ביסוד התובענה ניצבה טענתה של התובעת כי רכב מבוטחה, משאית מתוצאת סקניה, עלה באש וניזוק באופן שהיה כרוך ב'אובדן להלכה' – כל זאת מחמת רשלנות הנתבעת, מוסך בו טופלה המשאית לפני ארוע השריפה.
לטענת התובעת, השריפה נגרמה בשל תקלת דלק ו/או נזילה במערכת צנרת הדלק אשר גרמו להיווצרותו של תרסיס דלק; בבואו של תרסיס זה במגע עם אלמנט לוהט או ניצוץ חשמלי, הוא גרם להיתלקחות בחלל תא המנוע ויצר את ארוע השריפה.
לתמיכת התביעה נשמעו עדויותיהם של עו"ד דוד (דדי) שימל – ראש צוות שבוב בתובעת (להלן שימל), השמאי גולדשטיין, מר שחר דדון – שהוצג כמומחה התובעת לגבי סיבת השריפה (להלן דדון או מומחה התובעת), והמבוטח אבו עטא.
אם שווי המשאית 400,000 ₪ והנזק שניתן לזקוף לארוע השריפה הנו 171,964.68 ₪, אזי נזק זה הנו 43% משווי המשאית, הא ותו לא. אם יחושב שווי המשאית בהפחתת הסך של 35,000 ₪ בגין הליקוי במוקד מפרש כוח – כפי ששמאי התובעת קבע שיש לעשות, הרי ששוויה לפני השריפה היה 383,000 ₪ [=418,000-35,000]; הנזק לרכב בעטיה של השריפה הסתכם בסך של 171,964.68 ₪.
בכל הנוגע לפצוי המבוטח בשל ניזקי ארוע השריפה, היה על התובעת לבודד את הליקוי במוקד מפרש כוח ואת עלות תקונו ולגבש החלטה בדבר אומדן הנזק וכדאיות תקונו אך ורק על-בסיס הנזק שניגרם בשריפה.
...
נוכח כל האמור לעיל, שתי חוות-הדעת שנתן השמאי גולדשטיין – באמצעותן ביקשה התובעת להוכיח את נזקי השריפה ולכמת את חלק הארי של סכום התביעה דנן, אינן ראויות לכל אמון ואינן עשויות לשמש בסיס לקביעת ממצא כלשהו.
סיכומם של דברים
על-סמך כל האמור לעיל, נדחית התביעה במלוא סכומה.
התובעת תשלם לנתבעת את הוצאות ההליך בסך 7,500 ₪ ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 35,100 ₪, שניהם בערכי יום פסק-הדין.
