תביעת שיבוב בגין נזקי רכב בשל שלולית מים

התביעה העיקרית היא תביעת שבוב בגין ניזקי רכב הכשרה בתאונה.

כן נטען כי בסמוך לתאונה וכחלק בלתי נפרד הימנה, רכב הכשרה פגע ברכב הקיה שנסע בכיוון נסיעת רכב איילון וכי הכביש היה חלק ורטוב מגשם, ולטענת רכב הכשרה הוא ניכנס לשלולית מים בכביש ורכב צד ג', שזהותו לא ידועה פגע בו מאחור, ואז איבד את ההכרה והתעורר בבית חולים.

אינני מקבלת את התביעה בגין רכב חלופי שנגזרת מהחבות הביטוחית של התובעת שכנגד למבוטחה (בסך של 2,356 ₪) ובגין הוצאות חוקר (80 ₪).

...

אשר לתביעה שכנגד, לאור המסקנה אליה הגעתי בשאלת האחריות, אדרש לשאלת נזקי רכב איילון.

לפיכך אני מקבלת את התביעה בגין שווי רכב איילון בניכוי שרידים במלואה ובתוספת שכר השמאי, בסך כולל של 49,281 ₪.

אינני מקבלת את התביעה בגין רכב חלופי שנגזרת מהחבות הביטוחית של התובעת שכנגד למבוטחה (בסך של 2,356 ₪) ובגין הוצאות חוקר (80 ₪).

לפניי תביעת שבוב בגין נזקים שנגרמו לרכב מבוטח התובעת מידגם ב.מ.וו i320, מס' רשוי 69-274-11 (להלן "הרכב"), בעקבות שקיעתו בשלולית מי גשמים על פי הנטען, כפי שיפורט להלן.

המבוטח הזמין את המישטרה על מנת לסייע לו במצוקתו, וכן הזמין גרר על מנת ליגרור את הרכב, אולם לא ניתן היה ליגרור את הרכב מחמת מנגנון נעילה המותקן ברכב.

עוד הוסיף וקבע כי לאור מיקומו של ראש המנוע ברכב, יש להטיל ספק בגירסת מבוטח התובעת שלפיה המנוע ניזוק בשל אותה עצירה בשלולית מים עמוקה (נ/3).

...

לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם, ובחנתי את עדויותיהם על רקע חומר הראיות שהוגש, הגעתי למסקנה כי התובעת הוכיחה את תביעתה במידה הדרושה בהליך זה, מהנימוקים שיפורטו להלן.

אולם טענה זו לא הוכחה כדבעי, הגם שלפלט שהוצג, לא צורפה תעודת ציבור התומכת באמור בו. לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כי התובעת הוכיחה את תביעתה במידה הדרושה בהליך זה. לעניין הנזק – לא שוכנעתי כי יש להטיל את הפיחות שחל בשווי השרידים עקב קיום שעבוד על הרכב, על שכם הנתבעת, ומשכך, הנזק המוכח עומד על סך של 79,151 ₪ כנקוב בכתב התביעה המקורי.

אשר על כן, הנני מקבלת את התביעה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 79,151 ₪, וכן הוצאות העדים בסך של 1,150 ₪, וכן אגרת משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.

זוהי תביעת שבוב בגין נזקים שנגרמו לרכב מסוג ניסאן מ.ר. 3998068שביטחה התובעת (להלן: "הרכב" או "הניסאן"), בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 6.5.13.

איימן אבו עביד, בן דודו של הנתבע (להלן: "אבו עביד"), מסר בעדותו פרטים דומים לפרטים שמסר הנתבע לגבי אופן עמידת הניסאן ולגבי החלקת רכב הנתבע על שלולית מים ושמן שהייתה בכביש.

...

לפיכך אני קובעת כי על פי חומר הראיות שהובא בפניי הנתבע לא התרשל בנהיגתו, ולכן דין התביעה נגדו להידחות.

סוף דבר אני דוחה את התביעה.

כפועל יוצא מכך נדחית גם ההודעה לצד שלישי, שהגשתה לא הייתה נחוצה, שכן טענה שעומדת לנתבע נגד המבוטח עומדת לו גם נגד המבטחת.

התובעת תשלם לנתבע הוצאותיו בתביעה זו בסך 10,530 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

התביעה תביעת שבוב על סך 31,062 ש"ח ששילמה התובעת למבוטחתה, גב' רויטל בן אור, בגין נזקים שנגרמו לרכב המבוטחת מסוג יונדאי מ.ר. 83-375-13 ביום 26.1.2018.

ד(2) נסיבות המקרה לגירסת התביעה, נהג הרכב נסע ברחוב האורזים בנתניה וכשנכנס לשלולית חדרו מים לרכב וגרמו נזק.

("עניין שומרה", בו היה מדובר בנזקי רכב עקב הצפת כביש בעיר נתניה באותו יום גשום, 26.1.2018).

...

ד(8) הנזק על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, ערך הרכב הוא 54,360 ש"ח. לאחר הפחתת עלות השרידים בסך של 24,462 ש"ח, יתרת הנזק בגין הרכב היא 29,898 ש"ח. בצירוף שכ"ט שמאי בסך של 445 ש"ח, הוצאות התובעת בגין הטיפול בהעברת הבעלות בסך 154 ש"ח, והפרשי הצמדה וריבית, נזקי התובעת הם בסך של 31,062 ש"ח. כאמור, הוסכם שסכום הנזק, לאחר הפחתת אשם תורם, יועמד על 15,531 ש"ח. סוף דבר הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי תשתית הניקוז ברחוב האורזים, המקום בו ארעה ההצפה נושא התביעה, הייתה ראויה, תקינה ותאמה את צרכי המקום.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 15,531 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת את אגרת בית המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ש"ח. המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

המשיבה 1 (להלן: "חברת הביטוח") הגישה לבית משפט השלום בסדר דין מהיר תביעת שבוב בסך של כ-38,000 ₪ נגד המערערת (להלן גם: "המועצה") בגין נזקים שנגרמו לרכב מבוטח (להלן: "הרכב") עקב כניסתו לשלולית בכביש, אשר נטען כי נמצא באחריותה של המועצה (להלן: "ארוע ההצפה" או "הארוע התאונתי").

עדות נהג הרכב התקבלה כעקבית, קוהרנטית, מהימנה ומשכנעת, ואלה עיקריה: ארוע ההצפה היתרחש בבוקר בכביש 461, ביציאה מהיישוב בני עטרות; על הכביש הייתה הצפה, וכשראה שרכב לפניו הצליח לחצות את השלולית, המשיך לנסוע אחריו במחשבה שאף הוא יצליח לחצותה, אך רכבו כבה בתוך השלולית; הוזעק גרר שחילץ את הרכב מהשלולית והרים אותו באלכסון כדי שהמים ייצאו והרכב יתייבש; לאחר שהרכב הניע, המשיך הנהג בנסיעה, אך לאחר כ-5 ק"מ היתפוצץ צנור שמן ברכב והוזמן גרר נוסף שגרר את הרכב למוסך המרכזי של סוזוקי בפתח תקווה; הוא קיבל 60 ומשהו אלף שקל מחברת הביטוח.

המערערת טוענת כי היא מבקשת לאכוף את הדין שאינו מקוים, אך בפועל, מבקשת היא לנהל את תביעות השבוב בגין נזקים לרכב עקב ארוע תאונתי, באופן שיסרבל ויאריך את הטיפול בהן, בנגוד לתכלית התקנות העוסקות בתביעות בסדר דין מהיר ובתביעות רכב המנוהלות במסגרתן.

...

כך גם קבע לפני זמן לא רב כב' השופט אורן שוורץ, בע"א 5232-05-22 מועצה אזורית מודיעין נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (18.10.22) באלה המילים: "אני דוחה את טענת המערערת לפיה עילת השיבוב שוללת את אופייה של התביעה כ"תביעת רכב". במהותם של הדברים, מדובר בנזק שנגרם לרכב כתוצאה מהשימוש בו. זהותו של התובע ועילת התביעה איננה מפקיעה את אופייה של התביעה" העובדה כי פסק הדין הנ"ל ניתן בערעור על פסק דין דומה בו נתבעה המועצה, מיוצגת על ידי בא כוחה הנוכחי, בתביעת שיבוב על ידי חברת ביטוח, לא הפריעה למועצה להגיש יומיים לאחר מכן את הערעור הנוכחי ולהעלות בו שוב אותה טענה שנדחתה, מבלי לציין שנדחתה, ומבלי שהגישה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של כב' השופט שוורץ.

בעניין זה מקובלת עלי פסיקת בית המשפט המחוזי בע"א (ת"א) 1845/06 מוחסן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (21.12.07) כדלקמן: "להבדיל מסדר דין רגיל תצהיר האימות של התובע כולל את עדותו וכן את כל המסמכים הנדרשים להוכחת התביעה בדיון מהיר. אין מקום להציגם על ידי העדים, ומשצורפו לכתב התביעה והוגשו הם התקבלו. צד המבקש להתנגד למסמכים אלו או מבקש לחקור מי מנותני המסמכים, עליו לציין זאת מפורשות בפני בית המשפט בתחילת הדיון...

סוף דבר, הערעור נדחה.

אני סבור כי לא היה מקום להגשת ערעור זה מלכתחילה, במיוחד לאחר שניתן פסק דינו של השופט שוורץ שנזכר לעיל.

המערערת תשלם לכל אחת מהמשיבות את הוצאות הערעור בסך של 10,000 ₪ (סה"כ 20,000 ₪).