לאחר שהצדדים הגישו טיעונים לעניין שכר הטירחה, אגש להכריע במחלוקת זו.
טענות הצדדים
המל"ל טוען כי הוא זכאי לתשלום בשיעור 11% ועוד מע"מ מכל הסכום שאינו שנוי במחלוקת, וזאת על-פי המקובל בתביעות המתינהלות על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, במקרים בהם הן מסתיימות על דרך פשרה.
כך הוגדרה בכותרת כתב התביעה, וזהו טיבה וטבעה כתביעת שבוב של גמלאות המל"ל. אמנם, התביעה מבוססת על ארוע של תאונת דרכים, ולו נוהל ההליך עד סופו והמל"ל היה נידרש להוכיח את תביעתו במלואה, יכול שאופן נהולו היה דומה לאופן נהולו של הליך על-פי חוק הפיצויים.
ודוקו: דרישת השבוב מטעם המל"ל לא הפתיעה את קרנית, שכן היא ניהלה במשך מספר שנים את ההליך בתביעת הנפגע, אשר הסתיים בפשרה ובפסק דין מיום 18.9.2019, פחות משנתיים לפני הפנייה מטעם המל"ל. אין מחלוקת, כי במסגרת הסכם הפשרה שהושג בין קרנית לנפגע שולם סכום הפשרה לאחר ניכוי הסכום המוערך של גמלאות המל"ל, על-פי חוות דעת אקטוארית שערכה קרנית במסגרת תביעת הנפגע.
לו היתה קרנית טורחת להתייחס לדרישה ולסלק תוך זמן סביר את הסכום שאינו במחלוקת, אזי על-פי הסכם שכר הטירחה בין המל"ל לבא כוחו שכר הטירחה היה עומד על 2,000 ₪.
...
אני סבורה כי יש ליתן משקל משמעותי גם לעובדה שהסכום שאינו במחלוקת שולם לאחר הגשת כתב התביעה בלבד, ולמעשה בטרם החל ההליך להתנהל.
לאחר בחינת מכלול הנסיבות, אני קובעת כי במקרה דנן מתקיימים טעמים מיוחדים לפסיקת סכום נמוך יותר מהסכום הקבוע בתעריף המינימלי.
מכל הטעמים המפורטים לעיל, אני פוסקת לטובת התובע שכר טרחה בגין הסכום שאינו במחלוקת בסך 18,000 ₪ ועוד מע"מ, שישולם על-ידי הנתבעת תוך 30 יום.
