תביעת שילוח ועמילות מכס בגין שירותים שניתנו

דיון והכרעה בתום שמיעת הראיות עלה, כי לא עמדה לנתבעות כל עילה לעכב את שיחרור שטר המטען נשוא התובענה כפי שיפורט להלן; הנתבעות טענו בכתב התשובה כי החוב נשוא עיכוב שטר המטען נובע ממתן שירותי שילוח ועמילות מכס לטובישי שהנה חברה הקשורה לתובעת וכי התובעת פעלה ו/או סייעה בידי טובישי להבריח נכסים כאשר כל הפעילות העסקית של טובישי התמזגה בתוך התובעת.

בדיון מיום 1.12.15 אישר ב"כ הנתבעות כי השיק ע"ס 48,000 ₪, בגינו ביקשו הנתבעות לעכב את שיחרור שטר המטען, אינו נובע מחוב של טובישי בגין שירותים אשר סופקו לה ע"י הנתבעות.

...

סוף דבר לטענות הנתבעות להברחת נכסים בניסיון להשתמט מתשלום חובות, ולהרמת מסך בין החברות, לא הונחה כל תשתית עובדתית.

הנתבעת ציינה כי עקב מתן השירותים נצבר אצל נתבעת מספר 1, חוב בסך של 575,350 ₪ אשר צובר ריביות בהתאם לתנאי ההסכם (ראה נספח "ט").

לעמדתה, חלק ניכר מהחיובים מקורם בתשלומי המע"מ הנ"ל. התובעת טענה שהנתבעים מכרו את הסחורה שייבאו לארץ, הפיקו ממנה רווחים, שנגרפו לכיסם הפרטי ולא שילמו לתובעת על ההובלה, לא על המכס ולא על המע"מ. הנתבעים בסיכומים שהוגשו על ידם ,הכחישו טענה זו. לעמדתם , בכל הנוגע למע"מ , אין לתובעת עילת תביעה נגדם מאחר ובפועל הזדכתה בגין תשלומים אלו.

דיון והכרעה התובעת הנה חב' עמילות מכס המספקת שירותי שילוח ושינוע מטענים בנלאומיים, וכן שירותי מכס.

ניתן לראות בכרטסת ,וכן מעדותו של מר ריז'נסקי בנושא ,על שוני הפעילות באופן הבא: בשנות הפעילות הראשונות עד שנת 2012, השתמשה הנתבעת רק בשרותי עמילות מכס ושיגור בנלאומי של התובעת.

...

מכל האמור לעיל, מבקשת התובעת להורות על חיובם של הנתבעים 4-5 לשלם באופן אישי את חובותיה הלא מוכחשים של נתבעת מספר 1.

לסיכום, טענו הנתבעים שלא הוכח גובה החוב, ולא הוכחה כל עילה להרמת המסך כנגד הנתבעים 2-5 ו/או מי מהם.

סוף דבר מקבל באופן חלקי את התביעה כנגד נתבעת 1 ומורה על נתבעת 1 לשלם לתובעת סך של 236,800 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל .בנוסף תשלם נתבעת 1 לתובעת הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ושכ"ט עורך דין בסך כולל של 15,000 ₪.

טענת כשלון תמורה מר חסון, מנהל הנתבעת, חברה העוסקת בשיווק מוצרי חשמל והמצהיר מטעמה, מיפרט בתצהירו בהרחבה את נסיבות מסירת השקים מושא התביעות לשי שירותים, חברה העוסקת במתן שירותי עמילות מכס ושילוח בנלאומי.

לטענה, הבנק ידע שהשקים נימסרו בנאמנות לשי שירותים לצורך שיחרור סחורות עתידיות ותשלום לשלטונות המכס ולשחרור סחורות ועל אף ידיעתו, אפשר הבנק לחברת שי שירותים לממן את פעילותה באמצעות שקים בנאמנות של לקוחותיה, ובכללם הנתבעת.

...

אינני מקבלת את הטענה.

הוא הדין במקרה זה. בית המשפט המחוזי באותו עניין מוסיף וקובע את הדברים הבאים: "אציין כי אינני מקבלת את טענת ב"כ המשיבה ולפיה הבנק לעולם לא יוכל להיות אוחז כשורה כאשר הוא מקבל צ'קים מלקוח שהוא עמיל מכס" (עמ' 5 סעיף ד).

מכל האמור טענות הנתבעת וההתנגדויות שהגישה הנתבעת בשני התיקים - נדחות.

כללי עניינה של תביעה זו לסמכותה של הנתבעת (להלן: "הנמל") לגבות אגרת רציף מהתובעת, חברה העוסקת בשילוח בנלאומי ועמילות מכס, כאשר התגלה בדיעבד שיבואן אשר התובעת פעלה כסוכנת מכס לשיחרור טובין שיובאו על ידו, ככל הנראה ניסה להערים על רשויות המכס באמצעות רשימון כוזב ובפועל מתברר כי ערך הטובין גבוה יותר.

בהתייחס לחיוב החשבון באמצעות הסדר מס"ב נטען כי התובעת חתמה על התחייבות לכבד כל תשלום בעבור שירותים שניתנו בנמל ומדובר בהסדר טכני בלבד שנועד להקל על סוכני המכס ולייעל הליכי שיחרור הטובין בנמל וההסדר לא שינה את חובות וזכויות סוכני המכס מול הנמל.

נראה שתוצאה זו מתיישבת עם פסקי הדין הקודמים שניתנו בעיניין הנידון שכן ברע"א 7197/12 שם שילם עמיל המכס אגרת רציף בדצמבר 2008 וחויב בתשלום הפרישי אגרה ביולי 2009 קבעה כבוד השופטת ארבל שמאחר וגביית הפרישי האגרה נעשתה מספר חודשים לאחר תשלום האגרה, הרי שמדובר בפרק זמן סביר.

...

טענות הנמל מנגד, טען הנמל כי דין התביעה להידחות.

בעניין הנדון לא שוכנעתי כי כך אכן נעשה בכל המקרים בהם נגבתה האגרה שכן עיון ברשימת החיובים בהם חויבה התובעת בתשלום ביתר של אגרות מלמד שהתובעת חויבה בהשלמת אגרות אף במקרים בהם חלפו למעלה מארבע שנים מעת גמר פריקת המטען ועד למועד החיוב.

אשר על כן ולאור האמור לעיל, הינני קובעת שדין התביעה להתקבל ברובה למעט החיוב שעניינו רשימון מספר 0820554665 שכן מדובר בפרק זמן סביר מעת התשלום ועד מועד ביצוע החיוב.

משכך, אני מורה לנמל להשיב לתובעת סך של 11,379 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד החיוב ועד למועד התשלום בפועל.

בית משפט השלום באשקלון ת"א 41938-12-19 גויטע נ' א.ב מסטר קרגו בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט עידו כפכפי תובע אסף גויטע ע"י ב"כ עו"ד רוני נחמן נתבעות 1. א.ב מסטר קרגו בע"מ 2. אלישר שירותי מכס ותחבורה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד בנימין לוי פסק דין

המכולה נתפסה על ידי המכס עקב אי התאמה בין רשימון הייבוא לתוכן המכולה.

השאלה היא האם התובע זייף את רשימת הטובין שהוגשה למכס או שמא מי שפעל מטעמו כעמיל מכס זייף את הרשימה? רקע וטענות הצדדים התובע, בסיוע ידידו אורן גבאי, פנה לנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) בנובמבר 2014 לקבלת שירותי שילוח ועמילות מכס לייבוא מכולה עם טובין מסין.

רשימת הטובין וחשבונית מהספק מסין נימסרה לנתבעת לצורך מתן השירותים וביום 11.12.14 הגיעה המכולה לנמל אשדוד.

בע"א 4232/13 אנגלו סכסון סוכנות לנכסים בע"מ נ' בלום, 29.1.15, פסקה 38 לפסק דינו של כב' השופט י' עמית נקבע: "פיצוי בגין נזק לא ממוני על פי סעיף 13 לחוק התרופות נתון לשיקול דעתו של בית המשפט ולא ניתן כדבר שבשיגרה, אלא במצבים חריגים בהם מדובר בהפרה בוטה של יחסי אמון או של יחסי תלות, במצבים של זדון, או במצבים של היתנהגות מעליבה או פוגענית במיוחד (עניין אגד, בעמ' 835; עניין דלג'ו, פסקה 31)." נסיבות העניין מתאימות לפסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני, נוכח המסקנה כי שאול זייף את המסמכים וגרם לתובע חרדה רבה כי יאלץ להיתמודד עם הליך פלילי מול המכס וזאת מעבר לאי הנוחות והטרחה הרבה שנגרמה לו בהליך הניסיון לשיחרור הטובין ובתחושת האובדן עת השקעתו אבדה.

...

בע"א 4232/13 אנגלו סכסון סוכנות לנכסים בע"מ נ' בלום, 29.1.15, פסקה 38 לפסק דינו של כב' השופט י' עמית נקבע: "פיצוי בגין נזק לא ממוני על פי סעיף 13 לחוק התרופות נתון לשיקול דעתו של בית המשפט ולא ניתן כדבר שבשגרה, אלא במצבים חריגים בהם מדובר בהפרה בוטה של יחסי אמון או של יחסי תלות, במצבים של זדון, או במצבים של התנהגות מעליבה או פוגענית במיוחד (עניין אגד, בעמ' 835; עניין דלג'ו, פסקה 31)." נסיבות העניין מתאימות לפסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני, נוכח המסקנה כי שאול זייף את המסמכים וגרם לתובע חרדה רבה כי יאלץ להתמודד עם הליך פלילי מול המכס וזאת מעבר לאי הנוחות והטרחה הרבה שנגרמה לו בהליך הניסיון לשחרור הטובין ובתחושת האובדן עת השקעתו אבדה.

על כן, לא הוכיח התובע ראש נזק זה. סוף דבר התובע ביקש לייבא טובין מסין ובסיוע ידידו אורן פנה לשאול שעבד מטעם הנתבעת.

על כן, אני מחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 63,748 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה.