תביעת שיבוב ותביעה שכנגד בגין נזקי רכוש בתאונת דרכים

בפני תביעת שבוב וכן תביעה שכנגד, שהוגשו בסדר דין מהיר בגין ניזקי רכוש – רכב, שנגרמו לצדדים כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 25.7.2016, סמוך בכניסה לכותל המערבי שבירושלים, כאשר כל צד מטיל את האחריות על הצד שכנגד.

...

מאחר והצדדים לא ביקשו לחקור את השמאים, ולא עלו טענות כנגד קביעות השמאי, אני מקבל את האמור בשמאותו, ובכלל זה את הערכת הנזק הישיר בגין נזקי הרכב- 4,310 ₪, ירידת ערך בסך של 1,508 ₪ וכן את עלות עריכת השמאות בסך של 585 ₪, וסה"כ 6,403 ₪.

סוף דבר: אני קובע, איפוא, כי התובעת אחראית לנזק שהוכח ומשכך מחייבה לשלם לנתבע פיצוי בסך של 6,403 ₪ בתוספת אגרה בסך של 758 ₪ וכן הוצאות שכר טרחה בסך 1,800 ₪.

התביעה שכנגד נדחית כאמור, ללא צו להוצאות.

לפניי תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו בהליך של תביעות קטנות בגין ניזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 3.8.17 במושב עין שריד.

הנתבעת 2 הגישה כתב הגנה שבו נטען לקיומו של הליך מקביל בבית משפט השלום ברחובות (ת"א 15257-08-18) שעניינו תביעת שבוב של הנתבעת 2 נגד התובע.

...

שלישית, מקובלת עליי טענת הנתבעת 1 שלפיה היא עצרה את רכבה מיד לאחר התאונה (עמ' 3, שורות 8-7) כאשר מתמונות רכב הנתבעת במקום התאונה (נ/1) ניתן לראות שבמעגל התנועה קיימים שיחים המונעים אפשרות להבחין ברוכב אופניים הרוכב על השטח הבנוי במעגל התנועה וכי מקום עצירת הרכב הינו בסמוך לאבנים שמהם רוכב האופניים התפרץ לכביש כפי טענתה, ובניגוד לטענת התובע שנטענה בעלמא שלפיה הדבר אינו אפשרי (עמ' 1, שורה 26).

לאור האמור לעיל, סבורני שהורם הנטל הדרוש במשפט האזרחי לקביעה שהאחריות לתאונה רובצת במלואה לפתחו של התובע.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה העיקרית ומקבלת את התביעה שכנגד.

לפניי תביעה ותביעה שכנגד, בסדר דין מהיר, לחיוב בפצוי כספי בגין ניזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

כמו כן, טוענת התובעת שכנגד כי בגין התאונה נגרמו לפרטית נזקים אשר הוערכו בידי שמאי רכב והתובעת שכנגד שילמה למבוטחה תגמולי ביטוח בגין ניזקי הפרטית ועתה תובעת שבוב בתביעה שכנגד.

...

על יסוד מכלול החומר המונח לפניי – לרבות סרטון התאונה שעיינתי בו באופן חזור ונשנה אף לאחר הדיון, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה העיקרית להתקבל בהפחתת ראש הנזק אבדן מחצית יום עבודה, ודין התביעה שכנגד להידחות.

איני מקבל את גרסתו של נהג הפרטית, לפיה עקיפתו הייתה כדין תוך שהוא מפנה לתקנה 47 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

אשר להפסדיה הנטענים של התובעת שכנגד, הרי שלאור המסקנה אליה הגעתי בשאלת האחריות, ברי כי הדיון בשאלת הנזק לגבי התביעה שכנגד מתייתר.

לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן שבוב בגין תגמולי ביטוח ששלמו מבטחות למבוטחיהם בשל ניזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

...

על פי כל האמור לעיל, הוכח מעל למאזן ההסתברויות כי עיקר האחריות לקרות התאונה חל על נהג רכב מגדל.

אשר לנזקי אביזרי רכב המיועדים לרכב של מי שהוא מוגבל בניידות, לרבות עלות בדיקתם והתקנתם, הרי שלאחר שבחנתי את המסמכים שצורפו לכתב התביעה בתביעה העיקרית, אני קובע כי על הנתבעת 2 לשלם לתובעת את גובה התשלום בו נשאה התובעת, בהתאם לשיעור אחריות נהג רכב הראל, דהיינו 30%.

הואיל וסכום התביעה בתביעה שכנגד הועמד מלכתחילה על מחצית מנזקיה/ הפסדיה של התובעת שכנגד, אך בפועל נקבע חלוקת אחריות לטובת התובעת שכנגד, הרי שעל מנת למנוע תביעות מיותרות נוספות בשל ההפרשים, ולשם ייעול ההליכים בין הצדדים אני קובע כי הנתבעת שכנגד תשלם לתובעת שכנגד שיעור של 70% מסך הפסדיה העומדים על 19,010 ₪ (הסכום ששילמה למבוטחה).

                   בפני תביעת שבוב ותביעה שכנגד, בגין ניזקי רכוש שעניינה תאונת דרכים שארעה ביום 11/12/2021, בה היו מעורבים רכב המבוטח על ידי התובעת בתביעה העיקרית  מ.ר. 375-95-102 (להלן: "רכב התובעת") ורכב התובעת שכנגד מסוג סקודה מ.ר 22-355-38 (להלן: "הסקודה").

...

מנגד, טוענים הנתבעים בכתב ההגנה כי דין התביעה כנגדם להידחות, התאונה אירעה כתוצאה מרשלנות מבוטחת התובעת בתביעה העיקרית, אשר נסעה אחרי רכבם, לא שמרה מרחק וניסתה לעקוף את רכבם מצד ימין, בניגוד לתקנות 47(א) ו-49 לתקנות התעבורה.

היום התקיימה ישיבת הוכחות במסגרתה העידו, מטעם התובעת/הנתבעות שכנגד הגב' סבאח חנאן ומטעם הנתבעים/התובעת שכנגד מר מנייזל עדוי, ולאחר מכן סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה. אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לעצם קרות התאונה, אלא המחלוקת הינה בנוגע למי אחראי לה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמכלול החומר המצוי בתיק בית המשפט  לרבות בתמונות ובסרטון, ובכלל זה לאחר ששמעתי את העדים וסיכומי ב"כ הצדדים, ולאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך עדותם, אני פוסקת כי האחריות לקרות התאונה הינה על שני הנהגים בחלקים שווים, אחריות המקימה עילות תביעה הדדיות.

בשקלול כל האמור לעיל, הטענה אודות ניתוק הקשר הסיבתי נדחית.

בסיכומו של דבר במסגרת התביעה העיקרית, אני מחייבת את הנתבע 1, מר עדוי מנייזל לשלם לתובעת, באמצעות ב"כ, סך של 16,762 ₪, בצירוף אגרות משפט (אגרת פתיחה והמחצית השנייה של האגרה) ושכ"ט עו"ד בסך של 3,352 ₪.

התביעה כנגד הנתבעת 2, הגב' עדוי למיס, נדחית ללא צו להוצאות.