תביעת שיבוב ושכנגד בגין תאונה בצומת משה דיין

תביעת שבוב בגין נזקים שנגרמו לרכב שבוטח על ידי התובעת בתאונה שקרתה ביום 2.4.16 בה היה מעורב רכב הנתבע 1 שבוטח על ידי הנתבעת 2.

התחלתי להתקרב לצומת המרומזר, אור ירוק מלא, הגיח בפתאומיות, בעוד חוצה הצומת, רכב מצד שמאל, שרצה לפנות בצומת, הרב עזרן – מבצע משה, רצה לפנות שמאלה אלי, ראיתי אותו בפתאומיות במהירות שיא, פיתאום הופיע, כדי למנוע התאונה, ה' עזר לי, לקחתי את ההגה מיד ימינה, אבל עדיין מהמהירות שלו הוא היתנגש בי, עליתי על עמוד של רמזור, רכבי עלה על העמוד והוא היתנגש בי, כריות האויר ניפתחו, היה עשן ברכב, אמי ישבה לידי, ובתי בת ה-10 מאחורה, אם לא הייתי לוקחת את הפניה ימינה, לא הייתי עומדת כאן היום.

אני עולה בצומת אחד של משה דיין ובא לפנות שמאלה, הרמזור מתחלף מכתום לאדום ואני עוצר, מחכה שהרמזור יתחלף חזרה.

בע"א 18850-09-16 ארז ואח' נ' נצר ואח' נקבע כי בעל דין, שבעל הדין שנגדו מחזיק בגירסה עובדתית רלוואנטית הפוכה משלו, צריך לדאוג להצגת ראיות נוספות על עדותו שלו (דוגמאת חוות דעת מומחה של בוחן תאונות דרכים על המסקנות המקצועיות שניתן להסיק מסוג הפגיעות ברכבם המעורבים ומזוויות עמידתם לאחר התאונה), וזאת, במטרה לשכנע בצדקת גירסתו (כדי להטיות את מאזן ההסתברות).

...

לפיכך, ומאחר וחוות דעתו של המומחה מסתמכת על גרסאות הצדדים כפי שהובאו בפניו, ומאחר וקבעתי לעיל כי עדות הנתבע אמינה, הרי שאני מקבל במלואם את ניתוח המקרה בחוות הדעת ואת המסקנות שבה.

לפיכך, נסיבות התאונה מתיישבות עם המסקנה כי הנתבע עמד באור אדום וכי נהגת התובעת ביצעה מחטף רמזור, ומכאן אחריותה לתאונה.

לאור האמור לעיל, דין התביעה להדחות.

לפניי תביעת שבוב שעניינה ניזקי רכב שבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 26.11.2012 בה היו מעורבים רכב הנתבע 1 ורכב שבוטח אצל הנתבעת 2.

בפסק הדין בהליך בין הנתבעים קיבל בית המשפט, לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות, את גרסת נהגת רכב הנתבעת לאופן היתרחשות לפיה רכב הנתבעת נסע ברח' משה דיין בפ"ת מדרום לצפון וכאשר הגיע לצומת הרחובות משה דיין ושמשון כשבכוונתו להמשיך בנסיעה ישר, הגיח רכב הנתבע 1 ברח' משה דיין מצפון לדרום וביצע פנייה פתאומית שמאלה לרח' שמשון, תוך שהוא פוגע ברכב הנתבעת והודף אותו לעבר משאית שעמדה ברח' שמשון וביקשה לפנות לרח' משה דיין.

מכאן שנקודת המוצא העובדתית לבחינת התביעה בתיק זה, לאור קביעת בית המשפט בפסק הדין שניתן בהליך בין הנתבעים עליו סומכת התובעת במסד העובדות את תביעתה כנגד הנתבעת, היא שרכב הנתבעת 1 פגע ברכב התובעת שהיה בעצירה בעת התאונה, לאחר שנהדף על ידי רכב הנתבע 1 בעקבות תאונה בין רכב הנתבע 1 לרכב הנתבעת.

...

בהקשר זה טוענת הנתבעת כי יש חשיבות למיקום רכב התובעת בעת קרות התאונה, שכן במידה והיה מוכח באמצעות חקירת נהג התובעת, שנמנעה על ידי התובעת, כי רכב התובעת עמד במקום אסור, דינה של התביעה היה להידחות.

נהג התובעת לא העיד ולא הובאו ראיות לתמיכת המסקנה כי נהגת רכב הנתבעת התרשלה כלפי נהג התובעת בשל מהירות נסיעתה וכן לקיומו של קשר סיבתי בין הנסיעה המהירה של נהגת הנתבעת בצומת ואי ההאטה לפני הכניסה לצומת לבין נזקי רכב התובעת.

מכל המקובץ, התביעה כנגד הנתבעת נדחית.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 13561-08-15 כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אוביץ ואח' לפני כבוד הרשם הבכיר אבי כהן התובעים: 1.כלל חברה לביטוח בע"מ 2.ששון משה ע"י ב"כ עו"ד אברהם יוסף ואלעד אודסר הנתבעים: 1.עו"ד מתן אוביץ 2.ירדן אוביץ שניהם ע"י הנתבע 1, שהנו עו"ד פסק דין

מדובר בתביעה מעורבת שבה תביעת תיחלוף (שבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנידון.

מן הכלל אל הפרט לאחר שבחנתי את טענות ואת ראיות הצדדים ובהתבסס על הדין החל הנ"ל, מצאתי להעדיף את גרסת התובעים על פני גרסת הנתבעים (אני קובע כי נהגת רכב הנתבעים היא שנכנסה לצומת בנגוד לאור אדום ברמזור שבכיוונה), כאשר הגרסה המועדפת הנ"ל מבססת אחריות בלעדית בנזיקין של הנתבעת 2 לקרות התאונה.

ראו גם ע"א (מחוזי מרכז-לוד) 12082-09-15 דיין נ' רובין (פורסם בנבו, 24.3.16), שם נפסק כי אי הגשת תביעה נגדית מהוה אינדיקאציה ראייתית חזקה במישור האחריות הנזיקית לקרות התאונה.

...

סיכום התביעה נגד הנתבע 1, נדחית.

התובעים ישלמו לנתבע 1 הוצאות בסך 1,500 ₪.

התביעה מתקבלת נגד הנתבעת 2.

תביעת השבוב של מבטחת האופנוע (התובעת בתיק 4092-04-18) ובנוסף התביעה בגין נזקים עקיפים של התובעים 1-2 (בתיק 58638-10-17), והדיון בשתיהן אוחד.

הנתבעת 3 (להלן –הפניקס) נתבעה ע"י התובעים 1-2 כמבטחת הרכב ובהודעה לצד ג' בשתי התביעות ע"י הנתבעים 1-2 כנגדה וכנגד סוכן הביטוח.

נסיבות התאונה שני נהגי כלי הרכב התקרבו בנסיעתם עובר לתאונה סמוך לשעה 12.00 בצהריים, לצומת רחובות משה דיין והר רותם בכפר סבא מדרום לצפון.

האחריות למעשה מתוך עדויות הצדדים, תמונות המקום והנזק ניתן להשתכנע שנהיגתו של דור לא הייתה זהירה דיה כדי למנע את התאונה ועל כן האחריות חלה עליו.

בכתב ההגנה טען סוכן הביטוח משה שריון (להלן- שריון) שלא התבקש לערוך ביטוח עבור הרכב נשוא התביעה, כי אם עבור רכב מאזדה שברשות הנתבעים, שבעבורו בוצעה התאמה כנטען.

...

כך גם הרחיק עצמו מכל ידע על אודות התשלום, אם כי הודה לבסופו של דבר שאין בידו ראיה על תשלום פרמיה נוספת בעבור הרחבת הביטוח ומכל מקום סמך לדבריו על סוכן הביטוח.

הוא אישר כי התיקון בטופס הנ"ל בהוספת עובדות המטילות אשם על אמיר לא נעשה בידי הנתבעים וראינו שאף דור לא עמד מאחורי הגרסה הנ"ל, ולכן דין הניסיון לגלגל את האחריות לשינוי בטופס על הנתבעים 1-2 להידחות.

לסיכום לאור כל האמור שתי התביעות מתקבלות כדלקמן: התביעה בתיק 4092-04-18 מתקבלת במלואה והנתבעים ישלמו לתובעת סך של 65,665 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

מבוא וטענות הצדדים מונחת לפניי תובענת שבוב ביטוח בדיון מהיר על סך 7,647 ₪ וביסודה נזק שניגרם לרכב התובעת, אותו היא ביטחה בביטוח מקיף בגין ארוע מיום 15/4/2023 במהלכו נטען כי נפגע רכבה על ידי רכב הנתבע שננהג על ידו.

על פי גרסת הנתבע בכתב ההגנה, ביום התאונה נערכו הפגנות של עשרות אלפי אנשים כמידי מוצ"ש נגד מדיניות הממשלה בקשר עם מה שכונה "המהפכה המשפטית". בעקבות הפגנות אלה נחסמה דרך השלום לכיוון מערב מצומת עליית הנוער (מצפון)- דרך משה דיין (מדרום).

בהמשך נטען כי נהג התובעת ציין בהמשך בפני הנתבע, כי הנזק היחידי שניגרם לו בעקבות התאונה היה אובדן העידר תביעות בגין ייקור פרמיית הביטוח השנתית שלו למשך 3 שנים בסך כולל של כ-1,000 ₪, אך הוא ציין בפניו כי אין הוא דורש עלות זו מהנתבע והצדדים סיכמו חברית כי הנתבע יתרום סכום כסף לפי שיקול דעתו לעמותת "בית חם" לחיילים בודדים ובכך תבוא פרשה על סופה.

...

דיון ומסקנות לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והתרשמתי התרשמות בלתי אמצעית מעדות הנהגים שהעידו היום לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות לתאונה חלה על הנתבע במלואה.

היות ואין מחלוקת בין הצדדים על שאלת הנזק, אפרוס להלן בתמצית את נימוקיי בהתאם לתקנה 82 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, לעניין האחריות לתאונה: ראשית אציין כי איני מקבל את עמדת הנתבע כי הוא ביקש לסייע לנהג התובעת לאחר התאונה ו/או לתרום כסף עבור נזקיו מתוך ידידות גרידא או בהתנדבות לשמה בלבד.

סוף דבר מכל האמור לעיל, ניתן לקבוע כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את תביעתה ביסוד כך, ובהעדר למחלוקת לעניין הנזק, (הנתבע לא ביקש לזמן לחקירה נגדית את שמאי התובעת ואף לא הגיש חוות דעת נגדית מטעמו), אני מורה כי הנתבע ישלם לתובעת כדלקמן: את סך הנזק הישיר שנתבע בסך של 7,647 ₪.