תביעת שיפוי בגין תגמולי ביטוח ששולמו בעקבות תאונת דרכים

בפניי תביעה לחיוב הנתבעים בשיפוי התובעת בגין תגמולי ביטוח ששילמה למבוטח בגין נזקים שנגרמו לרכבו בשל תאונת דרכים שארעה ביום 23.11.2016.

...

לאחר ששקלתי את אחריות הנתבע, אשר נסע במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך כמו גם את התמרורים במקום, אל מול אחריות צדדי ג', אשר לא הבטיחה כי שולי המיסעה יהיו פנויים, אני סבורה כי אחריות הנתבע היא האחריות המכרעת.

משכך, אני מקבלת את ההודעה לצדדי ג' בשיעור 20% בלבד.

מורם מהאמור כי אני מקבלת את ההודעה לצדדי ג' באופן חלקי ומורה לצדדי ג' לשלם לנתבעים, על-ידי נתבעת 2, 20% מהסכומים בהם חויבו.

בעוד התובעת טוענת כי ההסכם אינו שולל את זכות ההשבה שלה אל מול הנתבע, בגין תגמולי הביטוח ששולמו מתאונת דרכים בין הנתבע למבוטח, מנגד טוען הנתבע כי ההסכם עליו חתם צד ג' שולל אפשרות להגיש כנגדו תביעת ביטוח.

רקע עובדתי: התובעת הגישה את תביעת ההשבה בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 30.6.2018 כאשר לא קיימת מחלוקת בשאלת האחריות והנתבע הודה כי הוא שפגע ברכב מבוטח התובעת.

המסגרת הנורמאטיבית: סעיף 62א' לחוק חוזה ביטוח קובע כי היה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח בכשיעור התגמולים ששילם.

...

הנתבע הגיש כתב הגנה במסגרתו טען כי יש לדחות את התביעה על הסף מאחר ובסמוך לאחר התאונה נערך סיכום בין הנתבע ובת זוגו לבין מבוטח התובעת בו העביר הנתבע סך של 5,200 ₪ למבוטח לסילוק כל הדרישות ואף נחתם כתב סילוק שצורף להגנה.

לסיכום: לאור האמור, דין התביעה כנגד הנתבע להידחות.

לפניי תובענה לתשלום תגמולי ביטוח בשל תאונת דרכים שהתרחשה לרכב בבעלות התובעת.

התובעת ציינה גם, כי על שירביט החובה לשפותה בגין החבות בתיק הנוסף, אולם התיק הנוסף לא אוחד עם תיק זה והדיון מתרכז במערכת היחסים שבין הצדדים שלפניי.

...

יוצא אפוא, כי הן בעת עריכת הפוליסה הראשונה, והן בעת עריכת הפוליסה האחרונה (ולכל היותר בחודש 5/2020) – קיבלו בני הזוג את הפוליסה.

המסקנה, אם כן, כי סוכנות הביטוח לא ידעה על קיומו של בן הזוג, ועל הצורך – הפוטנציאלי – להוסיף אותו כמורשה נהיגה לצורכי ביטוח ברכב.

סיכום ומסקנות מטעמים אלה, דין תובענת התובעת כנגד שני הנתבעים – להידחות.

תא"מ 25343-01-20 -תביעת שבוב שהגישה הראל חב' לביטוח, המבטחת של רכב איסוזו כנגד הנהג ברכב הסקודה וכן כנגד שומרה אשר ביטחה את הסקודה בביטוח מקיף, לשיבוב בגין תגמולי ביטוח ששולמו למבוטחה בגין הנזק ברכב איסוזו.

עסקינן בתביעות שעניינן ניזקי רכוש שנגרמו לשני רכבים בתאונת דרכים שאירעה בתאריך 25.12.2017 בסמוך ליישוב שלומי: רכב מסוג איסוזו מ.ר. 95-916-13 (להלן: "רכב איסוזו"), נהוג בידי מר יוסף לוי ורכב מסוג סקודה מ.ר. 25-496-12 (להלן: "רכב סקודה") נהוג בידי מר יונתן דמרי (להלן: "התאונה").

הראל חב' לביטוח טענה כי היא זכאית לקבל שיפוי על נזקיה בגין תשלום תגמולי הביטוח למבוטחת רכב האיסוזו הן מאת הנתבע 1 (הנהג בסקודה) והן מאת שומרה המבטחת, אשר הכירה בכיסוי בטוחי לתאונה ושילמה תגמוליה למבוטחה, מר דב קרש.

...

וכשם שלא ניתן לחזור על המבוטח הרשלן בתביעת שיבוב כך- לא ניתן לחזור גם על הנהג שהורשה לנהוג בו. מהאמור לעיל עולה כי יש לדחות את תביעת השיבוב שהגישה שומרה כנגד הנתבעים 1 ו-2 במסגרת תא"מ 73109-07-19, שכן דין הנתבע 1 כדין המבוטח ולפיכך אני מורה על דחיית התביעה ומחייבת את התובעת בתיק הנ"ל לשלם לנתבעים 1 ו-2 הוצאות משפט ושכ"ט עוד בסך כולל של 4,570 ש"ח. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

דין התביעה בתיק תא"מ 25343-01-20 להתקבל במלואה, בהעדר כל הכחשה של הנזק ולפיכך אני מחייבת את הנתבעים 1 ו-2 בתיק הנ"ל, יחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 17,036 ש"ח בצירוף אגרת התביעה בסך של 760 ש"ח ובצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ש"ח. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בהתאם לקביעתי לעיל, אני מורה כי ההודעות לצד שלישי שהגיש הנתבע 1 כנגד שומרה חב' לביטוח במסגרת תא"מ 40960-02-19 ובמסגרת תא"מ 25343-01-20 מתקבלות במלואן ובהתאם לכך אני קובעת כדלקמן: אני מחייבת את צד ג' מס' 1 בתיק 40960-02-19 לשפות את המודיע במלוא הסכום בו חויב במסגרת פסק הדין החלקי שניתן כנגדו בתאריך 23.4.20 בסך של 22,292 ש"ח בצירוף אגרת ההודעה בסך של 758 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ש"ח. אני מחייבת את צד ג' מס' 1 בתיק 25343-01-20 לשפות את המודיע במלוא הסכום בו חויב במסגרת פסק הדין זה בסך של 20,786 ש"ח. בצירוף אגרת ההודעה בסך של 760 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,700 ש"ח. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

הונחה בפני תביעה לשיפוי כספי בסך 27,000 ₪ נוכח נזק שארע לרכב התובעת, אותה מצאתי לדחות, ואסביר.

התובעת עותרת לפצוי כספי בסך 27,000 ₪ נוכח תאונת דרכים בה רכבה היה מעורב, והורד מהכביש בשל הנזקים שנגרמו לו. טענות התביעה לטענת התובעת ביום 29.3.21 בנה, שהיה נהג צעיר, נטל את רכבה ובמחלף שער הגיא הסמוך לבית-שמש סטה הרכב מהנתיב אל שול הדרך והתחכך במעקה הבטיחות, מה שגרם לשריטה עמוקה לכל אורך הרכב (להלן: "הארוע").

הנתבעת טוענת כי בנסיבות העניין היא פטורה מתשלום תגמולי הביטוח ע"פ חוק חוזה הביטוח ו/או תנאי הפוליסה או כל דין, שכן במקרה האמור היתקיימו יסודות סעיף 25 לחוק חוזה ביטוח באופן הפוטר את הנתבעת מחבותה.

על אף שבכתב תביעתה טענה התובעת כי הארוע הבטוחי היתרחש ביום 29.3.21 היא לא צרפה כל אישור המעיד כי אכן התרחשה תאונה ביום זה, וכי באותם המועדים היה הרכב מכוסה בביטוח נהג צעיר, על אף שניתן להוציא אישור זה בנקל.

...

כן, הנני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה על אף שהתובעת הצהירה כי מוקד שמאל של הרכב לא נפגע באירוע ואילו השמאי מכליל אף נזק זה בחווה"ד, מהווה ניתוק קשר בין האירוע לדו"ח השמאי.

על כן מצאתי כי טענות הנתבעת במקומן, כי יש לדחות את התביעה וזאת מבלי להידרש כלל לשאלה האם הדיווח הינו דיווח כוזב ואם לאו אלא בהתאם לסעיף 24.

סוף דבר- התביעה נדחית.