מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת שיפוי בגין נזקי שריפה לאחר הסדר פשרה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

· תביעה נזיקית – תביעה בגין ניזקי שריפה בחנות שהוגשה על הסך של 275,600 ₪ כנגד השוכרת והערבים – ה"ה לינדה שגב, אייל רובין, בנצי שבג וניסים שגב.
התביעה כנגד חברת הפניקס הסתיימה בהסכם פשרה בו קיבלה התובעת סך של 50,000 ₪.
(3) המהנדס אילן אליהו – שזומן כעד תביעה מהנדס שנשכר על ידי חברת הביטוח הפניקס על מנת להעריך עבודות השפוץ והשיקום שיש לבצע לאחר ארוע השריפה.
הדבר חמור במיוחד, שכן אייל רובין ידע שהוא אינו בעל הנכס ואף ידע שהתובעת שכרה את השמאי אלי נוב על מנת לטפל בעיניין זה; · רביעית, ואם לא די בכל אלה, הרי הנתבעים התפשרו עם חברת הביטוח וקיבלו סכום פיצוי בגין ניזקי המבנה – מבלי שפנו קודם לכן אל התובעת.
לעניין זה ולהיקש הנידרש נאמר כך: "כמו כן, יכול צד ליטול על עצמו, במפורש או מכללא, התחייבות לדאוג לביטוח אחריותו של צד אחר. אם הדבר לא נעשה, לא יוכל הצד שנטל על עצמו התחייבות זו לתבוע שיפוי או הישתתפות מן הצד האחר, והוא עצמו יהיה צפוי לכך שייתבע לשפות את חברו בשל הנזק שניגרם עקב אי-מילוי ההיתחייבות לדאוג לביטוח". (5) לסיכום עד כאן - מכל האמור לעיל עולה תמונה ברורה.
...
בהתאם לאמור בסעיף 7 לפסק הדין אני מורה על החייאת ההליכים במסגרת תיקי ההוצאה לפועל בגינם הוגשו התנגדויות והתנהלו ההליכים וזאת ביחס לסך כולל של 123,893 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 23/11/2017 (23 לחודש נובמבר 2017) ועד מועד התשלום בפועל.
בהתאם לאמור בסעיף 10.4 לפסק הדין אני מחייב את הנתבעים בת"א 64364-07-17 - ה"ה לינדה רובין (סבג), אייל רובין, בנצי סבג וניסים שגב (סבג) - ביחד ולחוד – בתשלום הסך של 151,900 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 27/7/17 ועד למועד התשלום בפועל.
באשר להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, הרי מעבר לאלה הקבועות בהליכי ההוצאה לפועל ובנוסף אליהן אני מחייב את הנתבעים לינדה רובין (סבג), אייל רובין, בנצי סבג וניסים שגב (סבג) - ביחד ולחוד, בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 25,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ישנם כ- 12 בעלי זכויות בבניין אשר זכו לקבל כספי פיצויים בגין ניזקי מבנה מחברות הביטוח הפרטיות שלהם ולכן נכון, ראוי וצודק יהיה כי לאחר שייקבע מתוה חלוקת כספי הפיצויים ובמסגרתו הסכומים שייחודו לראש הנזק של "ניזקי המבנה", להפחית מבעלי הזכויות בבניין שקבלו פיצוי במסגרת תביעתם הפרטית את חברת הביטוח, את חלקם היחסי.
קזוז כספי הביטוח את טענתם של בעלי הזכויות בתת חלקה 14, לפיה יש להפחית מסכום הפיצויים שיחולקו לבעלי הזכויות, כספים שקבלו אותם בעלי הזכויות במסגרת תביעות שניהלו כנגד חברות הביטוח בגין ניזקי מבנה מצאתי לדחות משני טעמים: הראשון, בהילכת בית מרכזים התייחסה כבוד השופטת ברק ארז לנושא זה וקבעה: "... ביטוח –לחוד; וחלוקה צודקת של הזכויות במקרקעין – לחוד. אכן כל אחד מבעלי היחידות יכול לבטח את רכושו. אולם, יש לשים לב לשתי נקודות חשובות בהקשר זה. ראשית, ביטוח כזה עושה כל בעל יחידה על חשבונו, ולכן הוא אינו נוגע להיתחשבנות בין בעלי היחידות. רכישת הביטוח תלויה ברצונו הטוב של בעל היחידה והיא אינה בגדר חובה שבדין החלה באופן אחיד על בעלי היחידות כולם... שנית, חלוקת התמורה בין בעלי היחידות בבית המשותף עניינה בדיני הקניין, ולא בדיני הנזיקין. אין מדובר בפצוי על נזק, אלא בתמורה מתאימה על מכירת רכוש. דרך נוספת להשקיף אל הדברים היא זו: תכליתו של הביטוח היא שיפוי על הנזק הפיזי הכרוך בהרס הבניין. הוא לא מיועד לפצות על הנזק הכרוך בחלוקה לא צודקת של התמורה המתקבלת מפירוק השתוף." (ראה סעיף 84 לפסק הדין).
באותה הלכה דובר בבניין אשר נשרף כליל ולאחר שבעלי הרוב היתנגדו להקמתו מחדש של הבניין, הם פנו להליך של פירוק שתוף.
כך גם במסגרת הדיון שהתקיים בפניי ביום 27.5.20 טען עו"ד קפלנסקי: "... היה הליך גישור מורכב 4 שנים ולא תבענו שם על מטלטלין, הכספים שהתקבלו עבור תביעת הנזיקין, המבנה ואובדן שכר דירה... כשבית משפט שואל אותי למה חלוקת הכספים בבניין 5 מתעכבת, אני משיב שהסיבה האחת והיחידה היא בן דוד שנטל חלק בגישור ולכל אורך הדרך ביקש שהכספים ייוחדו להקמת המבנה. בן דוד טענתו הייתה ביחד עם יהודה דורון שהכספים צריכים לשמש אך ורק לבניית הבניין." (ראה עמ' 13 לפרוטוקול) ובהמשך עו"ד לוי טען כי: "באשר לטענה של חברי שבהסדר הפשרה מכוח הסדר הגישור לא צבעו את הסכומים, היא לא נכונה. שכן הסדר הפשרה אומר במפורש בסעיף 1 שהסכום ישמש לסילוק סופי של תביעות התובעים כנגד אותם נתבעים. התביעות כל אדם תבע בגין ניזקי הרכוש שלו למבנה, לאובדן שכירות ולדברים נוספים. בכללי בסעיף 11 להסכם, כל הפצוי נעשה גם על פי חישוב כמה יעלה לבנות את הבניין. הויכוח היה על בניית מבנה וזו הנוסחה שפחות או יותר המגשר גיבש ולכן לבוא היום ולהגיד שלא צבעו את ההסכם בתכלית הכספים, זו הטעייה."(ראה עמ' 14 לפרוטוקול).
...
לכן אני סבורה כי נכון להיצמד למבחן חלוקה אחד שוויוני, ולא על פי יכולות פרטניות של מי מבעלי הזכויות להוכיח את נזקיהם הספציפיים.
(הצדדים חלוקים היום באשר לרישום הזכויות הקנייניות אך מחלוקת זו אינה ממן העניין למחלוקת נשוא החלטתי זו).
אני סבורה שגם במקרה שבפניי נכון יהיה לבצע חלוקה לפי מפתח שווי יחסי לשטח המבונה למטר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הנידרש לנדון התובעים הגישו כנגד המודיעות ונתבעים רבים אחרים תביעה נזיקית שבגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מארוע שריפה שאירע ביום 26.12.12 (להלן- השריפה) עסקינן בשתי תביעות אשר הדיון בהן אוחד (ת.א 32949-04-14 להלן – תיק ג.; ות.א 36782-05-13 להלן - תיק ב.).
כמו כן שאר הפרטים העובדתיים העומדים בבסיס הבקשה עולים מתוך הצרופות השונות שצורפו ע"י המבקשות ובכלל זה הסדרי הפשרה וכיוצ"ב ואין כל מניעה שהמבקשות תשלמנה הדברים בצרוף תצהיר ככל שהדבר נידרש.
הוראת תקנה 37 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 מאפשרת החלפת בעל דין כאשר שזכותו של בעל דין עברה לאחר, וזו לשון התקנה - "37.   חילופי בעלים
לא תפגע תובענה על שום שתוך כדי הדיון הועבר או נסב נכס, או הועברה, נוצרה או נסבה זכות קנין או כל טובת הנאה, וברשות בית המשפט או הרשם אפשר שהמשפט יימשך בידי האדם שהנכס או הזכות הגיעו אליו או נגד אותו אדם" (הדגשה שלי – צ.ו) בנידון, פוצל הדיון באופן שסולקו תחילה תביעות התובעים ע"י הנתבעים תוך כדי שהנתבעים שומרים לעצמם הזכות ולשובב התשלום ששלמו לתובעים מצדדי ג', מעת שביצעה הפניקס את התשלום תחת המודיעות, הרי שעומדת לה זכות השבוב של אותה זכות (למצער באופן חלקי וזאת בהתייחס להישתתפות עצמית של המודיעות ככל שקיימת בנסיבות העניין), המדובר למעשה באותה זכות שהייתה במחלוקת בין התובעים למבקשות – היינו האם המבקשות חבות בפצוי התובעים, ומעת שנימצא- בין אם בפשרה ובין אם בפסק דין - כי המודיעות חבות כלפי התובעים הן זכאיות לשפות את אותה חבות שעמדה להן מצד ג' וככל שמבטחתן שיפתה את התובעים תיחתם הרי שאותה זכות משפטית עברה אליה ויכולה היא לבוא בנעליהם ולהמשיך את הודעת צד ג' כנגד הנתבעים תיחתם או לצדם (וראו לעניין זה כדוגמה - עמש (ירושלים) 49602-02-14 - ר' א' א' נ' עזבון המנוחה ח' ס' א' א',(2017); תאמ (ירושלים) 55818-05-13 - אילן אזרחי נ' אלכסנדר חיים בצלאל ספרין (2014)) .
...
***** אחר שעיינתי עיין היטב בטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.
דברים כגון דא מצאנו מפיו של כב' הש' י. עמית בעניין רעא 7978/13 עירית חיפה נ. קהילת ציון ( 2014) – "התכלית בבסיס ההליך של הודעה לצד שלישי היא "כי התדיינויות על כל הסתעפויותיהן בשל אותה עילה או בשל עילות הצומחות ממערכת עובדות אחת, יתקיימו, ככל האפשר, בצוותא חדא. כך ייחסך זמנם של בעלי הדין, של העדים ושל בתי המשפט"..
סוף דבר – המבקשות תגשנה הודעת צד ג' מתוקנת הן בכל הקשור לתוספת הפניקס כמודיעה והן בכל הקשור לעילה החלופית הנטענת על ידה עד לא יאוחר מיום 1.3.21.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

לאחר הארוע, כך טען התובע, התייצבו בפניו השוכר ואביו, הוא הנתבע 3, והצדדים הסכימו כי בהתאם להוראות ההסכם, ישיב השוכר את מצב החנות לקדמותה, וכן יישא במלוא ההוצאות והעלויות בשל הנזקים שנגרמו בה. התובע טען בכתב התביעה, כי בהתאם להוראות סעיף 13 להסכם, על השוכר חובה אבסולוטית לשאת בכל האחריות לנזקים שנגרמו למבנה במהלך תקופת השכירות.
החלופה השנייה, הקבועה בסעיף 12.5.2, מאפשרת לשוכר שלא לבטח את הנכס, אך כל נזק שיגרם בעקבות כך מוטל על השוכר: "לא לבטח את המושכר במקום השוכר וכל נזק אשר ייגרם לבאי המושכר, לשוכר עצמו או מי מטעמו ו/ או לצד ג' במושכר ו/ או נזק שייגרם למושכר בתוקפת השכירות יהיה באחריות השוכר בלבד והשכור מתחייב לשפות את המשכיר בגין כל סכום אשר ייאלץ המשכיר לשלם בגין קרות ארוע הנזק, כאמור בסעיף 13 להלן" .
דומה, כי העובדה שפוליסת הביטוח נערכה על שם הערב מולקנדוב, ולא השוכר, לא הוותה מיכשול כלשהוא בהתנהלות השוכר מול המבטחת והיא הייתה נכונה לשלם תגמולי ביטוח, ואף שילמה בפועל על פי הסכם הפשרה לשוכר עצמו.
אדרבא, כמפורט לעיל, הוגשה על ידי השוכר תובענה כנגד המבטחת בשל סרובה לשלם את תגמולי הביטוח עקב הנזקים שנגרמו, בין היתר, למבנה, בשריפה.
התובע לא טען, כי סכום הביטוח שהשוכר ערך – אינו מתאים לביטוח הסיכונים הרלוואנטיים לחנות, אלא שעמדת התובע היא, כי סכום הפשרה לו הסכים השוכר, אינו משקף ולו במעט את סכום הנזק שניגרם בפועל לחנות, ובכך יש כדי להוות הפרת חובת השוכר לערוך ביטוח מתאים.
התובע ומור הסבירו את ההסדר העיסקי ביניהם, המבוסס בין היתר על היחסים האישיים החבריים ביניהם, ואין בכך כל פסול.
...
בנוסף, ישלמו הנתבעים 1 ו-3 לתובע, יחד ולחוד, את אגרת משפט (8,682 ₪), שכר עדיו כפי שנפסק, ושכר טרחת עורך דין בסכום של 16,000 ₪.
התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.
התובע ישלם לנתבע 2 הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום של 16,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בהסכם הגישור שבין המבטחת לבין צדדי ג' (שצורף לבקשה לסילוק התביעה השניה על הסף ולא גולה קודם לכן לתובע 1 ולבית המשפט), הסכימו הצדדים להסכם כדלקמן: "הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "שולחת ההודעה") אלקטרודן סחר בע"מ, Vestel Foreign Trade Co. (להלן: "הצדדים השלישיים" ו/או "הצד השלישי מס' 1" ו-"הצד השלישי מס' 2" בהתאמה) הגיעו לידי הסדר גישור בפני המגשר עו"ד ערן יוליש כדלקמן: לפנים משורת הדין ומבלי להודות באי אילו מהטענות, מוסכם כי הצד השלישי מס' 2, Vestel Foreign Trade Co. תשלם לשולחת ההודעה, הראל חברה לביטוח בע"מ סך כולל של 1,250,000 ₪ (מיליון מאתיים וחמישים אלף ₪) (להלן: "סכום הפשרה") וזאת לסילוק מלא וסופי של כל תביעותיה בגין נזקים ישירים ועקיפים והוצאות מכל מין וסוג שהוא בקשר עם האירועים נשוא התובענה וכל ההוצאות הנובעות ממנו, ולרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ. עם קבלת סכום הפשרה הנ"ל לשולחת ההודעה "הראל חברה לביטוח בע"מ" באמצעות המחאה הערוכה לפקודתה ו/או באמצעות העברה בנקאית לחשבון בנק שפרטיו ימסרו ע"י ב"כ שולחת ההודעה לב"כ הצד השלישי מס' 2, וזאת בתוך 90 ימים לאחר חתימת הצדדים על הסכם גישור זה וקבלת פסק דין הדוחה את ההודעה לצדדים שלישיים, והמצאתם במקור של כל המסמכים הנ"ל במשרד ב"כ הצד השלישי מס' 2 (על פי המאוחר).
שולחת ההודעה מתחייבת לשפות ולפצות את הצדדים השלישיים מס' 1-2 לגבי כל חיוב שיוטל עליהן באם תוגש כנגדן ו/או כנגד מי מטעמן תביעה כלשהיא על ידי מאן דהוא הנוגעת לנזקים נשוא התביעה העיקרית וההודעה לצדדים שלישיים וזאת עד לסכום הפשרה הנ"ל בצרוף הפרישי רבית והצמדה מיום התשלום בפועל.
בכתב התשובה התייחסו התובעים לטענות חב' וסטל לסילוק התביעה על הסף, וטענו שיש לדחות טענות אלו, מהסיבות כדלקמן: מקריאת סעיפים 40 עד 45 לכתב התביעה עולה במפורש שהתובעים מפחיתים מסכום תביעתם נגד חב' וסטל את כל הסכומים שנתבעו בתביעה הראשונה, כך שהם עומדים בתנאים שנקבעו בהסדר הפשרה שנחתם בינם לבין המבטחת; התביעה נגד המבטחת מטבע הדברים הייתה רק בגין הסכומים שהיו כלולים בפוליסת הביטוח, גם אם הנזק שניגרם כתוצאה מהשריפה היה גדול יותר.
...
סיכומו של דבר: מנגנון התחלוף הוא דרך המלך להסדרת מערכת היחסים המשולשת: מבטחת הניזוק – ניזוק מבוטח – מזיק כאשר חיובי המבטחת והמזיק אינם מצטברים.
לאור כל האמור לעיל, סבור אני שיש לדחות את בקשת חב' וסטל לסילוק התביעה על הסף.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת המבקשת, חב' וסטל, לסלק את תביעת התובעים על הסף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו