מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת שיבוב בגין נזקי גוף

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

יצוין כבר עתה כי תביעת השבוב הופנתה למעשה רק כלפי המועצה האזורית, בשים לב לסעיף 328(ג)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי), המונע הגשת תביעת שבוב של המל"ל כנגד המדינה למעט תובענה בשל נזק גוף כתוצאה מתאונת דרכים.
...
שנית, וכאן עיקר – סבורני כי יצירת תת-הבחנה, לעניין המועד להגשת ערעור, בין החלטות הדוחות בקשה לתיקון פסק-דין אך בפועל משנות אותו, לבין החלטות הדוחות בקשה לתיקון פסק-דין ואשר אינן משנות אותו, יש בה כדי ליצור חוסר ודאות באשר למועד להגשת הליך ערעורי.
לנוכח כל הטעמים המפורטים לעיל, הנני קובע כדלקמן: בקשת המדינה למחיקת הודעת הערעור שכנגד מטעם המועצה האזורית – מתקבלת.
בקשת המל"ל והמועצה האזורית למחיקת הערעור שכנגד מטעם המשיב מתקבלת באופן חלקי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

תביעת שבוב בגין גמלאות ששילם התובע לנפגע, בעקבות נזק גוף שניגרם לו בתאונת דרכים שארעה בתאריך 6.12.09 במהלכה נפגע מרכב שהיה מבוטח באותה עת בביטוח חובה על ידי הנתבעת.
...
רק במועד הדיון שנקבע ליום 30.10.19 ביקש התובע להגיש מסמכים נוספים, שבית המשפט מצא כי הם מהותיים, מסמכים אלה הוגשו 10 שנים לאחר התאונה.
לאור האמור, מסקנתי היא כי אין מקום במקרה זה לחייב את הנתבעת בריבית ההסכמית, על פי סעיף 6 להסכם בין הצדדים, אלא בריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה בלבד.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 18,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מנגד, נטען ע"י המשיבים כי, אין בסיס להבחנה שהמערערת מבקשת לעשות בין הדין החל על תביעה לפיצויים בגין נזק גוף לבין תביעת לשיבוב בגין ניזקי רכוש; על פי הפסיקה, תביעת שבוב צריכה להיבחן על פי הדין החל במקום ארוע התאונה; מדובר במשיבים שהם תושבי השטחים, נעדרי זיקה כלשהיא לישראל, וארוע שהתרחש בשטחי הגדה, ולכן התביעה צריכה להתברר על פי הדין הפלסטינאי החל במקום הארוע; פסק דינו של בית המשפט קמא, ניתן כהלכה בהתאם לפסיקה הרבה שניתנה בעיניין זה, ולכן דין העירעור להדחות.
...
כמו כן, נטען על ידי המשיבים כי הנטל על המערערת להוכיח את הדין הזר, בעוד שהיא לא הגישה חוות דעת להוכחת הדין הפלסטיני; לכן, דין תביעתה להידחות על הסף.
לסיכום, נקבע על ידי בית המשפט קמא כי, משלא הגישה המערערת חוות דעת מומחה לצורך הוכחת הדין הזר, ואף לא ביקשה לתקן מחדלה ולהגיש חוות דעת כזו, יש לקבוע כי אין באפשרותה להוכיח את עילת תביעתה, ולכן דין התביעה להידחות על הסף.
מנגד, נטען ע"י המשיבים כי, אין בסיס להבחנה שהמערערת מבקשת לעשות בין הדין החל על תביעה לפיצויים בגין נזק גוף לבין תביעת לשיבוב בגין נזקי רכוש; על פי הפסיקה, תביעת שיבוב צריכה להבחן על פי הדין החל במקום אירוע התאונה; מדובר במשיבים שהם תושבי השטחים, נעדרי זיקה כלשהי לישראל, ואירוע שהתרחש בשטחי הגדה, ולכן התביעה צריכה להתברר על פי הדין הפלסטיני החל במקום האירוע; פסק דינו של בית המשפט קמא, ניתן כהלכה בהתאם לפסיקה הרבה שניתנה בעניין זה, ולכן דין הערעור להידחות.
בנוסף מקובלת עלי קביעת בית המשפט קמא שלפיה המקרה דנן אינו מקים נסיבות חריגות שמצדיקות החלת הדין הישראלי על התאונה.
לפיכך סבורני כי אין מקום להתערב בפסיקת בית המשפט קמא בדבר סילוק התביעה; יחד עם זאת, יש לציין בעניין זה כי סילוק התביעה ללא הכרעה בה לגופה אינו יוצר מעשה בית דין, ודינו כדין מחיקת התביעה, לפיכך התובעת רשאית להגיש תביעה חדשה בהתאם לעקרונות שנקבעו לעיל.
סוף דבר: הערעור נדחה, כפוף לאמור לעיל, לרבות האפשרות להגיש תביעה חדשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום בית שאן נפסק כדקלמן:

על אודות ההליך לפניי תביעת נזיקין לתשלום פיצויים וכן תביעת שבוב של המל"ל, בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע לפי טענתו עקב תאונת עבודה שארעה ביום 20/11/2013.
...
אשר על כן, דין התביעה כנד הנתבעים כולם להידחות וכך אני מורה.
כנגזרת מכך, נדחית גם ההודעה לצד שלישי ששלח הנתבע מס' 1 כנגד הנתבעת מס' 3.
אני מחייב את התובע מס' 1 (עפוני) לשלם לנתבעות 3-2 הוצאות משפט בסכום כולל של- 7,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

מנורה חברה לביטוח בע"מ- ניתן פסק דין פסק דין (לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 לפני תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף.
נוכח השהוי בהגשת התביעה שגרם לנזק ראייתי, ובעניין זה אינני מקבל את טיעוני התובע, ונוכח מידת האחריות של הנתבעת - כמחזיקת המיתחם אל מול האחריות המוגברת יותר, על פי הבנתי, של הנתבעת 2 - שסיימה את התיק בפשרה, כאשר הנתבעת 2 היא זו שספקה את מתקן השור ואת המפעיל של מתקן זה, אני סבור, כי דין תביעת השבוב להיתקבל בחלקה בלבד.
...
נוכח השיהוי בהגשת התביעה שגרם לנזק ראייתי, ובעניין זה אינני מקבל את טיעוני התובע, ונוכח מידת האחריות של הנתבעת - כמחזיקת המתחם אל מול האחריות המוגברת יותר, על פי הבנתי, של הנתבעת 2 - שסיימה את התיק בפשרה, כאשר הנתבעת 2 היא זו שסיפקה את מתקן השור ואת המפעיל של מתקן זה, אני סבור, כי דין תביעת השיבוב להתקבל בחלקה בלבד.
אשר על כן, אני סבור, כי בנסיבות העניין, יש לפסוק לחובת הנתבעת סך של 10,000 ₪ בלבד, וזאת בצירוף 15% שכ"ט עו"ד + מע"מ. ניתן בזאת פטור מיתרת אגרת בית משפט.
את הסכום האמור, תשלם הנתבעת לתובע תוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו