תביעת שיבוב בגין תשלומי תאונת עבודה

רקע וטענות הצדדים בפניי תביעת שבוב מטעם המל"ל בסכום שמעל 1,100,000 ₪ על פי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה 1995, בגין תגמולי נכות מעבודה, ששולמו וישולמו לנפגע מר יעקב קרקובסקי בגין תאונת עבודה מיום 27.09.12.

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: החוק), מקנה למל"ל סמכות לתבוע מצד שלישי שבוב בגין הגימלאות ששולמו לנפגע, וזה לשונו: "היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגימלה ששלמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף, רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.." ובסעיף 328(ב): "הזכאי לגימלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי סימן זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי סימן זה או למנוע בעד ממושה; עבר הזכאי לגימלה על איסור לפי סימן זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגימלה, כולה או מקצתה." קביעת שיעור הנכות בהילכת זטולובסקי דובר על נפגעת תאונת דרכים.

...

ניסיון החיים אף מלמד שבאחוזים גדולים של התיקים בסופו של דבר קביעתו של מומחה בית המשפט קרובה מאוד, אם לא זהה, לקביעת הוועדות הרפואיות של המל"ל. בזבוז הזמן הזה עומד בניגוד למגמה המבורכת, שהביאה עמה התקנת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, בפישוט ההליכים, ביעילותם ובגרימה לרווחה מצרפית לכלל ציבור המתדיינים, על ידי קיצור תורי ההמתנה למשפט.

במצב בו תביעת המל"ל מוגשת לאחר שהסתיימה תביעת הנפגע ללא פס"ד לגופו של עניין, וללא כל אינדיקציה על ניכויי המל"ל, למשל אם המזיק היה מספיק פיקח (או ערמומי, תלוי בנקודת המבט) בכדי לסיים את הפשרה ללא הגשת תחשיבי נזק ואף ללא כתב הגנה וללא אזכור ניכויי המל"ל בהסכם פשרה, אין מנוס מכך שהמל"ל יגיש חוות דעת לתמיכה בטענות הרפואיות של תביעת השיבוב מטעמו.

לאור כל האמור לעיל, סיכמתי את הסוגיה בטבלה שלהן: סוג תביעה חוות דעת רפואית הערה 1 תביעת הנפגע נגד המזיק יש צורך בהגשת חוו"ד נגד מעביד או צד ג' 2 תביעת נפגע ביחד עם תביעת המל"ל יש צורך בהגשת חוו"ד 3 תביעת מל"ל לאחר פס"ד לגופו של עניין בתביעת הנפגע.

המל"ל אינו חוזר אל המעביד בתביעת שבוב וזאת מאחר שהמעביד משלם למל"ל דמי ביטוח עבור העובד ורואים אותו כמבוטח, ומכאן שהמעביד נושא למעשה בעקיפין בעול הגימלה המשתלמת לעובד שניפגע (רע"א 686/97 מנורה נ' עיזבון המנוח משה תמר ז"ל, פ"ד נג(5) 145, (1999); ע"א 8133/03 יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ פ"ד נט(3) 66).

ניכוי הגימלאות מהפצוי מקטין את הסכום שעל המעביד לשלם לניזוק, ומכאן חובתו של הניזוק להקטין את ניזקו של המעביד ולהגיש תביעה למל"ל. בפסק הדין שניתן בע"א 3901/15 נחום בסה אביב תעשיות מתכת נ' חאלד בשאראת (01/02/2016), (להלן: עניין בסה) היתייחס בית המשפט העליון לחובה המוטלת על הנפגע בתאונת עבודה למצות את הליכים במל"ל כדלקמן: "כלום ייתכן שזכותו של המעביד תהא תלויה ברצונו של העובד? ברצותו יתבע מהמוסד את הגִמלה, ואזי יזכה מעביד בנכוי ערכה המלא, אפילו בפועל הופחתה או נשללה על-ידי המוסד; ברצותו לא יתבע כלל את הגִמלה, ובשל כך בלבד יפסיד המעביד את זכות הנכוי שלו? אין הדבר מתקבל על הדעת כלל ועיקר (ע"א 86/73 תושיה נ' ציון חב' לביטוח בע"מ, פ"ד כח (2) 497, 500 (1974))" הפסיקה חזרה וקבעה כי רשאי בית המשפט לנכות מהפצוי את הגימלה הרעיונית שזכאי היה הנפגע לקבל אילו מיצה תביעתו במל"ל. דהיינו, די שהניזוק זכאי לקבל את הגימלה, על מנת שהסכום המהוון של הגימלאות שהיה יכול לקבל ינוכה מהפצוי בו יחויב המעביד (ע"א 8673/02 **** פורמן נ' רפאל גיל, פ"ד נח(ב) 375 (2004); עניין בסה לעיל).

...

התובע טוען כי דין טענת הנתבעת ביחס לניכוי רעיוני להידחות.

שוכנעתי שהתובע לא פעל בסבירות, בעת שהגיש את תביעתו לנכות במל"ל באיחור ניכר (בחלוף כשלוש שנים ממועד התאונה) ובעקבות זאת הופחת שיעור הגמלה אותו יכול היה לקבל אילו הגיש את תביעתו למל"ל במועד.

בנסיבות אלה המעסיק זכאי לנכות את מלוא הגמלה אותה הנפגע יכול לקבל לו היה ממצה את זכויותיו במועד במל"ל. אין בטענות התובע ביחס להתנהלות הנתבעת בהליך (טענות שממילא אין בידי לקבוע בהעדר שמיעת ראיות כי הנתבעת פעלה באופן בלתי סביר) כדי לשלול את זכותו של המעסיק לנכות את הגמלה בהעדר מיצוי הליכים במועד, בהליך האחר שניהל התובע במקביל במל"ל. לא זו אף זו, קבלת עמדת התובע בהקשר זה צפויה לסרבל את ההליך האזרחי ואינה מתיישבת עם המטרה לייעל ולפשט את הדיון בתביעה המתנהלת לפי חוק הפיצויים.

סוף דבר: הנתבעת זכאית לנכות את מלוא התגמולים שהיה מקבל התובע לו היה מגיש את תביעתו לנכות במל"ל במועד.

התביעה היא לשיבוב שכר עבודה ששולם על ידי המערערת/המעבידה, בחלקו חלף "דמי פגיעה" בהיות התאונה תאונת עבודה, בעת שהנפגע היה בתקופת אי כושר כתוצאה מהתאונה.

הנפגע חתם על כתב קבלה במסגרתו התחייב לפעול לדחיית התביעה נגד המשיבה וכן לפצות ולשפות את המשיבה בגין כל סכום שייתבע ויידרש ממנה על ידי כל אדם או גוף, למעט תגמולי המל"ל בין "דמי פגיעה". נטען כי לאחר חלוף למעלה מ-7 שנים מהתאונה הגישה מעבידתו, המערערת, תביעה לבימ"ש קמא בטענה כי היטיבה את ניזקי הנפגע ועתרה לשיבוב בגין תשלומים ששילמה בתקופת העדרותו הנטענת.

...

שתי מחלוקות עיקריות התעוררו בין הצדדים בבימ"ש קמא: האם התובענה התיישנה? האם סילוק תביעת הנפגע – בטרם הגשת תביעה זו – מעמידה מחסום דיוני בפני תביעת המעבידה? כאמור, בימ"ש קמא קבע כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.

רון שפירא, נשיא השופטת תמר נאות-פרי: אף אני בדעה כי יש לדחות את הערעור, מצטרפת להנמקות המפורטות של הנשיא שפירא, ואבקש להוסיף כמה מילים.

סבורני כי בכל הנוגע לתביעת המעבידה במקרה הפרטני בו אנו דנים - אין לקבל טענה זו. ראשית, המעבידה הייתה יכולה לדעת מה יהא הסכום שיוחזר לה, שכן המדובר בחישוב פשוט הנגזר מהתקנות ומהיותה מעביד מורשה.

בטינה טאובר, ס. נשיא בסיכומו של דבר הערעור נדחה.

התובע בתיק 46289-08-19, הוא המוסד לביטוח לאומי (להלן: "התובע"), שהכיר בתאונה כתאונה עבודה ושילם לתובעת תגמולים עקב פגיעתה.

תביעתו היא לשיבוב מכוח הדין בגין תשלומים אלו.

הוצאות רפואיות ונסיעה- התאונה תאונת עבודה.

...

להבהרת המסקנה אליה הגעתי ביחס לעולה מהסרטון, אתאר את מהלך האירועים והאלמנטים הנצפים בו: בתחילה, ניתן לראות את רחבת הכניסה/יציאה של הקניון, דרגנוע, משטח דריכה בסוף מהלך הדרגנוע; בקו ישר מהם וכהמשך להם, רצפת הקניון שאין חולק שהיא מחופה במרצפות קרמיקה.

איני מקבלת את טענת התובעת ביחס לאורך הסרטון ולמה שלכאורה היה עשוי להיות בו, לו כלל רגעים נוספים, לפני או אחרי מה שיש בו. בס' 7 לתצהירה, מספרת התובעת שלאחר התאונה, היא נפגשה לבקשתה עם מר זפטי, מנהל התפעול של הקניון, וכי הם צפו יחד בסרט ממצלמת האבטחה המתעד את התאונה.

לאחר שבחנתי את מסמכי ההכנסות שצורפו, את עדות התובעת ובמהלך חקירתה, את טענות הצדדים – מצאתי שהתובעת זכאית לפיצוי גלובלי לעבר ולעתיד.

סוף דבר בהתאם לאשר נקבע בפרק העוסק בשאלת החבות - שתי התביעות נדחות.

התובעת תשלם לנתבעות הוצאות בסך כולל של 15,000 ₪ שיחולקו בחלקים שווים בין הנתבעות (מחצית לנתבעות 3-1, ומחצית לנתבעות 5-4).

בפניי תביעת שבוב מטעם המל"ל בסכום שמעל 700,000 ₪ על פי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה 1995, בגין תגמולי נכות מעבודה, ששולמו לנפגע למר זיאד עראר בגין תאונת עבודה מיום 15.1.2013.

המסגרת הנורמאטיבית סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: החוק), מקנה למל"ל סמכות לתבוע מצד שלישי שבוב בגין הגימלאות ששולמו לנפגע: "היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגימלה ששלמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף, רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.." ובסעיף 328(ב): "הזכאי לגימלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי סימן זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי סימן זה או למנוע בעד ממושה; עבר הזכאי לגימלה על איסור לפי סימן זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגימלה, כולה או מקצתה." קביעת שיעור הנכות בהילכת זטולובסקי דובר על נפגעת תאונת דרכים.

...

ניסיון החיים אף מלמד שבאחוזים גדולים של התיקים בסופו של דבר קביעתו של מומחה בית המשפט קרובה מאוד, אם לא זהה, לקביעת הוועדות הרפואיות של המל"ל. בזבוז הזמן הזה עומד בניגוד למגמה המבורכת, שהביאה עמה התקנת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, בפישוט ההליכים, ביעילותם ובגרימה לרווחה מצרפית לכלל ציבור המתדיינים, על ידי קיצור תורי ההמתנה למשפט.

במצב בו תביעת המל"ל מוגשת לאחר שהסתיימה תביעת הנפגע ללא פס"ד לגופו של עניין, וללא כל אינדיקציה על ניכויי המל"ל, למשל אם המזיק היה מספיק פיקח (או ערמומי, תלוי בנקודת המבט) בכדי לסיים את הפשרה ללא הגשת תחשיבי נזק ואף ללא כתב הגנה וללא אזכור ניכויי המל"ל בהסכם פשרה, אין מנוס מכך שהמל"ל יגיש חוות דעת לתמיכה בטענות הרפואיות של תביעת השיבוב מטעמו.

בנוסף, הנני מורה למזכירות להעביר העתק החלטה זו למנהל בתי המשפט בכדי שתישקל פנייה למחוקק בעקבות הערותיי דלעיל.