בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
ת"א 31403-11-18 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' ישראל ואח'
לפני
כבוד השופטת עינת רביד
מבקשים
1. מדינת ישראל
2. איגוד ערים לשירותי כבאות והצלה חיפה
ע"י ב"כ עו"ד מיכלין
משיבה
משיבים פורמליים
שירביט חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אברהם
עריית קריית ביאליק
קרן קיימת לישראל
החלטות בבקשות 6, 7 ו-8
מונחות לפני מספר בקשות שהוגשו על ידי הנתבעים, הם המבקשים בהליך: בקשה 6 - לדחיית התביעה על הסף מחמת היתיישנות; בקשה 7 - לדחיית התביעה מכוח תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), ובקשה 8 - למחיקת חלק מסכום התביעה.
רקע וטענות התביעה
1. התובעת (להלן: המשיבה) הגישה תביעה כספית נגד המבקשים ונגד המשיבים הפורמליים על הסך של 10,711,364 ₪.
1. בכתב התביעה נטען, כי המשיבה ביטחה את חברת קומפוסט מפרץ והגליל המערבי (להלן: המבוטחת), לה מיפעל הממוקם בחלקו הצפון מזרחי של איזור התעשייה בקריית ביאליק.
1. ביום 3.12.2010 הבחינו עובדי המפעל בשריפה באיזור החורשה המצויה מזרחית למפעל, ביער נעמן. עם זהוי האש החלו עובדי המפעל להיתקשר למוקד כיבוי האש, אך בשלב הראשון לא היה מענה במוקד. הניסיונות להשיג את המוקד ארכו כ - 40 דקות, והזמן שלקח לכבאיות להגיע לשטח ארך 40 דקות נוספות.
1. כתוצאה מהשריפה נזוקו מבנה המפעל ותכולתו, לרבות מערכות החשמל, מכונות ציוד ועוד.
1. המבוטחת הגישה בחודש אפריל 2013 תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה על סך של 15,532,907 ₪ שעניינה תשלום תגמולי ביטוח בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהשריפה, ת"א 1594-04-13 (להלן: התביעה בחיפה). המשיבה היתגוננה וצרפה חוות דעת שמאית לפיה הנזקים שנגרמו למבוטחת בערכי כינון בסך 9,560,581 ₪, ובערכי שיפוי 3,649,300 ₪.
1. התביעה הופנתה לגישור במסגרתו הוסכם כי המשיבה תשלם למובטחת סך של 11,500,000 ₪ בגין השריפה מושא ההליך הנידון, ובגין שריפה נוספת שנכללה בתביעה בגינה נתבע סך של 1,240,000 ₪.
1. במסגרת תביעת המבוטחת שלחה המשיבה הודעת צד ג' נגד המדינה (המבקשת 1). בית המשפט בחיפה החליט כי הדיון יפוצל כך שתישמע קודם תביעת המבוטחת ולאחר כן הודעת המשיבה נגד המדינה.
1. תביעת המבוטחת הסתיימה בגישור כאמור לעיל, ואילו ההודעה לצד שלישי נגד המדינה נמחקה. לטענת המשיבה, המחיקה התבקשה נוכח החלפת ייצוג המשיבה והצורך בשהות לשקול צעדיה לאחר לימוד התיק על ידי המשרד שקבל לידיו את הייצוג.
1. המשיבה הגישה התביעה הנדונה בגין רשלנות הנתבעים ועתרה לחייבם בסך של 10,260,000 ₪, שהוא הסכום ששולם למבוטחת במסגרת הגישור, בנכוי סכום התביעה בגין השריפה הנוספת.
בקשה 6 - דחיית התביעה מחמת היתיישנות
1. לטענת המבקשים התביעה הוגשה ביום 14.11.2018, ואילו עילת התביעה, ארוע השריפה, התרחשה ביום 3.12.2010. על כן והיות וחלפו 7 שנים מיום קרות מקרה הביטוח ועד הגשת התביעה, התביעה היתיישנה.
1. לטענת המבקשים זכויותיה של המשיבה עברו אליה מהמבוטחת מכוח סעיף 62 לחוק חוזה ביטוח תשמ"א-1981 (להלן: חוק חוזה ביטוח) והפוליסה. כפי שתביעת המבוטחת היתיישנה כך גם תביעת המשיבה, שכן אין לה יותר ממה שיש למבוטחת.
תשובת המשיבה לטענת ההתיישנות
1. לטענת המשיבה בתביעה בחיפה נשלחה הודעת צד שלישי נגד מדינת ישראל ביום 29.5.2013. ביום 25.8.2016 ניתן פסק דין ולפיו בהסכמת הצדדים נמחקה ההודעה לצד שלישי, כאשר נשמרה האפשרות להגשת תביעת שיפוי חדשה תחת ההודעה לצד שלישי.
יחד עם זאת ציין בית המשפט המחוזי, כי במקרה בפניו, לאור גישה מקילה יותר, שהייתה מקובלת על המשיב באותו פסק דין (המדינה), נפסק שתביעת המבטחת הייתה חייבת להיות מוגשת בתוך שלושה חודשים ממועד התשלום האחרון של תגמולי הביטוח, ולא ממועד קרות הנזק, ועל בסיס הנחה זו נבחנה היתיישנות תביעת התיחלוף של המבטחת ונקבע כי זו היתיישנה.
לאור הקביעה לעיל, יש לבחון את טענת המשיבה לפיה הוארך המועד להגשת התביעה וזאת נוכח סעיף 15 לחוק ההתיישנות, הקובע כדלקמן: "הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה."
הוראת סעיף 15 לחוק ההתיישנות עוצרת את מירוץ ההתיישנות בשל נקיטת הליך קודם שהוגש באותה עילה, ככל שההליך הקודם אכן הוגש בתוך תקופת ההתיישנות וככל שהוא הסתיים בנסיבות בהן מתאפשר חידוש ההליך, ולא נוצר מעשה בי-דין.
באשר לטענת המבקשים כי בשל המועד בו הוגשה התביעה נבצר מהמבקש 2 להפעיל את פוליסת האחריות המקצועית, וכן טענתו בדבר הגשת התביעה בשיהוי והנזק הראייתי בשל מועד הגשת התביעה, ואף הטענה כי יש לדחות התביעה נגדו שכן המפעל המבוטח היה מצוי בשטחה של המועצה המקומית מטה אשר, אזי המדובר בטענות אשר יש לבררן לגופן, והן שמורות למבקש 2, ויתבררו בעת ניהול ההליך.
...
דין טענות אלו להידחות.
באשר לבקשת המשיבה לקבלת החזר אגרה, על המשיבה להגיש בקשה מתאימה אשר תידון לאחר קבלת עמדת המבקשים והיועמ"ש.
בהתייחס לטענת המבקשים כי יש לחייב את המשיבה בשכר טרחת עו"ד בגין הסכום שנמחק, הטענה נדחית, שעה שהמשיבה הסכימה למחיקת הסכום המבוקש, ועת המחיקה נעשתה בשלב מקדמי ועוד טרם הוגשו ראיות או סיכומים, הרי אין בהגשת התביעה בסכום בו הוגשה מלכתחילה כדי להשפיע על הוצאות המבקשים עד עתה.
סוף דבר
הבקשה לדחיית התביעה נדחית.
