אין חולק על העובדות הבאות: העץ היה מצוי בשטח פרטי שבבעלות הנתבע; הנתבע אינו מתגורר בבית, שמושכר לצדדים שלישיים; מדובר בעץ גדול ממדים בן עשרות שנים, שמשתרע לגובה ניכר; בין חצר הנתבע ובין חצר מבוטח התובעת קיימת הפרדה, הכוללת, בין היתר, שטחים צבוריים כגון מדרכה וכביש; נפילת העץ גרמה, בין היתר, נזק לרכוש מבוטח התובעת, לרבות לחומת הבית וגג הרעפים; בעת נפילת העץ שרר במקום מזג אוויר סוער ונשבו רוחות חזקות; התובעת פיצתה את מבוטח התובעת בגין נזקיו.
התביעה דנן היא תביעת שבוב בגין הפצוי ששילמה התובעת למבוטחה.
לאחר מכן סיכמו באי-כוח הצדדים טיעוניהם בעל-פה.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם; בחנתי את הראיות הקיימות בתיק, לרבות תמונות העץ לפני ואחרי קריסתו; שמעתי את עדי הצדדים; התרשמתי מהעדים באופן בלתי אמצעי וכן לאחר ששקלתי את טיעוני באי-כוח הצדדים בסיכומיהם, נחה דעתי שדין התביעה להיתקבל.
לפיכך, אני מורה על קבלת התביעה בגין הנזק בסך 20,900 ₪ תוך הפחתת סך של 2,500 ₪ בשל הפרת החובה לשלוח לנתבע מכתב דרישה עובר להגשת התביעה.
...
אשר על כן, לאור העובדה שהתובעת לא שיגרה לנתבע מכתב דרישה טרם הגשת התביעה דנן ובנסיבות המקרה עליהן עמדתי לעיל, אני מורה על הפחתת סך של 2,500 ₪ מסכום התביעה.
סיכומו של דבר;
הנתבע חב בנזיקין כלפי התובעת בגין נפילת העץ משטחו.
לפיכך, אני מורה על קבלת התביעה בגין הנזק בסך 20,900 ₪ תוך הפחתת סך של 2,500 ₪ בשל הפרת החובה לשלוח לנתבע מכתב דרישה עובר להגשת התביעה.
