תביעת שיבוב נגד חברת מוקד חירום

רקע וטענות הצדדים מדובר בתביעת שבוב של חברת ביטוח ששילמה תגמולי ביטוח למבוטחה, מר עדי פן (להלן – המבוטח), בגין ניזקי מים בביתו ברחוב אודם 22 באור יהודה (להלן – הבית).

בהתאם להוראות הפוליסה של התובעת הוא פנה לחברת "שחר". (על פי הפוליסה "תיקון נזק מים למבנה הדירה ייעשה באמצעות 'שחר' שירותי חירום בע"מ בלבד. על המבוטח לפנות טלפונית למוקד 'שחר'...").

הנתבע טען בהודעה נגד שומרה, כי ככל, שתתקבל התביעה כנגדו, על שומרה כחברת הביטוח, שבטחה אותו בגין ביצוע העבודות, לשלם לו את כל הסכומים שיחוייב בהם בגין עבודות אלה, מכוח הפוליסה.

...

סיכום ומסקנות בסיכום כל האמור לעיל – התביעה מתקבלת כנגד הנתבע בלבד.

התביעה וההודעה כנגד שומרה – נדחות.

הנתבע ישלם לתובעת את הוצאותיה בסכום של 5,039 ₪ (סכום זה כולל את סכום האגרה), וכן ישלם את שכ"ט עו"ד התובעת בסכום של 20,000 ₪ (כולל מע"מ).

התובעת, מבטחת בית המלון אורכידאה בע"מ (לעיל ולהלן: "בית המלון או בית המלון אורכידאה"), על פי פוליסת ביטוח הכוללת ביטוח מפני סכוני אש, שילמה לבית המלון תגמולי ביטוח בסכום כולל של 12,906,279 ₪ וכן הוציאה הוצאות נוספות עבור מומחים בסכום כולל של 262,545 ₪, אותם תבעה מהנתבעים בתביעת שבוב עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח").

כך גם בתיק יועץ הבטיחות ר.ס. כהן, מי שערך את תיק השטח מטעם מבוטחת התובעת במטרה שיהווה "בסיס המידע להכרת מבנה ומתחם האירגון, דרכי גישה, דרכי מילוט ופצוי לצורך חילוץ נפגעים, כיבוי אש והשתלטות על מוקדי אש" (אסמכתא 9 לתיק אסמכתות התובעת), לא נימצאו כל תימוכין לצורך בהכשרת דרך חרום שכזו.

מר כהן עצמו לא סבר שיש צורך בדרך חרום לרכבי כיבוי אל הווילה, וגם התובעת עצמה לא הפניתה כל טרוניה למר אברי כהן, לחברת גל טל או לחברת ר.ס. כהן הנדסת בטיחות בע"מ. עוד הדגישה הנתבעת 2, כי דרך החירום שנסללה לאחר השריפה אינה מגיעה לחלקים אחרים של בית המלון אלא למיתחם הווילה בלבד, ומכאן שגם כיום, לכאורה, קיים קושי בנושא כיבוי אש בחלקים אחרים של בית המלון.

עוד אין חולק, כי הכשרה קיבלה על עצמה לייצג את איגוד ערים אילתבגין שריפה זו. עוד אין חולק, כי הכשרה הודיעה על הפסקת הייצוג בטענה ולפיה פוליסת הביטוח כבר אינה בתוקף לאור ייסודה של רשות הכבאות ולפיכך הכשרה אינה מחויבת לטעמה להמשיך ולתן כסוי בטוחי לשריפה זו. עוד אין חולק כי פוליסת הביטוח, בהיותה פוליסה מסוג Claims made (יום התביעה) תקפה במועד הגשת התביעה כנגד איגוד ערים אילת.

...

סוף דבר התביעה כנגד הנתבעות נדחית.

כפועל יוצא נדחית גם ההודעה לצד ג'.

ההודעה לצד ג' נדחית בנסיבות ללא צו להוצאות.

התביעה שכנגד היא תביעת שבוב על סך של 66,331 ₪ ובגדרה נתבעים ניזקי רכב הנתבעים בתאונה, אשר בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה שכנגד הוכרז "כרכב באובדן גמור" ושרידיו יועדו לפירוק.

מוקדי הנזק בכלי הרכב על פי חוות דעת השמאי שצורפו לכתב התביעה וכתב התביעה שכנגד ותמונות הנזק בכלי הרכב (צד שמאלי אחורי (פינה) באוטובוס וחזית רכב הנתבעים מצד ימין) בשילוב אישורו של נהג רכב הנתבעים כי הבחין בסטיית האוטובוס כשהוא במרחק של כ-15 מטרים ממנו ותמונות מנח כלי הרכב בזירת התאונה, מסתברים עם סטיית רכב הנתבעים לנתיב נסיעת האוטובוס מימינו, יותר מאשר עם סטיית האוטובוס שמאלה לנתיב נסיעת רכב הנתבעים.

בבלימת החרום בשל אובדן שליטה של רכב צד ג' שנסע לפני האוטובוס, פעל נהג האוטובוס כנהג סביר ולא ראיתי לייחס לו רשלנות כלשהיא בשל כך. כתם השמן כגורם לתאונה ורשלנות חברת נתיבי ישראל- האמנם? אין מחלוקת לקיומו של כתם שמן בקטע הכביש בו אירעה התאונה (ראה סכומי נתיבי ישראל עמ' 26 שו' 17).

סוף דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, בתביעה העיקרית, הנתבעים 1-2, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 144,552 ₪, את שכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון (בסך 500 ₪), אגרת משפט ושכר טירחת עורכי דין בסך של 17,000 ₪ בתוספת מע"מ. התביעה כנגד הנתבעת 3, חברת נתיבי ישראל, נדחית.

...

הנתבעים לא התנגדו להגשת המסמכים, לא דרשו את העדת עורכיהם, ובסכומיהם לא טענו בעניין הנזק ואני מקבלת רכיב זה. ואולם, "אישור ההכנסות ליום" שהתובעת מצרפת אינו כולל התייחסות להוצאות המס, ועל דרך האומדן יש להפחית 30% מרכיב זה בגין כך. לאור המסקנה בשאלת האחריות, אינני נדרשת לדיון בשאלת נזקי רכב הנתבעים (והתובעת שכנגד).

סוף דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, בתביעה העיקרית, הנתבעים 1-2, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 144,552 ₪, את שכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון (בסך 500 ₪), אגרת משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך של 17,000 ₪ בתוספת מע"מ. התביעה כנגד הנתבעת 3, חברת נתיבי ישראל, נדחית.

התביעה שכנגד, נדחית.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 192994-02 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' גמא בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כב' השופט ירון בשן תובעת אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נתבעות 1.ג.מ.א. גומא מערכות איכות מע"מ 2. Invensis Poweware Ltd 3. Eaton Power Quality Ltd פסק דין

כעת היא תובעת 2,100,652 ₪ בתביעת שבוב כנגד הנתבעת 1 (להלן: גמא), מתקינת המכשיר, נגד הנתבעת 2, שספקה אותו ונגד יצרניתו, הנתבעת 3.

כמו כן, מפסק צריכת המכשיר היה מכוון על 250A כאשר צריכת החשמל בעומס מלא לא עולה על 150A, דבר שמנע ממפסק החרום להפסיק את זרם החשמל.

לדעתו, מוקד השריפה אותר ביחידת האל-פסק בחלקה העליון במיקום כרטיסי הבקרה של המיישר ושל הממיר.

...

בהעדר הנצחה ראויה של זירת האירוע, כמובן שלא ניתן לבחון התרשמות זו. התוצאה היא, שהתובעת נכשלה לחלוטין בהוכחת תביעתה.

למעשה, אפילו היתה התביעה מתקבלת, כל שניתן היה לפסוק לתובעת היה סך עלות מכשיר האל-פסק עצמו (כ- 170,000 ₪ בערכים ריאליים).

לאור האמור התביעה נדחית.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 36698-08 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' חשמל מרכז רמאח בע"מ בפני כב' השופט אילן דפדי, סגן נשיאה תובעת כלל חברה לביטוח בע"מ ע"י עו"ד שלמה פיזנטי נתבעת חשמל מרכז רמאח בע"מ ח.פ. 51-513035741 ע"י עו"ד אברהם זיו כהן פסק דין

התובעת פיצתה את המבוטחת בגין הנזקים והגישה תביעת שבוב נגד הנתבעת בטענה שהיא זאת שאחראית לגרימת השריפה.

ביום שלפני הארוע הותקנה ערכת פנסי חרום במוסך רמאח בטייבה כאשר על פי עדות הנהג בין שאר העבודות שבוצעו לצורך התקנת הפנסים פורק הדשבורד ואנשי המוסך טיפלו באיזור שבו פרצה השריפה.

זאת לאור הנסיבות המיוחדות של מקרה זה. לאחר ששוכנעתי כי בפרק זמן הקצר ממועד ביצוע העבודות ועד לארוע השריפה האוטובוס נסע מרחק נסיעה קצר, לאור מיקום המוקד של פריצת השריפה אשר חופף למיקום בו בוצעו עבודות החשמל, לאחר שנחה דעתי מעדותו של נהג האוטובוס כי האוטובוס היה תקין וכי לא בוצעו בו עבודות אחרות מלבד עבודתה של הנתבעת וכן לאור חוות דעת המומחים שהובאו לעיל, המסקנה המתבקשת היא שהאחריות לארוע חלה על הנתבעת בהתאם למאזן ההסתברויות או לפחות שהנטל מונח על כתפי הנתבעת להוכיח כי לא התרשלה.

...

סוף דבר סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 118,546 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 17.10.2007 ועד התשלום בפועל.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט - אגרת בית משפט, שכר עדים פסוק וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 28,000 ₪.