתה נזילה חמורה בשלה נותרה הדירה ריקה, ובנוסף כי התובע לא פעל להקטנת ניזקו.
תיכתובת זו מעידה, לטעמי, על כך שלא הייתה כל הסכמה לפינוי הדירה עובר למועד סיום תקופת השכירות ויתרה מכך, כי ג'סיקה ראתה בעצמה כמי שאחראית למתרחש בדירה ומכאן שיש בכך משום הודאה בחבותה לתשלום דמי שכירות.
עם זאת, מאחר שתיק ההוצאה לפועל ניפתח על סכום החוב הנכון בקיזוז הסכום ששולם על חשבון החוב המלא, ומאחר שהנתבעת ביטלה את ההמחאה, לא מצאתי שיש בכך עילה לשלילת זכות התובע או להפחתת זכותו לגבות את מלוא החוב.
...
לאור האמור, אני מקבלת התביעה במלואה.
בהתאם להוראת תקנה 153 לתקנות, אני קובעת שהנתבעת תשלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪.
סכום זה יתווסף לסכום ההוצאות בתיק ההוצאה לפועל וייגבה במסגרת ההליך שם. מודעת אני ליחס שבין סכום התביעה לסכום ההוצאות שנפסקו, אולם בשים לב להתנהלות ההליך ולכך שהתקיימו שתי ישיבות, אני סבורה שמדובר בסכום ראוי וסביר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו