תביעת שיפוי בגין נזקי רטיבות בדירה בבית משותף

הנתבעים באותן תביעות (להלן: "פסחוב" ו"צרפתי") הם בעליהן של שתי דירות בבית המשותף ברחוב טשרניחובסקי 53 בחיפה (דירות 2 ו- 7), אשר התקשרו עמו, בתאריך 9.4.18, בהסכם לבצוע עבודות של תוספת ממ"ד ומרפסות לדירותיהם.

פסחוב תובעת שיפוי בגין הוצאה זו. התובעים תובעים בנוסף פיצוי בגין עגמת נפש.

פסחוב תובעים מחורי לשפותם בסכום שהוציאו, לטענתם, להחלפת הריצוף בכל שטח דירתם.

יתר הקביעות בחוות הדעת יש לבצע איטום גג הממ"ד, בכל אחת מהדירות, איטום חלון הממ"ד בדירת פסחוב (בדירת צרפתי קבע המומחה כי הדבר יבוא על תקונו בעת ביצוע הטיח התרמי), השלמת גימור קיר הגבס בדירת צרפתי, ואיטום הרטיבות בדירת צרפתי (פרק ט' לחוות הדעת).

נקבע שם: "מטרתו של הפצוי הנה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אילמלא ארעה ההפרה והנזק שניגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד". לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, כולל הקף הליקויים, והתיקונים שידרשו, מצאתי לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 5,000 ₪ לכל אחד מהתובעים.

...

סיכום: בתביעת פסחוב וצרפתי נגד חורי, אני מקבלת את התביעה, בחלקה, ומחייבת את חורי לבצע את התיקונים כמפורט בחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס אייל שנהב, מיום 9.3.20 ובהתאמות המפורטות בפסק הדין, שעיקרן דחיית הטענה בדבר ליקוי בשיפוע הריצוף במרפסות.

אני דוחה את דרישת צרפתי ופסחוב להתנות את ביצוע פסק הדין הכספי נגדם בקיום הצו שיינתן בתביעתם נגד חורי.

אני קובעת כי פסק הדין, על כל חלקיו, יבוצע תוך 90 יום, ממועד פסק הדין, וככל שהצדדים לא ישכילו לבצעו בהסכמה, יהיה פסק הדין ניתן לביצוע בהוצאה לפועל.

שתי התביעות מתייחסות לתקופה שבה ערך הנתבע שיפוצים נרחבים בדירתו בשנים 2018-2019 ובכלל זה הוספת קומה על גג הבניין המשותף על פי היתר בנייה שקבל מהרשות.

נראה כי במהלך ביצוע עבודות הבנייה התעורר סיכסוך בין הצדדים בקשר עם אותן עבודות, סיכסוך שהלך והחריף עם הזמן ויצר דפוס של היתנהגות מתמשכת ומטרידה תוך עירובן של המישטרה והועדה המקומית לתיכנון ובנייה בסכסוך זה. כאשר הוגשה התביעה הראשונה, על ידי התובע, נראה כי הבנייה הסתיימה כך שהעילה להמשך הסיכסוך בין הצדדים נעלמה ונותרו רק תביעות הצדדים לשיפוי בגין הנזקים שנגרמו לצדדים במהלך אותו הסיכסוך.

הנתבע תבע מהתובע פיצוי בגין הפסקת עבודת הפועלים בעקבות הוצאתם של צווי הפסקת הבנייה והפסד שכרם ועיכוב בבנייה, הפסד ימי עבודה של אישתו לאחר שנאלצה לעזוב את עבודתה בעקבות מעורבות המישטרה בסכסוך, נזק שגרם התובע לדלת ביתו של הנתבע כאשר ניכנס לגג דרך דירתו למרות שהייתה דרך אחרת לעלייה לגג, גניבת חפצים מהמקלט בעקבות היעדרה של הדלת שניזוקה, עלות התקנת מצלמות אבטחה ושכירת שירותיו של מאבטח בעקבות התפרעויות של התובע באתר הבנייה.

הנתבע תבע על נזק של רטיבות לאחר שהתובע אסר על הנחת יריעות בגג דירתו של הנתבע וכן נזקים שנגרמו כתוצאה מפינוי פסולת לדירתם ועלות פינויים.

...

סוף דבר כי מצאתי שמדובר בסכסוך שכנים שהחל ונגרר לסכסוך שצמח לממדים חסרי פרופורציה לתחילתו.

גם אם אכן נגרם לתובע נזק כתוצאה מעבודות הבנייה של הנתבע, שוכנעתי כי נזק זה תוקן על ידי הנתבע עד תומו.

ועל כן הנני דוחה את שתי התביעות ללא צו להוצאות.

התובעת הגישה תביעה בשל נזקים שנגרמו לדירת התובעת, כתוצאה מעבודת שפוץ שביצע הנתבע בדירתו.

לטענת התובעת, הנתבע אחראי לשפות את התובעת בגין נזקים שנגרמו לה. כן תטען, כי בנסיבות העניין מדובר בארוע המדבר בעד עצמו כאמור בסעיף 41 לפקודת הנזיקין.

לפי טענתה, כתוצאה מרטיבות ובעיות איטום בדירות החיצוניים של הבית המשותף נגרמו לה נזקים.

בהנתן כי ביום 24.11.20 הגישה התובעת תביעה למפקח על הבתים המשותפים ובהחלטה מיום 9.2.21 הועבר התיק לבית משפט זה הרי שמאז התגלה הנזק ועד ליום בו הוגשה תביעה חלפו למעלה מ-7 שנים.

...

מכל המקובץ, עולה כי בחודש מרץ 2013 התגלה נזק בדירתה של התובעת והתובעת כבר אז סברה שהנזק מקורו בדירת הנתבע.

מכאן, המסקנה היא שדין התביעה להידחות עקב התיישנות.

לסיכום, דין התביעה להידחות על הסף.

בפני תביעה לשיפוי התובעים בגין נזקים ועוגמת נפש שנגרמו להם, בשל רטיבות מדירת הנתבעת הממוקמת מעל דירותיהם, במהלך חורף 2014-2015.

עיקר העובדות הרלבנטיות הצדדים בהליך זה הם בעלי דירות שכנות בבית משותף ברח' ברחוב השונית 4 אשקלון.

...

תמצית טענות הנתבעים ניומארק טוענת מנגד, כי דין התביעה להידחות, הן לעניין הנזק הממוני, והן לעניין הנזק הלא ממוני.

לעובדה זו מצטרפת העובדה שמומחה ביקר בדירה מטעם הנתבעת, בטרם חתימת הסכם המכירה, לצורך בדיקת ליקויים, ולא מצא כל ליקוי, מחזקת את המסקנה שהמוכר לא ידע, ולא יכל לדעת, על ליקויים נסתרים, ולפיכך לא ניתן לטעון כי הפר חובת הגילוי.

סוף דבר · הנתבעת תשלם לתובעת 2 סך של 7,000 ₪ עבור תיקון מערכת חשמל והחלפת דלתות.

· ההודעה לצד ג' נדחית · הנתבעת תשלם את הוצאות התובעים וצד ג' וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ לתובעת וסך של 5,000 ₪ לצד ג'.

. האמור לעניין סמכותו הייחודית של המפקח על רישום המקרקעין אינו חל במקרה בו מדובר בתביעה לשיפוי בגין נזקים שנגרמו לדירתו של בעל דירה בבית משותף, שאז מדובר בתביעה נזיקית אשר המפקח על רישום המקרקעין נעדר סמכות עניינית לידון בה. "בהתייחס לסעד הכספי לשיפוי המשיב בגין הוצאות לתיקון ניזקי רטיבות בדירתו, הדין עם המבקשים. עניינו שיפוי בגין הוצאות לתיקון נזקים בדירה בבית המשותף, להבדיל מתיקון ליקויים ברכוש המשותף. בהיעדר הוראה מפורשת בעיניין זה בחוק המקרקעין ומשעילת תביעה זו היא בפקודת הנזיקין, נקבע בהלכה הפסוקה כי אין למפקח על רישום מקרקעין הסמכות לידון ולהכריע בו (ראו גם: ד"נ 20/73 שמע נ' סדובסקי, פ"ד כ"ח(1) 730, 733 (1974); ע"א (מחוזי ת"א) 2295/01 מנחמי בוני מגדלי דוד רמת גן בע"מ נ' נציגות הבית המשותף ברחוב ז'בוטינסקי, פסקה 4 לפסק הדין, פורסם ב"נבו" (30.6.2002); רע"א (מחוזי י-ם) 38744-06-16 הושיאר נ' רחמים, פסקה 14 לפסק הדין, פורסם ב"נבו" (9.3.2017); עש"א (מחוזי ת"א) 34810-10-18 רבין נ' נציגות הבית המשותף ברחוב רמז 35 תל אביב, פסקה 13 לפסק הדין, פורסם "בנבו" (15.4.2019); החלטתי בתביעה שמספרה 6/476/2018 לבקוב נ' ארואטי, פורסם ב"נבו" (2.5.2019); החלטתי בתביעה שמספרה 6/554/2019 מאירסון נ' חולי, פורסם ב"נבו" (23.1.2019)).

...

. האמור לעניין סמכותו הייחודית של המפקח על רישום המקרקעין אינו חל במקרה בו מדובר בתביעה לשיפוי בגין נזקים שנגרמו לדירתו של בעל דירה בבית משותף, שאז מדובר בתביעה נזיקית אשר המפקח על רישום המקרקעין נעדר סמכות עניינית לדון בה. "בהתייחס לסעד הכספי לשיפוי המשיב בגין הוצאות לתיקון נזקי רטיבות בדירתו, הדין עם המבקשים. עניינו שיפוי בגין הוצאות לתיקון נזקים בדירה בבית המשותף, להבדיל מתיקון ליקויים ברכוש המשותף. בהעדר הוראה מפורשת בעניין זה בחוק המקרקעין ומשעילת תביעה זו היא בפקודת הנזיקין, נקבע בהלכה הפסוקה כי אין למפקח על רישום מקרקעין הסמכות לדון ולהכריע בו (ראו גם: ד"נ 20/73 שמע נ' סדובסקי, פ"ד כ"ח(1) 730, 733 (1974); ע"א (מחוזי ת"א) 2295/01 מנחמי בוני מגדלי דוד רמת גן בע"מ נ' נציגות הבית המשותף ברחוב ז'בוטינסקי, פסקה 4 לפסק הדין, פורסם ב"נבו" (30.6.2002); רע"א (מחוזי י-ם) 38744-06-16 הושיאר נ' רחמים, פסקה 14 לפסק הדין, פורסם ב"נבו" (9.3.2017); עש"א (מחוזי ת"א) 34810-10-18 רבין נ' נציגות הבית המשותף ברחוב רמז 35 תל אביב, פסקה 13 לפסק הדין, פורסם "בנבו" (15.4.2019); החלטתי בתביעה שמספרה 6/476/2018 לבקוב נ' ארואטי, פורסם ב"נבו" (2.5.2019); החלטתי בתביעה שמספרה 6/554/2019 מאירסון נ' חולי, פורסם ב"נבו" (23.1.2019)).

לאור האמור לעיל, אני מורה להעביר את התובענה למפקחת על רישום המקרקעין בחיפה.