תביעת שיבוב נגד שוכר דירה בגין נזקי שריפה

לעומתה, טוענים הנתבעים כי החריג לכלל התיחלוף הקבוע בסעיף 62(ד) כולל גם את היחסים בין משכירי דירות ושוכריהן ועל כן התובעת מנועה מלתבוע את הנתבעים בגין ניזקי השריפה.

התובעת, הנכנסת בנעליו של המבוטח, אינה יכולה להיתכחש למצג שהוצג לשוכרים זה במובן זה שאינה יכולה להגיש תביעת תיחלוף נגד השוכרים בגין הנזקים למבנה.

...

משלא הוכחה התרשלות של השוכרים או הפרת איזו מהחובות הקבועות בהסכם השכירות, דין התביעה להידחות.

מעבר לכך, מר שינדלר העיד, ועדותו מקובלת עלי גם בעניין זה, כי כוונת הצדדים בהסכם סיום השכירות היתה לויתור על טענות הדדיות בקשר עם סיום השכירות וקיצור משך השכירות זאת ותו לא. על כן לא ראיתי לייחס להסכם סיום השכירות משקל בתוצאת התביעה הנוכחית.

סוף דבר התביעה נדחית.

שנתיים קודם לכן, בשנת 2016, הגישו השכנה, הגב' סעדה, וחברת הביטוח שביטחה את מבנה דירתה, תביעה בסדר דין מהיר בגין הנזקים שנגרמו בדירת השכנה, נגד התובע, מר יצחק טלגאוקר, ונגד הראל חברה לביטוח בע"מ, כמבטחת של מר טלגאוקר בפוליסה לביטוח צד ג' (להלן: "תביעת השבוב").

התביעה העיקרית הוגשה על סכום של 1,050,630 ₪ בגין ניזקי מבנה, תכולה, צמודי מבנה ונזקים תוצאתיים, בהתאם לשתי חוות דעת שצורפו לה, של השמאי אלי נוב ומהנדס הבניין מיכאל קרבצ'יק. הצדדים בתביעת השבוב: התובעת 1, יאנה סעדה (להלן: "הגב' סעדה") היא בעלת דירה 23 ברחוב משה דיין 4 בחדרה (להלן: "דירת סעדה"), שניזוקה בשריפה.

בנוסף, הכחישו התובעים שהם ניסו להסתיר את קיומה של הדירה השכורה מפני המישטרה ומכבי האש שחקרו את נסיבות השריפה ומפני השמאים שהגיעו לבדוק את ניזקי השריפה.

...

תביעת השיבוב מתקבלת נגד הנתבע 1 (טלגאוקר יצחק) ונדחית נגד הנתבעת 2 (הראל חברה לביטוח בע"מ).

לנוכח התוצאה אליה הגעתי, ישלמו התובעים את הסכומים כדלקמן: בתביעה העיקרית- ישאו התובעים בהוצאות הנתבעת הראל, לרבות שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 50,000 ₪.

בתביעת השיבוב- ישלם הנתבע 1 לתובעות סכום של 26,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, בצירוף שכ"ט עו"ד ומע"מ בסכום של 5,000 ₪, החזר אגרת משפט כפי ששולמה, וכן שכר התובעת 1 בגין עדותה, בסכום של 600 ₪ כפי שנפסק בפרוטוקול מיום 8.9.19.

תביעה כספית להשבת כספים ששולמו בגין ניזקי שריפה.

מאחר והדירה הייתה מבוטחת בביטוח מבנה עקב משכנתא שהייתה רובצת על הדירה, שילמה המבטחת לנתבע תגמולי ביטוח, והגישה תביעת שבוב נגד הנתבעים על הסך של כ- 133,000 ₪.

טענות הצדדים: תביעת התובעים נגד הנתבע: בכתב התביעה שהגישו התובעים נגד הנתבע טוענים התובעים כי השריפה בבניין נגרמה כתוצאה מכשל בלוח החשמל עקב חיבורי חשמל פירטיים בדירה, אשר חיבורים אלו באו על מנת לחבר את החדר על הגג למערכת החשמל של המושכר.

...

טענות הנתבע: בכתב ההגנה טען הנתבע שיש לדחות את תביעת התובעים שכן מחוות הדעת של המומחה מטעם המבטחת עולה בבירור כי מוקד האש היה בחדר הממ"ד ולא בלוח החשמל.

לאור האמור לעיל, סבור אני שהתובעים כשלו להוכיח את שאלת האחריות.

סבור אני שטענה זו נכונה, ואין הנתבע יכול לקבל פעמיים פיצוי עבור נזקיו.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הסך 17,023 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (9.4.18) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט בסך 750 ₪ בתוספת הפרדי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 5,265 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

התובעת שילמה למבוטח תגמולי ביטוח בשל נזק רב שניגרם לדירה, כתוצאה מדליקה שפרצה בה. הנתבע הוא מי שבקש לשכור את הדירה וקיבל מאבי המבוטח, שטיפל בעינייני הדירה עבור בנו, את מפתחות הדירה לשם הכנסת ריהוט.

לחילופין, טען הנתבע, שאף אם ייקבע כי הדירה הייתה בחזקתו במועד הארוע, דין התביעה להדחות, כיוון ומדובר בתביעה שבוב המוחרגת בסעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח").

דיון והכרעה היפוך נטל הראיה סעיף 39 לפקודה קובע: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה התרשלות שיחוב עליה". אם כן, על מנת להעביר את נטל הראיה אל הנתבע, להוכיח שלא התרשל, על התובעת להראות כי הנתבע הבעיר את האש, היה אחראי להבערתה, או שהיה תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין מהם יצאה האש.

...

לחילופין, טען הנתבע, שאף אם ייקבע כי הדירה הייתה בחזקתו במועד האירוע, דין התביעה להידחות, כיוון ומדובר בתביעה שיבוב המוחרגת בסעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח").

נוכח כל האמור לעיל, ברי כי החוקר לא ביסס קביעתו זו על ממצאים מהימנים כלשהם ויש לדחותה מכל וכל.

העולה מסקירה זו הוא כי דו"ח החקירה נכתב באופן מגמתי, לא נבדקו כלל האפשרויות לאופן קרות השריפה, ונראה כי העובדה שהשריפה הביאה לגילוי מעבדת הסמים בבית הצמוד, כאשר ידוע כי הנתבע הינו חבר רפפורט בעליו, וכי גם הוא נעצר במסגרת החקירה על מעבדת הסמים, הביאו את התובעת ואת החוקר מטעמה אל המסקנה "המתבקשת", כי השריפה נגרמה בהכרח על ידי הנתבע.

סוף דבר התביעה נדחית.

התביעה שלפניי היא תביעת שבוב בסך 328,846 ₪ שהגישה התובעת (מבטחת אטלני) כנגד הנתבעת (מבטחת גולד) בגין ניזקי השריפה.

יש גם לאבחן את עניין פלדמן מענייננו, שכן שם דובר על זכות השבוב של מבטחת המשכיר ששילמה על נזק למשכיר וניסתה לחזור לשוכר שגרם לשריפה (בשונה ממצב של תביעת מבטחת הניזוק כמו בעניינינו) אל מול הסכם השכירות, ולאור כוונת הצדדים בהסכם השכירות נקבע כי אין זכות שבוב למבטחת זו. לטענת הנתבעת, גם הטענה בדבר "הקצאת סיכונים" בין המשכיר לשוכר היא טענה חדשה שכלל לא הוכחה בפועל, והיא גם מופרכת לגופה שכן משמעותה המעשית היא שכל מבטחת המבטחת דירה המושכרת לאחר נוטלת על עצמה לא רק את הכסוי לאחריות המשכיר אלא גם לאחריות השוכר אף כששם השוכר כלל לא מוזכר בפוליסה.

...

סעיף 4 להנחיות מיום 9.12.1998 קובע כי: "כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה." כמו כן, בסעיף 4 להנחיות מיום 29.5.2002 צוין כי: "על פי ההכרעה העקרונית הנ"ל (הכוונה להנחיה מיום 9.12.1998 – מר"א), חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה, רק מקום בו מדובר בעובדות חדשות ו/או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם, במועד בו דחתה את התביעה." הנחיות אלו אומצו בפסיקתו של בית המשפט העליון ברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אסולין (04.05.2006) ונקבע כי יש ליתן להן את תוקפן הראוי, גם ביחס למכתבי דחייה הממוענים לצדדים שלישיים (ר' עוד למשל רע"א 2121/14 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אייש (08.07.2014)).

סיכום מכל הטעמים שפורטו לעיל – דין התביעה כנגד הנתבעת איילון להידחות, וזאת מהטעם שלא הוכחה חבות נזיקית כלשהי של מבוטח הנתבעת, הקשורה סיבתית לנזקי מבוטחי התובעת, ומשחבותם המוכחת של השוכרים כהן לנזקי מבוטחי התובעת ממילא אינה מכוסה בפוליסה שהנפיקה הנתבעת.

עם דחיית התביעה ממילא נדחית עמה גם ההודעה לצדדים שלישיים.