תביעת שיבוב בגין תאונת דרכים בנתיב איילון

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 8839-03-17 איילון חברה ליטוח בע"מ נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ לפני כבוד השופטת הדס פלד התובעת: איילון חברה ליטוח בע"מ הנתבעת: הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ פסק דין

תביעת שבוב בגין תאונת דרכים בה ניזוק רכב המבוטח ע"י התובעת.

אלא שאף שהנהג הראשון העיד כי לא סבר שצד ג' יסטה לנתיבו שכן במקום בו אירעה התאונה היה אי תנועה, עלה מעדותו, כי נקט אמצעי זהירות, משום שסבר שאותו צד ג' עומד לסטות לנתיבו בהמשך.

...

משכך, יש לקבל את התביעה ולשפות את התובעת בגין הנזק בו נשאה.

גם אם אני סבורה, כפי שניתן להבין מטענת הנהג השני, כי בנסיבות הדרך בה ארעה התאונה – מקום בו קיים אי תנועה בנוי וקו הפרדה רצוף לאחריו- הציפיה להאטה או לבלימה פחותה מאשר במקום בו קיים למשל קו הפרדה מקווקו בו מותרת העקיפה, עדיין אין בכך לשנות ממסקנתי כי על נהג לשמור מרחק ולצפות לכך שהנהג לפניו עשוי לעצור או להאט מסיבה כלשהיא.

אשר על כן, התביעה מתקבלת.

לפניי תביעה כספית, שבוב, בגין תאונת דרכים שאירעה בתאריך 13/5/2013 בנתיב איילון צפון, וכתוצאה מכך נגרם נזק לרכב התובעת.

...

לאור הנאמר לעיל, הנני מורה על קבלת התביעה במלואה, אשר על כן אני מורה כי הנתבעים ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר בגין התאונה, בצירוף הצמדה וריבית, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העדים כפי שנפסק בדיון.

ואילו התביעה שכנגד נדחית.

הנתבעים ישלמו לתובעת את סכום התביעה צמוד בצירוף אגרה , שכר העדים כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

עסקינן בתביעת שבוב בגין ניזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 4/3/12 בין רכב המבוטח על-ידי התובעת לבין רכב בו נהג הנתבע 1 והמבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים").

נהגת התובעת העידה, כי במועד התאונה נסעה בנתיבי איילון מדרום לצפון במסלול השמאלי, פיתאום הרגישה חבטה חזקה בצד הימני של הרכב, בעודה אוחזת ברכב מצאה עצמה נגד כיוון התנועה בתוך שניות, עם הפנים נגד כיוון התנועה.

...

לאחר שבחנתי את הדברים באתי לידי מסקנה שאין הנדון דומה לראיה.

סיכומו של דבר, אין לייחס לנתבע רשלנות ולפיכך אין האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחי הנתבעים.

אשר על-כן, התביעה נדחית.

לפניי תביעת כספית מיום 27.5.13 ע"ס 10,203 ₪ בגין ניזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 26.7.12, אשר התרחשה בנתיבי איילון.

המדובר בתביעת תיחלוף (שבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנידון.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת ראיותיהם, ובהתבסס על הדין החל הנ"ל, מצאתי להעדיף את גרסת התובעים על פני גרסת הנתבעים, כאשר הגרסה המועדפת הנ"ל מבססת אחריות בנזיקין של הנתבעים לקרות התאונה.

לאור כל האמור, אני מוצא להעדיף את גרסת התובעים על פני גרסת הנתבעים, כאשר גרסת התובעים מבססת אחריות בנזיקין של הנתבעים לקרות התאונה.

סיכום התביעה מתקבלת במלואה.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 16467-02-12 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נ' פתחי ואח' בפני כב' השופטת אורלי מור-אל תובעים איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נתבעים 1.סלאמן פתחי 2.קווים תחבורה ציבורית בע"מ 3.איילון חברה לביטוח בע"מ פסק דין

בפני תביעת שבוב בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 10/2/09 בצומת הרחובות דרך חברון ואסתר המלכה בירושלים.

בנסיבות העניין, ובהיתחשב בכך שלא קבעתי, מי מן השניים חצה את הצומת באור אדום ונוכח העובדה שהתרשמתי שכל אחד מהמעורבים בתאונה ניכנס אל הצומת בחוסר זהירות ובהיתחשב בנטל ההוכחה הרובץ על התובעת ובכך שנמנעה מלהביא ראיות נוספות ובכלל זה חוות דעת מומחה שהייתה יכולה לסייע להכריע מי מן השניים חצה את הצומת באור אדום מחד ובכך שנהג האוטובוס נימנע מלהביא ראיה שהייתה בשליטתו (הטכוגרף) בנוגע למהירות נסיעתו מאידך, אני קובעת, כי על נהג האוטובוס רובצת אחריות של 40% לקרות התאונה גם אם אניח לטובתו כי לא חצה את הצומת באדום, זאת בשל מהירות נסיעתו הבלתי סבירה וכניסתו אל הצומת בחוסר זהירות (למקרה בו לא ניתן להכריע בין עדויות הנהגים בנוגע לשאלה מי מהם חצה באדום ובכל זאת הוטלה אחריות על כל אחד מהם, ראה לדוגמא: ת"ק 18902-02-11 יוסף איפרח נ' נתיבי דהרי בע"מ).

...

במקרה דנן, שמעתי את הנהגים ובחנתי את עדותם ואת המסמכים שהוגשו לי. לאחר שהפכתי והפכתי בדברים, באתי לידי מסקנה, כי בנוגע לשאלה מי מהנהגים עבר באור אדום כפות המאזניים מעויינות.

אף שעדותה של נהגת רכב התובעת הייתה כנה ומהימנה בעיני, אין בידי לשלול את האפשרות שהיא פעלה בשגגה שלא לפי הרמזור שכוון לפנייה שמאלה, מאידך, אין בידי לקבוע ברמת הוודאות הדרושה, כי הנתבע הוא זה שעבר באור ירוק.

בנסיבות העניין, ובהתחשב בכך שלא קבעתי, מי מן השניים חצה את הצומת באור אדום ונוכח העובדה שהתרשמתי שכל אחד מהמעורבים בתאונה נכנס אל הצומת בחוסר זהירות ובהתחשב בנטל ההוכחה הרובץ על התובעת ובכך שנמנעה מלהביא ראיות נוספות ובכלל זה חוות דעת מומחה שהייתה יכולה לסייע להכריע מי מן השניים חצה את הצומת באור אדום מחד ובכך שנהג האוטובוס נמנע מלהביא ראיה שהייתה בשליטתו (הטכוגרף) בנוגע למהירות נסיעתו מאידך, אני קובעת, כי על נהג האוטובוס רובצת אחריות של 40% לקרות התאונה גם אם אניח לטובתו כי לא חצה את הצומת באדום, זאת בשל מהירות נסיעתו הבלתי סבירה וכניסתו אל הצומת בחוסר זהירות (למקרה בו לא ניתן להכריע בין עדויות הנהגים בנוגע לשאלה מי מהם חצה באדום ובכל זאת הוטלה אחריות על כל אחד מהם, ראה לדוגמא: ת"ק 18902-02-11 יוסף איפרח נ' נתיבי דהרי בע"מ).