מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת שיבוב על פי הסכם פיצוי נפגעי תאונות דרכים

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 3 להסכם קובע כי "שילם או משלם המוסד – על פי הוראות החוק – גמלאות לנפגע בתאונת דרכים (להלן – התביעה), והחברה אחראית – על פי הוראות הדין לרבות חוק הפיצויים ופקודת הביטוח – לפצות אותו נפגע מכוח היותה המבטחת של השמוש בכלי רכב שהיה מעורב בתאונת הדרכים, בגינה משתלמות הגימלאות לנפגע, בפוליסה שהייתה בת תוקף בעת התאונה, תפצה החברה את המוסד כדלקמן...". סעיף 2 להסכם מגדיר מהי "גמלה" הנתנת לשיבוב על פי ההסכם בדרך של הפניה לסעיף 82(ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], שזו לשונו: "גמלה" — השווי הכספי של הגימלאות, להוציא גמלה בעין, שניתנו או שעתידות להנתן לפי חלק ב' לחוק.
...
ב"כ המשיבה טען לפנינו שהמערער מושתק מלטעון שדמי השיקום לאלמנה אינם "גמלה בעין" נוכח הודאות סותרות שמסר בהליכים קודמים, אלא שמקובלת עלינו תשובתו של ב"כ המערער כי לא זו בלבד שאין בטענה ממש, שכן הודאות המערער התייחסו לדמי שיקום המשולמים לנפגע העבודה עצמו, אלא שהטענה אף חורגת מההסדר הדיוני אשר שימש בסיס לפסק דינו של בית משפט קמא, לפיו "השאלה היחידה שנותרה במחלוקת בין הצדדים היא שאלה משפטית בדבר זכות השיבוב של התובע מכוח ההסכם שנחתם בין התובע לחברות הביטוח, בנוגע לתשלום גמלאות שיבוב". כך הם פני הדברים גם באשר לטענת המשיבה הנוספת, לפיה אין מקום לחייבה בריבית ההסכמית, החורגת אף היא מגדריו של ההסדר הדיוני.
כמו כן תשלם המשיבה למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשתי הערכאות, בסך 30,000 ש"ח. יצחק ענבר, סגן נשיאה השופטת יהודית שבח: האדן המרכזי של פסק-דינו של סגן הנשיאה השופט ענבר נטוע בהלכת קרנית, המחייבת לטעמו, לצורך סיווגה של גמלה המשתלמת ע"י המוסד כבת שיפוי, אם לאו, שימוש במבחן טכני אשר אינו מתמקד בתכלית הגמלה או במאפייניה, אלא מתוחם בלשונו של סעיף 86 לחוק ומגביל את עצמו לגמלאות המשולמות בהתאם להוראות סימן ג' לחוק הביטוח הלאומי, ולהן בלבד.
אני סבורה כי התוצאה אליה הגיע בית המשפט קמא היא המתבקשת, ולטעמי דין הערעור להידחות תוך חיוב המערער בהוצאות הערעור בסך 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעת שבוב על פי חוק[footnoteRef:1] שהוגשה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כנגד שלושה: הנתבע 1 שנהג ברכב ביום 4.7.2001[footnoteRef:2] (להלן" "הנהג"); נתבע מס' 3[footnoteRef:3] מי שניפגע בתאונה אותו יום (להלן: "הנפגע"); וקרנית, מי שנשאה בסופו של יום ביחד עם "כלל חברה לביטוח בע"מ" בפיצויי הנפגע.
] לבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה בחודש אוגוסט 2007 תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") כנגד "כלל", קרנית, והנהג.
] ועוד להבהרה: זה מכבר נקבע כי אין להבחין בין תביעת שבוב על פי ההסכם רב השנים בין המל"ל לחברות הביטוח, לבין תביעה כאמור לפי חוק המל"ל, ככל שהתביעה נוגעת לסעיף 329 לחוק המל"ל[footnoteRef:21].
...
הוסיף כבר השופט עמית וקבע "8. כפי שבית המשפט 'מצלם' מצב נתון בעת מתן פסק הדין, כך גם המוסד לביטוח לאומי, בתביעת השיפוי מהמבטחת לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, 'מצלם' מצב בזמן נתון. משכך המל"ל יתבע מהמזיק את מלוא הקצבאות להן זכאי התובע על פי חישוב הנערך בסמוך למתן פסק הדין, והמזיק בתורו, זכאי לניכוי מלא של הקצבאות, שאם לא כן, נמצאנו חורגים מהכלל לפיו אין המזיק משלם יותר מהנזק...ההנחה היא כי המל"ל יתבע שיפוי מהמשיבה על בסיס המצב הקיים עובר למתן פסק הדין...". [27: כב' השופט עמית בע"א 7625/11 אסולין נגד כלל חברה לביטוח, פס"ד מיום 27.3.2012, פורסם במאגרים.
] מכאן כי דין התביעה של המל"ל כנגד קרנית להידחות.
סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבעת על מנת שתקום נגדה עילת תביעה של שבוב בהתאם להסכם על התובע להוכיח כי הוא משלם לנפגע תקבולים עקב תאונת עבודה, כי הנפגע אכן נפגע בתאונת דרכים, כי התשלומים אותם הוא משלם לו משולמים על פי הוראות החוק וכי הנתבעת אחראית לפצות את הנפגע מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
...
התביעה עניננו בתביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי-התובע (להלן – המל"ל) בהתאם להסכם שנחתם בינו ובין הנתבעת בענין זה (להלן – ההסכם), בגין תשלומים ששילם וישלם התובע למי שנטען שנפגע בתאונת דרכים בעת שנסע ברכב שבוטח על ידי הנתבעת, תאונה שהוכרה גם כתאונת עבודה.
להשלמת התמונה אציין, כי מקובלת עלי גם טענת התובע לפיה ביטול הלכת "אבו סרייה" בהלכת "אלחבאנין" לא היה בה כדי לבטל את הלכת "אררט" בשאלה האם יש מקום להתחשב בקיצור תוחלת חייו של הנפגע במסגרת זכאות המל"ל לקבלת שיפוי בגין לגמוליו על פי ההסכם (בהקשר זה ראו לאחרונה את פסק הדין בת"א 2744-04-15 המוסד לביטוח לאומי נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (3.12.17)).
מקובלת עלי גם טענת התובע, לפיו טיעונה של הנתבעת בענין זה אכן מהווה הרחבת חזית מצידה של הנתבעת וגם מטעם זה אין לקבלו.
סיכומם של דברים בקשות הנתבעת לזימון ד"ר מרדכי קרמר לעדות ולמינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט – נדחות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השופטת ש. יעקובוביץ ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט עמיעד רט) בת.א. 41273-06-15, אשר ניתן ביום 15.8.2021 ובגדרו נדחתה תביעת שבוב חוזית שהגיש המערער, המוסד לביטוח לאומי (להלן- המל"ל), בסדר דין מקוצר, כנגד המשיבות הכשרה חברה לביטוח בע"מ (להלן- הכשרה) וכלל חברה לביטוח בע"מ (להלן- כלל), מכוח הסכם השבוב שבין הצדדים (להלן - ההסכם), בגין גמלאות נכות מעבודה ששילם וישלם למר ב.ע (להלן- הנפגע), תוצאת חבלה בתאונת דרכים, אשר אירעה ביום 22.6.2008 והוכרה כתאונת עבודה (להלן- התאונה).
לא מצאתי בנסיבות כולן, לרבות ובמיוחד נוכח המחלוקת שנתגלעה בשאלת החבות (מי מהמבטחות חבה בפצוי הנפגע על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975) ודחיית טענת המל"ל להיות התאונה "תאונה מעורבת", לזכות את המל"ל בתשלום הריבית הקבועה בהסכם.
...
למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי במארג הראיות שבא לפני בית משפט קמא אין כדי לבסס ולהוכיח טענה זו. 30.2 באשר לטענת ההגנה 'המקורית', אשר הועלתה על ידי הכשרה ולפיה התאונה ארעה שעה שהנפגע עשה שימוש ברכב שבבעלות מעבידו, סבורני כי זו נזנחה על ידה במהלך שמיעת הראיות ואף לא הועלתה על ידה בכתב התשובה לערעור.
כפי חברתי השופטת יעקובוביץ אף אני סבורה כי לא היה מקום להתיר להכשרה להעלות טענות עובדתיות סותרות, תוך מתן רשות, חרף התנגדות חוזרת ונשנית, למעבר מגרסה עובדתית אחת לשנייה, לשלישית אף לרביעית.
יהודית שבח, שופטת, סג"נ השופט י. אטדגי מסכים לחוות דעתה של השופטת יעקובוביץ ומצטרף להערותיה של השופטת שבח יונה אטדגי, שופט התוצאה הערעור מתקבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר שהצדדים הגישו טיעונים לעניין שכר הטירחה, אגש להכריע במחלוקת זו. טענות הצדדים המל"ל טוען כי הוא זכאי לתשלום בשיעור 11% ועוד מע"מ מכל הסכום שאינו שנוי במחלוקת, וזאת על-פי המקובל בתביעות המתינהלות על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, במקרים בהם הן מסתיימות על דרך פשרה.
כך הוגדרה בכותרת כתב התביעה, וזהו טיבה וטבעה כתביעת שבוב של גמלאות המל"ל. אמנם, התביעה מבוססת על ארוע של תאונת דרכים, ולו נוהל ההליך עד סופו והמל"ל היה נידרש להוכיח את תביעתו במלואה, יכול שאופן נהולו היה דומה לאופן נהולו של הליך על-פי חוק הפיצויים.
ודוקו: דרישת השבוב מטעם המל"ל לא הפתיעה את קרנית, שכן היא ניהלה במשך מספר שנים את ההליך בתביעת הנפגע, אשר הסתיים בפשרה ובפסק דין מיום 18.9.2019, פחות משנתיים לפני הפנייה מטעם המל"ל. אין מחלוקת, כי במסגרת הסכם הפשרה שהושג בין קרנית לנפגע שולם סכום הפשרה לאחר ניכוי הסכום המוערך של גמלאות המל"ל, על-פי חוות דעת אקטוארית שערכה קרנית במסגרת תביעת הנפגע.
לו היתה קרנית טורחת להתייחס לדרישה ולסלק תוך זמן סביר את הסכום שאינו במחלוקת, אזי על-פי הסכם שכר הטירחה בין המל"ל לבא כוחו שכר הטירחה היה עומד על 2,000 ₪.
...
אני סבורה כי יש ליתן משקל משמעותי גם לעובדה שהסכום שאינו במחלוקת שולם לאחר הגשת כתב התביעה בלבד, ולמעשה בטרם החל ההליך להתנהל.
לאחר בחינת מכלול הנסיבות, אני קובעת כי במקרה דנן מתקיימים טעמים מיוחדים לפסיקת סכום נמוך יותר מהסכום הקבוע בתעריף המינימלי.
מכל הטעמים המפורטים לעיל, אני פוסקת לטובת התובע שכר טרחה בגין הסכום שאינו במחלוקת בסך 18,000 ₪ ועוד מע"מ, שישולם על-ידי הנתבעת תוך 30 יום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו