מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת שיפוי בגין נזקי שריפה שנגרמו עקב רשלנות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שמאי מטעם תובעת 1 אשר מונה לבדיקת ניזקי השריפה העריך בחוות דעתו את ניזקי השריפה בסך של 553,653 ₪ בערכי שיפוי.
בנסיבות דנן, התובעת 1 שילמה למבוטחתה, היא התובעת 2, בגין עלות תיקון ניזקי השריפה, בגין ניזקי מלאי ייצור ובגין ניזקי תכולה, תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסת הביטוח, ועל פי השומה שנערכה בידי שמאי מטעמה.
רשלנות באש לפי סעיף 39 לפקודת הנזיקין קובע: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה." כבר עתה יש לציין כי התובעות בסיכומיהן זנחו את טענת היפוך נטל הראיה ברשלנות באש לפי סעיף 39 לפקודת הנזיקין.
מהמקובץ עולה כי לא מתקיימות העילות להיפוך נטל הראיה ברלשנות ולכן נטל הראיה, להראות רשלנות מצדה של הנתבעת 1, נותר על כתפיהן של התובעות, ועליהן להוכיח את התנאים הבאים במצטבר: כי מקור השריפה הוא גוף התאורה שהיה מותקן במפעל התובעת 2, כי גוף התאורה הוא מתוצרתה או בשיווקה של הנתבעת 1, וכי השריפה או הפיח גרמו לנזקים הנטענים בהיקפם.
...
על כן, אני סבור כי חובת הזהירות הקונקרטית לא מתקיימת בנסיבות העניין.
לפיכך, משום שיסוד חובת הזהירות אינו מתקיים ומשום שלא הוכחה התרשלות, שהן מיסודותיה של עוולת הרשלנות, מתייתר הצורך לדון בשאלת הנזק וזיקתו לאירוע, ומשום כך אני קובע כי לא עלה בידי התובעות להוכיח רשלנות מצדה של הנתבעת 1.
סיכום דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת, מעשיהן או מחדליהן של הנתבעות הם בגדר "עוולה" כהגדרתה בפקודת הנזיקין אשר כתוצאה ממנה אירעה השריפה ונגרמו ניזקי והפסדי התובעת ולפיכך על הנתבעות לפצות או לשפות את התובעת בגין נזקיה והפסדיה כאמור.
אשר לכלל הדבר מדבר בעד עצמו - הלכה פסוקה בעיניין זה היא כי תחולת הכלל המעביר את נטל השיכנוע אל הנתבע, מותנית בהוכחת שלושה תנאים מצטברים: כי לתובע לא הייתה ידיעה או לא הייתה יכולת לדעת מה היו הנסיבות אשר גרמו למקרה שהביא לידי הנזק; כי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו; נראה לבית המשפט, כי מסתבר יותר שארוע המקרה שגרם לנזק, נגרם בשל רשלנות הנתבע מאשר שהמקרה ארע בהעדר כל התרשלות מצדו.
אשר לחזקה בדבר פרוץ אש (סעיף 39 לפקודת הנזיקין) – החזקה מטילה אחריות מוגברת בדרך של העברת נטל השיכנוע מקום בו הוגשה תביעה "...על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה". למעלה מכך שהנתבעת 1 כלל לא מקיימת את ההגדרות הקבועות בסעיף 39 לעיל (הנתבעת 1 לא הבעירה את האש או הייתה אחראית להבער האש; היא אינה תופש במקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש) הרי שממילא ההלכה היא כי סעיף 39 לפקודת הנזיקין כלל אינו חל מקום בו הנזק נגרם באותם המקרקעין בהם פרצה האש.
...
בהתאם יש לדחות את התביעה כנגדה.
סוף דבר, התביעה כלפי הנתבעת 1 – נדחית במלואה.
התובעת תשלם לנתבעת 1 הוצאות בסך 2500 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 12,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

התובעת שילמה למבוטח תגמולי ביטוח בשל נזק רב שניגרם לדירה, כתוצאה מדליקה שפרצה בה. הנתבע הוא מי שבקש לשכור את הדירה וקיבל מאבי המבוטח, שטיפל בעינייני הדירה עבור בנו, את מפתחות הדירה לשם הכנסת ריהוט.
משכך, אין התובעת יכולה לתבוע ממנו שיפוי על יסוד טענתה כי שכר את הדירה מהמבוטח.
דיון והכרעה היפוך נטל הראיה סעיף 39 לפקודה קובע: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה התרשלות שיחוב עליה". אם כן, על מנת להעביר את נטל הראיה אל הנתבע, להוכיח שלא התרשל, על התובעת להראות כי הנתבע הבעיר את האש, היה אחראי להבערתה, או שהיה תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין מהם יצאה האש.
סעיף 36 לפקודה קובע – "החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להפגע ממעשה או מחדל המפורשים באותו סעיף". זה מכבר נקבע כי "המבקש לבסס זכותו על אחריות המזיק בגין רשלנות, חייב להראות, כי נתקיימו במזיק יסודותיה של עוולת הרשלנות. יסודות אלה הם שלושה: חובת הזהירות, התרשלות ונזק. כן יש להצביע על קשר סיבתי "עובדתי" ו"משפטי" בין ההתרשלות לבין הנזק" (ע"א 243/83 עריית ירושלים נ' גורדון, לט(1), פסקה 15, 113 (1985)).
...
לחילופין, טען הנתבע, שאף אם ייקבע כי הדירה הייתה בחזקתו במועד האירוע, דין התביעה להידחות, כיוון ומדובר בתביעה שיבוב המוחרגת בסעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח").
נוכח כל האמור לעיל, ברי כי החוקר לא ביסס קביעתו זו על ממצאים מהימנים כלשהם ויש לדחותה מכל וכל.
העולה מסקירה זו הוא כי דו"ח החקירה נכתב באופן מגמתי, לא נבדקו כלל האפשרויות לאופן קרות השריפה, ונראה כי העובדה שהשריפה הביאה לגילוי מעבדת הסמים בבית הצמוד, כאשר ידוע כי הנתבע הינו חבר רפפורט בעליו, וכי גם הוא נעצר במסגרת החקירה על מעבדת הסמים, הביאו את התובעת ואת החוקר מטעמה אל המסקנה "המתבקשת", כי השריפה נגרמה בהכרח על ידי הנתבע.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה כספית, על סך 75,000 ש"ח, שבמסגרתה עותרים התובעים כי הנתבעים ישפו אותם בגין הנזק שניגרם לרכב מסוג קיה ספורטז' מ.ר. 82-639-37 ("הרכב").
בפרק ה"ממצאים" של חוות דעתו, ציין רס"ר אבוחצירה, בין היתר, כי "מוקד הדליקה נראה בתא מנוע" וכי "תבנית בעירה של המוקד באיזור מצבר הרכב". מסקנתו הייתה כי "כשל חשמלי הוא הגורם לדליקה בתא מנוע". כמו כן, צרפו התובעים לכתב התביעה חוות דעת של השמאי מר חיים אפשטיין ("השמאי"), שהעריך את ניזקי הרכב, שהוכרז אובדן כללי, לאחר ניכוי ערך השרידים, בסך של 78,850 ש"ח. התובעים טענו בכתב התביעה, כי יש להחיל בנסיבות העניין את סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ("פקודת הנזיקין") (הדבר מעיד על עצמו), דהיינו, על הנתבעים הנטל להוכיח שלא התרשלו.
המומחה מטעם הנתבעות 3-2, המהנדס אשר סלוצקי, קבע כי המצבר היה תקין וכי השריפה לא נגרמה עקב כשל במצבר.
...
ניתוק הקשר הסיבתי בנוסף לכל האמור לעיל, אוסיף שגם אם הייתה תשתית ראייתית כלשהי לכך שהנתבעים 2-1 או מי מהם הפרו את חובת הזהירות כלפי התובעים, הרי שיש יסוד לטענתם כי נותק הקשר הסיבתי בין הפרת החובה הנטענת ובין הנזק: ראשית, בשל חלוף הזמן.
די בכל האמור לעיל על מנת להביא לדחיית התביעה.
סיכום נוכח כל האמור לעיל, סבורני כי דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת, מבטחת של מבני 5 בקתות אירוח במושב שפר, הגישה תביעה כספית על סך של 50,572 ₪ לשיפוי נזקיה בעקבות ארוע שריפה באחד מבקתות האירוח הנ"ל. התביעה הוגשה בעקבות שריפה שפרצה ביום 27.7.2020 בבקתת אירוח מס' 3 במיתחם נפלאות הגליל במושב שפר (להלן: "הבקתה").
לחילופין, נטען כי הנזק נגרם עקב רשלנותה ו/או מחדליה ו/או חוסר זהירותה ו/או מחמת היפר חובה חקוקה של הנתבעת או מי מטעמה בכך שהותירה ללא השגחה ו/או פקוח ו/או שמירה על פריט חשמלי שגרם לשריפה ולנזקים בעקבותיה.
...
מוסיפה התובעת וטוענת כי המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה לפיה הנתבעת או מי מטעמה לא נקטו זהירות סבירה וכי הדברים מדברים בעד עצמם כך שעל הנתבעת מוטל נטל ההוכחה והשכנוע כי לא הייתה בהתנהגותה מעשים ומחדלים שבעטיים יחויבו.
מסקנתו של סגן טפסר חן היא: "כשל חשמלי – מוצרי חשמל – מזגן יח' פנימית. בהתאם לעדות, לעובדות ולממצאים הנני קובע כי הסיבה המשוערת לפרוץ השריפה הינה כשל ביחידה הפנימית של המזגן". מדובר בשתי מסקנות הפוכות.
אשר על כן, הנני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו