תביעת שיבוב נזקי רכב בהליך סדר דין מהיר

ההליך ואופי הסיכסוך מדובר בתביעה שבוב שהוגשה בשל ניזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת, או כלשון העם: "תביעת פח". תביעות מסוג זה מוגשות בהקף נרחב לבתי המשפט, וסדר הדין המהיר שבהן נדונה תביעה זו תואם באופן מלא וראוי את אופי המחלוקת בין הצדדים.

...

עמדת הנתבעים הינה, כי התובעת רוכשת רכבים בהנחות משמעותיות, בשל כוחה הכלכלי מסחרי, ולכן אין לאפשר לה כעת לדרוש או לקבל פיצוי בהתאם למחיר המחירון המלא של הרכב, לאחר שניזוק והוכרז "אובדן כללי". גישת הנתבעים הינה, למעשה, כי הם זכאים ליהנות מההנחה לה זכתה התובעת בעת רכישת הרכב, מקום שהרכב הושבת בנסיבות המקנות לתובעת זכות פיצוי, וכדי לקבוע את הפיצוי הראוי נדרשים מכלול המסמכים שנתבקשו, וזאת על מנת שלא תשפר התובעת את מצבה בעקבות התאונה ויישמר הכלל של "השבת המצב לקדמותו". הנתבעים סבורים כי למרות שהתובענה נדונה בסדר דין מהיר, אין בכך כדי לשלול את זכותם לגילוי ועיון במסמכים, שהם בידי התובעת, שיהיה בהם כדי להביא לחקר האמת ולהביא להכרעה צודקת, כאשר כל המידע הנחוץ יעמוד בפני בית המשפט.

באשר למסמכים הרשומים בסעיפים 1-3, המסקנה מבוססת על שלושה שיקולים שונים, כאשר השיקול הראשון משליך, מטבע הדברים, על בחינת השיקולים האחרים: (א) בראש וראשונה אין להיעתר לבקשה שכן המידע המבוקש אינו רלבנטי להכרעה; (ב) אופי ההליך והמחלוקת, וסדר הדין, בנסיבות המקרה, אינם מצדיקים הליכים מוקדמים; ו- (ג) בשים לב לאופי המידע, נדרשת הצדקה מיוחדת כדי להצדיק חיוב בגילוי המבוקש.

רלבנטיות אינני מקבלת את עמדת הנתבעים, לפיה השאלה (היחידה) שבמחלוקת בתיק זה היא אם התובעת זוכה להנחות משמעותיות מיבואן הרכב ברכישת הרכבים המשמשים אותה לעיסוקה.

על כן, אין בסכום זה שקיבלה התובעת, ושאותו התחייבה להשיב, כדי לשנות את נטל הפיצוי המוטל על המזיק (כאן: הנתבעים), ועל כן לא תידרש התובעת להעביר לנתבעים מידע זה. סוף דבר הבקשה, על כל חלקיה, נדחית.

הנתבעים ישלמו לתובעת שכ"ט עו"ד בגין הגשת בקשה זו בסך של 1,000 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך.

ההליך ואופי הסיכסוך מדובר בתביעה שבוב שהוגשה בשל ניזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת, או כלשון העם: "תביעת פח". תביעות מסוג זה מוגשות בהקף נרחב לבתי המשפט, וסדר הדין המהיר שבהן נדונה תביעה זו תואם באופן מלא וראוי את אופי המחלוקת בין הצדדים.

...

עמדת הנתבעים הינה, כי התובעת רוכשת רכבים בהנחות משמעותיות, בשל כוחה הכלכלי מסחרי, ולכן אין לאפשר לה כעת לדרוש או לקבל פיצוי בהתאם למחיר המחירון המלא של הרכב, לאחר שניזוק והוכרז "אובדן כללי". גישת הנתבעים הינה, למעשה, כי הם זכאים ליהנות מההנחה לה זכתה התובעת בעת רכישת הרכב, מקום שהרכב הושבת בנסיבות המקנות לתובעת זכות פיצוי, וכדי לקבוע את הפיצוי הראוי נדרשים מכלול המסמכים שנתבקשו, וזאת על מנת שלא תשפר התובעת את מצבה בעקבות התאונה ויישמר הכלל של "השבת המצב לקדמותו". הנתבעים סבורים כי למרות שהתובענה נדונה בסדר דין מהיר, אין בכך כדי לשלול את זכותם לגילוי ועיון במסמכים, שהם בידי התובעת, שיהיה בהם כדי להביא לחקר האמת ולהביא להכרעה צודקת, כאשר כל המידע הנחוץ יעמוד בפני בית המשפט.

באשר למסמכים הרשומים בסעיפים 1-3, המסקנה מבוססת על שלושה שיקולים שונים, כאשר השיקול הראשון משליך, מטבע הדברים, על בחינת השיקולים האחרים: (א) בראש וראשונה אין להיעתר לבקשה שכן המידע המבוקש אינו רלבנטי להכרעה; (ב) אופי ההליך והמחלוקת, וסדר הדין, בנסיבות המקרה, אינם מצדיקים הליכים מוקדמים; ו- (ג) בשים לב לאופי המידע, נדרשת הצדקה מיוחדת כדי להצדיק חיוב בגילוי המבוקש.

רלבנטיות אינני מקבלת את עמדת הנתבעים, לפיה השאלה (היחידה) שבמחלוקת בתיק זה היא אם התובעת זוכה להנחות משמעותיות מיבואן הרכב ברכישת הרכבים המשמשים אותה לעיסוקה.

על כן, אין בסכום זה שקיבלה התובעת, ושאותו התחייבה להשיב, כדי לשנות את נטל הפיצוי המוטל על המזיק (כאן: הנתבעים), ועל כן לא תידרש התובעת להעביר לנתבעים מידע זה. סוף דבר הבקשה, על כל חלקיה, נדחית.

הנתבעים ישלמו לתובעת שכ"ט עו"ד בגין הגשת בקשה זו בסך של 1,000 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך.

המשיבה 1 (להלן: "חברת הביטוח") הגישה לבית משפט השלום בסדר דין מהיר תביעת שבוב בסך של כ-38,000 ₪ נגד המערערת (להלן גם: "המועצה") בגין נזקים שנגרמו לרכב מבוטח (להלן: "הרכב") עקב כניסתו לשלולית בכביש, אשר נטען כי נמצא באחריותה של המועצה (להלן: "ארוע ההצפה" או "הארוע התאונתי").

מיותר לציין, כי זמונם של עדים, כאמור, משמע, הארכת הדיון כמו הגדלת ההוצאות, ולא זו היתה כוונת המחוקק ביצירת – ההליך לסדר דין מהיר".

...

כך גם קבע לפני זמן לא רב כב' השופט אורן שוורץ, בע"א 5232-05-22 מועצה אזורית מודיעין נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (18.10.22) באלה המילים: "אני דוחה את טענת המערערת לפיה עילת השיבוב שוללת את אופייה של התביעה כ"תביעת רכב". במהותם של הדברים, מדובר בנזק שנגרם לרכב כתוצאה מהשימוש בו. זהותו של התובע ועילת התביעה איננה מפקיעה את אופייה של התביעה" העובדה כי פסק הדין הנ"ל ניתן בערעור על פסק דין דומה בו נתבעה המועצה, מיוצגת על ידי בא כוחה הנוכחי, בתביעת שיבוב על ידי חברת ביטוח, לא הפריעה למועצה להגיש יומיים לאחר מכן את הערעור הנוכחי ולהעלות בו שוב אותה טענה שנדחתה, מבלי לציין שנדחתה, ומבלי שהגישה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של כב' השופט שוורץ.

בעניין זה מקובלת עלי פסיקת בית המשפט המחוזי בע"א (ת"א) 1845/06 מוחסן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (21.12.07) כדלקמן: "להבדיל מסדר דין רגיל תצהיר האימות של התובע כולל את עדותו וכן את כל המסמכים הנדרשים להוכחת התביעה בדיון מהיר. אין מקום להציגם על ידי העדים, ומשצורפו לכתב התביעה והוגשו הם התקבלו. צד המבקש להתנגד למסמכים אלו או מבקש לחקור מי מנותני המסמכים, עליו לציין זאת מפורשות בפני בית המשפט בתחילת הדיון...

סוף דבר, הערעור נדחה.

אני סבור כי לא היה מקום להגשת ערעור זה מלכתחילה, במיוחד לאחר שניתן פסק דינו של השופט שוורץ שנזכר לעיל.

המערערת תשלם לכל אחת מהמשיבות את הוצאות הערעור בסך של 10,000 ₪ (סה"כ 20,000 ₪).

מבוא לפניי תביעה כספית בסכום של 15,300 ₪, וכן תביעה שכנגד, בסכום של 35,720 ₪, אשר התבררו בהליך של סדר דין מהיר, בגין נזקים שנגרמו לרכבים בתאונת דרכים שאירעה ביום 2 בספטמבר 2010 .

התביעה שכנגד היא תביעת שבוב בגין נזקים שנגרמו בתאונה לרכב שהיה מבוטח על ידי הנתבעת (להלן- "הניסן").

...

לפיכך מצאתי שקיימת יריבות בין התובעת לבין צדדים שלישיים, בין מכוח היותה בעלת הרכב ומתירת השימוש בו, בין מכוח היותה מעין- מבטחת, בין מכוח חוזה לטובת צד שלישי, בין מכוח עוולת הפרת חובה ובין מכוח עוולת הרשלנות, ועל כן אני דוחה את טענתה של התובעת לחוסר יריבות.

האחריות לתאונה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם, ושמעתי את הראיות ואת טיעוני הצדדים, מצאתי שיש להעדיף את גרסת הנתבעות לנסיבות התאונה.

סוף דבר אשר על כן, אני דוחה את התביעה, מוחקת את התביעה שכנגד נגד הנתבע שכנגד, ומקבלת את התביעה שכנגד נגד הנתבעת שכנגד.

לפני תביעת שבוב בגין ניזקי רכוש שנגרמו לרכבו של מבוטח התובעת בתאונת דרכים.

יש לכך משמעות דיונית וראייתית: היא נחשבת כמי שהכחישה את טענות כתב-ההגנה, לרבות התשלום למבוטח, ואינה יכולה להשמיע גרסה עובדתית שחורגת מהכחשה זו. בתקנות סדר הדין האזרחי משנת 1984 הותר לתובע להגיש כתב-תשובה בהליך בסדר דין מהיר ונקצב לכך מועד [תקנה 214 ד(ג)].

...

אין בידי לקבוע, כבקשת התובעת, כי עצם הנכונות לשלם סכום זה (או דומה לו) מכוננת הודאה של הנהג ברכב הנתבע באחריותו לתאונה ובהיותו הגורם לה. הנהג ברכב הנתבע היה נהג צעיר בזמן התאונה, בסטטוס של מי שכבר רשאי לנהוג ללא מלווה, אך רישיונו לא היה בעל ותק רב. הוא העיד שהמבוטח איים עליו מיד לאחר התאונה כי יתבע אותו באמצעות אביו, אותו הציג כעורך-דין.

התביעה נדחית אפוא במלואה; יש לפסוק לנתבע הוצאות ריאליות בגינה.

התובעת תשלם לנתבע את הוצאות ההליך בגין שכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 7,500 ₪ בערכי יום פסק-הדין.