רקע כללי והצגת הצדדים
עסקינן בתביעת שיפוי על סך 19,000 ש"ח של מדינת ישראל-משרד הבטחון כנגד קרנית בגין תאונת דרכים מיום 15/8/2015 בה נפגעה גב' אור אזרד ילידת 1996 עת הייתה חיילת בשרות חובה.
בעיניינו, למעשה אין חולק כי ידיעה זו, לפיה האופנוע עליו הורכבה הנו חסר ביטוח חובה תקף, אינה שוללת מאת הנפגעת, בהיותה נוסעת הרכב להבדיל מנהגו, את הזכאות על פי חוק הפיצויים אשר נותרת לחסות בגדריו לנוכח כלל ייחוד העילה.
ראה גם שם בעמ' 530: " נוסע ברכב שידע שאין כסוי בטוחי לשימוש בו אינו נופל בגדר משוללי הזכאות אותם מונה סעיף 7 לחוק הפיצויים ואם יפגע בתאונת דרכים יפוצה על ידי קרנית...בפועל תשלל הזכאות מנוסע רק בשני מקרים: אם ידע כי השמוש ברכב בו נסע נעשה ללא רשות (סעיף 7(2) לחוק) או בהיותו מודע לכך שהרכב שימש או סייע לבצוע פשע (סעיף 7(4))".
ואכן, גורס נהג האופנוע בכתב הגנתו כי יש לראות בנפגעת כמשוללת זכאות לתבוע את קרנית מאחר וידעה כי השמוש באופנוע עליו הורכבה, נעשה ללא רשות מבעליו (סעיף 2 לכתב ההגנה מטעם צד ג' 1).
שנית, באתי למסקנה כי לנוכח היתנהלותה של התובעת כמפורט בסעיף 40 לעיל, תתכבד התובעת ותשתתף במחצית מהוצאותיה של קרנית (סך של 4,000 ₪) בחזית מול צד ג' 1 וזאת בשל השהוי הניכר בהגשת התביעה ובירורה, סירבול ההליך שהוגש על סף ההתיישנות, ועל כך מתווספת גם העובדה כי התובעת לא השכילה לגבות כסף זה מהנפגעת והנהג, עת הציעו לשלם לתובעת סכום זה ישירות, עוד בטרם פתיחת ההליך במטרה על מנת לחסוך בעלויות של קרנית והוצאות משפט.
...
לאור כל המקובץ לעיל, דין התביעה להתקבל וכפועל יוצא דין ההודעה כנגד צדדי ג' להתקבל גם היא.
לאחר ששקלתי בדבר, באתי למסקנה כי ראשית, הריני להעמידו על סך של 8,000 ₪ אשר משקפים את הטרחה הן ביחס לתביעה העיקרית ובהלימה לנתוניו של תיק זה: הגשת כתבי טענות, קדם משפט בודד וישיבת הוכחות וסיכומים קצרים בעל פה בסופה.
שנית, באתי למסקנה כי לנוכח התנהלותה של התובעת כמפורט בסעיף 40 לעיל, תתכבד התובעת ותשתתף במחצית מהוצאותיה של קרנית (סך של 4,000 ₪) בחזית מול צד ג' 1 וזאת בשל השיהוי הניכר בהגשת התביעה ובירורה, סרבול ההליך שהוגש על סף ההתיישנות, ועל כך מתווספת גם העובדה כי התובעת לא השכילה לגבות כסף זה מהנפגעת והנהג, עת הציעו לשלם לתובעת סכום זה ישירות, עוד בטרם פתיחת ההליך במטרה על מנת לחסוך בעלויות של קרנית והוצאות משפט.
