תביעת שיבוב בגין גמלאות לנפגע עקב תאונת עבודה

בפניי תביעת שבוב מטעם המל"ל בסכום שמעל 700,000 ₪ על פי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה 1995, בגין תגמולי נכות מעבודה, ששולמו לנפגע למר זיאד עראר בגין תאונת עבודה מיום 15.1.2013.

המסגרת הנורמאטיבית סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: החוק), מקנה למל"ל סמכות לתבוע מצד שלישי שבוב בגין הגימלאות ששולמו לנפגע: "היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגימלה ששלמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף, רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.." ובסעיף 328(ב): "הזכאי לגימלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי סימן זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי סימן זה או למנוע בעד ממושה; עבר הזכאי לגימלה על איסור לפי סימן זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגימלה, כולה או מקצתה." קביעת שיעור הנכות בהילכת זטולובסקי דובר על נפגעת תאונת דרכים.

...

ניסיון החיים אף מלמד שבאחוזים גדולים של התיקים בסופו של דבר קביעתו של מומחה בית המשפט קרובה מאוד, אם לא זהה, לקביעת הוועדות הרפואיות של המל"ל. בזבוז הזמן הזה עומד בניגוד למגמה המבורכת, שהביאה עמה התקנת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, בפישוט ההליכים, ביעילותם ובגרימה לרווחה מצרפית לכלל ציבור המתדיינים, על ידי קיצור תורי ההמתנה למשפט.

במצב בו תביעת המל"ל מוגשת לאחר שהסתיימה תביעת הנפגע ללא פס"ד לגופו של עניין, וללא כל אינדיקציה על ניכויי המל"ל, למשל אם המזיק היה מספיק פיקח (או ערמומי, תלוי בנקודת המבט) בכדי לסיים את הפשרה ללא הגשת תחשיבי נזק ואף ללא כתב הגנה וללא אזכור ניכויי המל"ל בהסכם פשרה, אין מנוס מכך שהמל"ל יגיש חוות דעת לתמיכה בטענות הרפואיות של תביעת השיבוב מטעמו.

בנוסף, הנני מורה למזכירות להעביר העתק החלטה זו למנהל בתי המשפט בכדי שתישקל פנייה למחוקק בעקבות הערותיי דלעיל.

רקע וטענות הצדדים בפניי תביעת שבוב מטעם המל"ל בסכום שמעל 1,100,000 ₪ על פי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה 1995, בגין תגמולי נכות מעבודה, ששולמו וישולמו לנפגע מר יעקב קרקובסקי בגין תאונת עבודה מיום 27.09.12.

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: החוק), מקנה למל"ל סמכות לתבוע מצד שלישי שבוב בגין הגימלאות ששולמו לנפגע, וזה לשונו: "היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגימלה ששלמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף, רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.." ובסעיף 328(ב): "הזכאי לגימלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי סימן זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי סימן זה או למנוע בעד ממושה; עבר הזכאי לגימלה על איסור לפי סימן זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגימלה, כולה או מקצתה." קביעת שיעור הנכות בהילכת זטולובסקי דובר על נפגעת תאונת דרכים.

...

ניסיון החיים אף מלמד שבאחוזים גדולים של התיקים בסופו של דבר קביעתו של מומחה בית המשפט קרובה מאוד, אם לא זהה, לקביעת הוועדות הרפואיות של המל"ל. בזבוז הזמן הזה עומד בניגוד למגמה המבורכת, שהביאה עמה התקנת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, בפישוט ההליכים, ביעילותם ובגרימה לרווחה מצרפית לכלל ציבור המתדיינים, על ידי קיצור תורי ההמתנה למשפט.

במצב בו תביעת המל"ל מוגשת לאחר שהסתיימה תביעת הנפגע ללא פס"ד לגופו של עניין, וללא כל אינדיקציה על ניכויי המל"ל, למשל אם המזיק היה מספיק פיקח (או ערמומי, תלוי בנקודת המבט) בכדי לסיים את הפשרה ללא הגשת תחשיבי נזק ואף ללא כתב הגנה וללא אזכור ניכויי המל"ל בהסכם פשרה, אין מנוס מכך שהמל"ל יגיש חוות דעת לתמיכה בטענות הרפואיות של תביעת השיבוב מטעמו.

לאור כל האמור לעיל, סיכמתי את הסוגיה בטבלה שלהן: סוג תביעה חוות דעת רפואית הערה 1 תביעת הנפגע נגד המזיק יש צורך בהגשת חוו"ד נגד מעביד או צד ג' 2 תביעת נפגע ביחד עם תביעת המל"ל יש צורך בהגשת חוו"ד 3 תביעת מל"ל לאחר פס"ד לגופו של עניין בתביעת הנפגע.

לפניי תביעת שבוב של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") על סך 651,617 ₪ בגין גמלאות ששילם ועתיד לשלם המל"ל למר יאסין ג'ומעה (להלן: "הניזוק") עקב ניזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה.

משעסקינן בתביעת שבוב של המל"ל, במסגרתה קיימת חסינות למעסיק וחברת הביטוח שלו, אזי ממילא אין בקביעה בדבר חבותה הנזיקית של הנתבעת 2 בגין פגיעתו של הניזוק כדי לסייע למל"ל, שבצדק לא צירף את הנתבעת 2 לתביעתו.

...

אין חולק כי, האחריות על שמירת הוראות הבטיחות בעבודה ומינוי מנהל עבודה אשר אמון על אופן ניהול העבודה, מוטלת על פי הדין על "מבצע הבניה". יוצא אפוא, כי לצורך ההכרעה בשאלה אם הופרה על ידי הנתבעת 1 חובה חקוקה בתחום הבטיחות בעבודה, יש לקבוע תחילה מי היה "מבצע הבניה" בפרויקט.

משכך, דין התביעה כנגד הנתבעת 1 להידחות.

כפועל יוצא מכך, יש לדחות את התביעה כנגד מבטחתה, הנתבעת 3.

סוף דבר: המסקנה העולה מכל המקובץ לעיל, היא כי דין תביעת המל"ל כנגד הנתבעות 1 ו-3 להידחות.

משכך, בחודש 12/20, הוגשה על ידי המבקש תביעת שבוב על סך 1,113,436 ₪ (נכון ליום 9.12.20) בגין 80% מגימלאות נכות מעבודה ששילם וישלם המל"ל לנפגע בגין התאונה.

שגה בית משפט קמא כאשר קבע כי הילכת רוזנטל אפשרה העלאת טענת אשם תורם בתביעת שבוב הסכמית המוגשת בגין גמלאות המשתלמות לנהג חסר ביטוח.

בהסכם, בסעיף 4, מצויה היתייחסות למצב שבו התאונה היא גם תאונת עבודה, משמע המל"ל משלם גמלאות מכוח נכות מעבודה.

...

דיון לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובהחלטת בית משפט קמא מצאתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

מקובלת עליי טענת המשיבה כי החלטת בית משפט קמא הינה החלטת ביניים שאין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בה, וזאת למעט במקרים שבהם הימנעות מהתערבות בשלב מוקדם יותר עלולה להסב נזק בלתי הפיך למי מהצדדים או להביא לניהולו של הליך מיותר או בדרך שגויה (סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; רע"א 4658/21 גרשוני נ' לנדאו, פסקה 4 [פורסם בנבו] (21.7.2021); רע"א 2242/21 מ.ע.ג.ן – ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' בוטיק – שימור מבנים בע"מ, פסקה 7 [פורסם בנבו] (27.4.2021)).

סוף דבר לאור כל דבריי אלה מצאתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

קבוץ עין חרוד מאוחד ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד הוד - סוקול פסק דין תביעת שבוב שהגיש תובע מס' 2, המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל), מכח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: חוק המל"ל), בגין הגימלאות ששילם וישלם למר א' ע' (להלן: הנפגע), יליד 8.6.1973, בעקבות פגיעתו בתאונת עבודה מיום 2.1.2017.

...

מכל האמור לעיל אני קובעת, כי הגם שהמעסיק היה בענייננו "מבצע הבניה", לעניין תקנות הבטיחות, הקיבוץ עצמו נקט פעולות פיקוח שוטפות וצמודות על ביצוע העבודות בשטחו, הן לעניין טיב ומהות העבודות והן לעניין קיום הוראות הבטיחות בעבודה; פעולות אלו יש בהן כדי להטיל עליו אחריות מכח עוולת הרשלנות, גם אם אין מקום לייחס לו עוולה של הפרת חובה חקוקה (זו מוטלת, כאמור, על המעסיק, בהיותו "מבצע הבניה").

בטרם סיום אעיר, כי אין בידי לקבלת את טענות המל"ל ולפיהן יש להשית על הקיבוץ אחריות מכח סעיף 15 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; מעבר לכך שהטענה לא נטענה בכתב התביעה, המל"ל גם לא הוכיח אותה: הוא לא הוכיח כי הקיבוץ התרשל בבחירת המעסיק כקבלן ביצוע העבודות; הוא לא הוכיח כי התערב בעבודתו באופן שגרם לתאונה נשוא התביעה; הוא לא הוכיח כי הרשה או אישרר את המעשה שגרם לתאונה; הוא לא הוכיח כי הוא היה האחראי מכוח חיקוק לביצוע העבודות שאת ביצוען מסר למעסיק; והוא לא הוכיח כי העבודות שלביצוען התקשר הקיבוץ עם המעסיק היו שלא כדין.

סיכומו של דבר לאור האמור לעיל, אינני מוצאת כי הקיבוץ פטור לחלוטין מכל אחריות לאירוע התאונה נשוא התביעה, כטענתו.

מכל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע-המל"ל סך של 159,662 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (12.2.2023) ועד היום, ובצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור 20% ומע"מ. הסכום הכולל ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.