ע"פ הנטען בכתב התביעה, המשיב רכש דירה מהמבקשת (חברה קבלנית), ואולם הדירה נימסרה לו באיחור של כחמשה חודשים וכן התגלו בדירה ליקויים כתוצאה מבנייה רשלנית של המבקשת.
לפיכך הגיש תביעתו ובה עתר לפיצוים לפי סעיף 5א לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 וכן עתר לקבלת פיצויים בגין ליקויי בניה.
לטענת המבקשת, בתמצית, שגה בית משפט קמא בהחלטתו: המבקשת זכאית להישתתפות או לשיפוי בגין כל סעד שיפסק נגדה מהצדדים השלישיים; יש לשמוע את הדיונים במאוחד מתוך אינטרס היעילות הדיונית ומניעת פסיקה סותרת; לא היה מקום להורות על פיצול הדיון; אין המדובר בעילות תביעה שונות באופן מהותי; הצדדים בחרו להתנות על סעיף בחוק המכר (דירות) הקובע את מועד תשלום הפצוי; המבקשת זכאית לצורת היתגוננות הוגנת מפני התביעה; בעלי דירות נוספות תבעו את המבקשת בגין איחור במסירה וככל שלא ישמע הדיון בתביעה העיקרית ביחד עם הודעות צד די ג', עלולה המבקשת להמצא חייבת לשלם מיליוני שקלים מבלי שיתבררו טענותיה והודעות צדדי ג'.
ודוק, תקנה 222 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 מקנה לבית המשפט סמכות להורות מיוזמתו, כי הודעה לצדדים שלישיים תדון לאחר סיום הדיון בתובענה העיקרית או לאחר מתן פסק דין בה, וזאת בנסיבות שבהן מצא כי הדיון בנושא ההודעה "עלול לסבך את הדיון בתובענה שלא לצורך".
בית משפט קמא נימק בהחלטתו מדוע דיון בארבע הודעות נגד צדדי ג' עלול לסבך את הדיון בתביעה העיקרית, ובפרט כאשר המחלוקות שבין המבקשת לבין צדדי ג' אינן נידרשות בהכרח לצורך הכרעה במחלוקת שבין המבקשת למשיב, וכי "פוטנציאל המורכבות העובדתית הטמון בהודעות נגד צדדי ג' ואף המשפטי, משמעותי יותר". החלטת בית משפט קמא מפורטת, מנומקת ומצויה במיתחם הסבירות.
עוד אני סבורה כי עילת התביעה בין המשיב למבקשת אינה זהה לעילת התביעה המפורטת בהודעת צדדי ג' – מעבר לעובדה כי המדובר במישור יחסיים שונה (בין רוכש לקבלן מחד ובין קבלן נגד צדדי ג' מאידך), הרי שבין המשיב למבקשת ישנו חוזה מכר הכפוף, לכאורה, לחוק המכר (דירות) ובגינו נתבעת המבקשת (בגין הפרת החוק וההסכם), בעוד בין המבקשת לצדדים שלישיים קיימים הסכמים מסחריים, לכאורה, וכאשר המבקשת סבורה כי האיחור במועד מסירת הדירה נבע מהתנהלותם הישירה של הצדדים השלישיים והתרשלותם.
...
דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.
עוד אני סבורה כי עילת התביעה בין המשיב למבקשת אינה זהה לעילת התביעה המפורטת בהודעת צדדי ג' – מעבר לעובדה כי המדובר במישור יחסיים שונה (בין רוכש לקבלן מחד ובין קבלן נגד צדדי ג' מאידך), הרי שבין המשיב למבקשת ישנו חוזה מכר הכפוף, לכאורה, לחוק המכר (דירות) ובגינו נתבעת המבקשת (בגין הפרת החוק וההסכם), בעוד בין המבקשת לצדדים שלישיים קיימים הסכמים מסחריים, לכאורה, וכאשר המבקשת סבורה כי האיחור במועד מסירת הדירה נבע מהתנהלותם הישירה של הצדדים השלישיים והתרשלותם.
טענות המבקשת בדבר התניה על חוק המכר (דירות), כמו גם טענתה בדבר חיוב צדדים שלישיים בגין הנזק שייפסק, דינן להתברר במסגרת ההליך קמא ולא במסגרת בקשת רשות ערעור זו.
אם אין די בכך, כאמור בסעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, רשות ערעור תינתן רק "אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או הדרך שגוייה".
בנסיבות העניין שבפני, לא שוכנעתי כי מתקיימים התנאים האמורים בסעיף 52(ב) כאמור, וגם מטעם זה דין הבקשה להידחות.
כאמור, הבקשה נדחית.
