תביעת שיבוב בגין נזקי רכב עקב תאונה

מבוא בפניי תביעה ותביעה שכנגד, בסדר דין מהיר, שתיהן תביעות שבוב בגין ניזקי רכוש של שני רכבים בעקבות תאונה מיום 18.9.17 ברחוב משה שפירא באשדוד.

...

הטענה הראשונה נדחית, מאחר וכתב התביעה מגדיר את חזית המחלוקת ואין צורך בהודעה מיוחדת כדי להצדיק התייחסות אליו.

סוף דבר התביעה והתביעה שכנגד מתקבלות באופן חלקי, בהתאם לחלוקת האחריות בין הנהגים.

לפיכך, אני מורה כדלקמן: בתביעה עיקרית- תשלם הנתבעת 2 (מגדל) לתובעת (הכשרה) את הסכומים כדלקמן: סכום של 5,587 ₪ (85% מסכום התביעה, בהתאם לשיעור אחריות הנתבעת 1), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום לבעל הרכב (21.12.17) ועד לתשלום בפועל.

בתביעה שכנגד- תשלם הנתבעת (הכשרה) לתובעת (מגדל) את הסכומים כדלקמן: סכום של 4,676 ₪ (15% מסכום התביעה שכנגד, בהתאם לשיעור אחריות בעל הרכב המבוטח), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום לנתבעת 1 (בהתאם לחשבונית שתציג התובעת שכנגד) ועד לתשלום בפועל.

עניינו של ההליך - תביעת שבוב בגין ניזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת, עקב ארוע תאונתי מיום 27.2.2020.

בהתאם לנספח 3 כתב התביעה - הוראת תשלום מיום 24.2.2021, התובעת פיצתה את המבוטח בגין ניזקי רכוש לרכבו בעקבות התאונה, בסך של 4,473.49 ₪ (להלן: "הוראת התשלום").

...

חזקה על מבטחת שאינה מתנדבת לשלם כספים, ובמקרה זה שוכנעתי שהתובעת פעלה באופן סביר, וכי בדקה את פרטי הנזק הרלבנטי לתאונה מושא תביעת שיבוב זו, לאור העובדה ששילמה למבוטח סכום הנופל מאומדן הנזק הכולל על פי בחוו"ד השמאי (ראו את הסכום הנקוב בהוראת התשלום הנ"ל).

עוד אני דוחה את טענות הנתבעת בכל הנוגע לחוו"ד השמאי עצמה; כפי שהובהר, הנתבעת לא עמדה על חקירתו, ואף לא הוגשה חוות דעת נגדית מטעמה.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: סך של 4,552 ₪ כשסכום זה משוערך מיום הגשת התביעה (6.5.2021) ועד התשלום בפועל; סך כולל מע"מ של 2,000 ₪, כתשלום עבור שכ"ט עו"ד של התובעת, כשסכום זה נכון למועד פסק הדין; תשלום כהשתתפות בהוצאות משפט של התובעת בגין אגרת משפט בסך 377 ₪ ששולמה בעת הגשת התביעה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, וכן - בגין שכר העדים מטעם התובעת, בסך כולל של 800 ₪ לשניהם, כשסכום זה נכון למועד פסק הדין.

פתח דבר מהו תוקפו של הכסוי הבטוחי שרכשה הנתבעת, כמבוטחת, מאת צד ג' 1, כמבטחת רכבה, ביחס לרישיונה הזר של הנתבעת? והאם אי ידוע הנתבעת בידי סוכן הביטוח, בעת חידוש הפוליסה, באשר לתנאים הנדרשים לשם המשך תוקפו של רישיונה הזר, מהוה עילה לחיוב צד ג'1 במתן כסוי בטוחי לנתבעת? זו המחלוקת שנותרה להכרעה ומונחת לפתחו של בית המשפט בפסק דין זה. בתיק שלפנינו הוגשה תביעת שבוב בגין ניזקי רכב שנגרמו בשל ארוע תאונה שהתרחש ביום 9.12.15 בין כלי רכב שבוטח על ידי התובעת לבין רכב הנתבעת.

...

הנתבעת פיצתה את מבוטח התובעת באופן ישיר בסך של 5,500 ₪, ולאור הסכמה אליה הגיעו הצדדים במהלך הדיון, הוסכם כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 2,000 ₪ נוספים, ובכך באה לסיומה המחלוקת שבין התובעת לנתבעת, וכן הוסכם על מחיקת ההודעה שהוגשה כנגד צד ג' 2 כמבוטח התובעת.

חיזוק למסקנה זו התקבל בהלכה הפסוקה שנקבעה במסגרת ע"א 5405/10 אסף תאסירי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (פורסם בנבו, 11.03.2012), לפיה אין להטיל על חברת הביטוח את האחריות לבדיקת רישיון הנהיגה של המבוטח, וכי ההקפדה על קיומו של רישיון נהיגה תקף לסוג הרכב בו הוא נוהג מוטלת על המבוטח.

סוף דבר מן הנימוקים המפורטים לעיל, מצאתי לקבל את טענת הנתבעת לקיומו של כיסוי ביטוחי בתוקף לפי הוראות הפוליסה שהונפקה לה על ידי צד ג'1.

התביעה אינה "תביעת רכב" כהגדרתה בתקסד"א הגדרת תביעת רכב בתקסד"א היא "תובענה לפיצויים בשל נזק שניגרם לרכוש עקב שימוש ברכב מנועי". הגדרה זו רחבה דיה כדי לכלול בחובה תביעת שבוב בגין תאונת דרכים, בה נכנסת חברת הביטוח בנעלי בעל הרכב הנפגע, אותו פיצתה על נזקיו.

...

כך גם קבע לפני זמן לא רב כב' השופט אורן שוורץ, בע"א 5232-05-22 מועצה אזורית מודיעין נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (18.10.22) באלה המילים: "אני דוחה את טענת המערערת לפיה עילת השיבוב שוללת את אופייה של התביעה כ"תביעת רכב". במהותם של הדברים, מדובר בנזק שנגרם לרכב כתוצאה מהשימוש בו. זהותו של התובע ועילת התביעה איננה מפקיעה את אופייה של התביעה" העובדה כי פסק הדין הנ"ל ניתן בערעור על פסק דין דומה בו נתבעה המועצה, מיוצגת על ידי בא כוחה הנוכחי, בתביעת שיבוב על ידי חברת ביטוח, לא הפריעה למועצה להגיש יומיים לאחר מכן את הערעור הנוכחי ולהעלות בו שוב אותה טענה שנדחתה, מבלי לציין שנדחתה, ומבלי שהגישה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של כב' השופט שוורץ.

בעניין זה מקובלת עלי פסיקת בית המשפט המחוזי בע"א (ת"א) 1845/06 מוחסן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (21.12.07) כדלקמן: "להבדיל מסדר דין רגיל תצהיר האימות של התובע כולל את עדותו וכן את כל המסמכים הנדרשים להוכחת התביעה בדיון מהיר. אין מקום להציגם על ידי העדים, ומשצורפו לכתב התביעה והוגשו הם התקבלו. צד המבקש להתנגד למסמכים אלו או מבקש לחקור מי מנותני המסמכים, עליו לציין זאת מפורשות בפני בית המשפט בתחילת הדיון...

סוף דבר, הערעור נדחה.

אני סבור כי לא היה מקום להגשת ערעור זה מלכתחילה, במיוחד לאחר שניתן פסק דינו של השופט שוורץ שנזכר לעיל.

המערערת תשלם לכל אחת מהמשיבות את הוצאות הערעור בסך של 10,000 ₪ (סה"כ 20,000 ₪).

תביעת שבוב בגין ניזקי רכב מתאונת דרכים שאירעה ביום 24.11.2018.

עדות הבעלים של נתבעת 1 חיזקה את המסקנה כי לתאונה קדמה תקרית אחרת, מדבריו ניתן היה להתרשם שכעסו על נהג רכב הנתבעות נגרם בשל מכלול אירועים ולא אך בשל התאונה נושא התביעה (פרוט' עמ' 8, ש' 9-12, עמ' 9, ש' 5-25).

...

מכוח עקרון תום לב, לא ראוי למנוע מנתבעת 2 להתגונן בטענה שנתבעת 1 מנעה ממנה לברר עד תום (ראו: ירון אליאס דיני ביטוח 990 (מהדורה שלישית, 2016); ת"א (תל אביב-יפו) 42844-05 בולוטין נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (27.3.2006)) סיכומו של דבר, טענת נתבעת 2 להעדר כיסוי ביטוחי הוכחה, ולפיכך נזקי התובעים, כאמור לעיל, יוטלו על נתבעת 1 בלבד.

סוף דבר התביעה כנגד נתבעת 1 מתקבלת חלקית.

התביעה כנגד נתבעת 2 נדחית.