תביעת שיבוב בגין גמלאות ביטוח לאומי ומינוי מומחים

לפניי בקשת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד לביטוח לאומי, או "המבקש" או "התובע") למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה, לשם בדיקת נכותה הרפואית של הנפגעת – הגב' אבוטבול חגית (להלן: "הנפגעת"), בתאונת דרכים בה הייתה מעורבת ביום 21.03.2008 ובעטיה נגרמו לה ניזקי גוף (להלן: "התאונה").

ההלכה המנחה בהקשר זה היא, כי בתביעות כגון דא, השבוב לו זכאי המוסד לביטוח לאומי מהמבטחת הוא בגין גמלאות המשולמות בשל נכות שהיא תוצאתה של התאונה בלבד, ולא עבור גמלאות אחרות, קרי, כל קביעה רפואית של המוסד לביטוח לאומי שאינה מתייחסת לנכות מושא התאונה, ואך ורק לה ולתאונה מסוימת, לא תשמש קביעה על-פי דין על פי הוראת סעיף 6ב לחוק הפלת"ד: "דרגת נכות כללית שנקבעה על-ידי המוסד לביטוח לאומי אינה נופלת בגדר הוראת סעיף 6ב, יהא שיעור הקביעה במסגרת הנכות הכללית אשר יהא, ואפילו יהא שיעורה אפס. הטעם העקרי לכך הוא שבתביעה לקצבת נכות כללית מתבררת זכאותו של אדם לקצבה בלא קשר לתאונה מסוימת שניפגע בה, ואפילו לא נפגע כלל בתאונה". (ראו: רע"א 3953/01 פרלה עמר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, נז (4) 350).

...

עוד טענה כי במסגרת הסכם הפשרה עם הנפגעת, המבטחת לא הכירה בקשר הסיבתי בגין התאונה לנכויות שנקבעו ולא ניכתה את מלוא תגמולי המל"ל. דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה, בכלל המסמכים ושמעתי טענות הצדדים במסגרת הדיונים שהתקיימו לפניי - מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

נסיבות התיק שלפניי אינן מעלות כל נימוק מדוע לסטות מהוראות הפסיקה בעניין זה , ובהתאם, ולאור כל האמור לעיל – הבקשה מתקבלת.

ביני לביני, הוגשה ע"י המוסד לביטוח לאומי, במסגרת ת.א. 65636-12-18, תביעת שבוב בגין קיצבאות המל"ל ששולמו לתובעת וישולמו לה בעתיד במסגרת נכות כללית.

עד כאן לטיעוני הצדדים בתביעת הנפגעת, אלא שסקירה זו של הדברים אינה ממצה ואינה מספקת לצורך הכרעה בבקשה, שכן 'שחקן' נוסף הצטרף להליך, הלה הוא המוסד לביטוח לאומי אשר כאמור, תביעת השבוב שהגיש אוחדה יחד עם תביעה זו. להצטרפותו של המל"ל יכולות להיות השלכות גם בהקשר של מינוי מומחים רפואיים.

...

מכאן, שוכנעתי כי זה צודק ומתבקש לאפשר בדיקתה בשנית של התובעת ע"י המומחה מטעם ביהמ"ש לאחר שיונחו בפניו חוות דעתו המקורית ושאלות ותשובות שניתנו בעניינה של התובעת בעבר.

אילו היינו עוסקים בתביעת הנפגעת בלבד, המומחה היה נדרש להתייחס אך לנכותה של התובעת בברך שמאל ולבדוק אם חלה החמרה במצב הברך, ואולם בטרם תינתנה הוראות למומחה בצו המינוי, אני סבורה כי יש לאפשר לצדדים, כולל המוסד לביטוח לאומי, להביא את עמדתם באשר לנכותה הכוללת של התובעת (גם זו שאינה קשורה לתאונה) ודרך קביעתה של נכות זו, וזאת בשים לב לפסיקה הרווחת בעניין.

לצורך ייעול הדיון, בשים לב לכך שכבר ניתנה הצעת פשרה בתביעת השיבוב (לא ע"י מותב זה) וכדי להיזקק למכלול הטענות הנוגעות לנכויות השונות, אלה הקשורות לתאונה ואלה שלא, הכל בכפוף לקביעותיי לעיל, אני מורה על זימון הצדדים בשתי התביעות לקדם ביום 15.12.20, שעה 11:00.

האם יש להתיר למוסד לביטוח לאומי להגיש חוות דעת רפואית או לבקש מינוי מומחה רפואי במסגרת תביעת שבוב שהגיש נגד המזיק לפי סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, זאת מקום שבהליך קודם בין הניזוק למזיק מונה מומחה מטעם בית המשפט אך התיק הסתיים בפשרה.

במקרה של מספר מעוולים, זכותו של המל"ל לשיפוי בגין הגימלאות ששילם היא בהתאם לשעור אחריותו היחסי של הצד השלישי לנזק (ע"א 3097/02 מלמד נ' קופת חולים, פ"ד נח(5) 511 (2004) (להלן: עניין מלמד); ד"נ 10114/03 המוסד לביטוח לאומי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד ס 132 (2006)).

השאלה שנשאלת: האם ניתן "לייבא" חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט בתביעת הניזוק לתביעת המל"ל ולחייב את המל"ל בקביעה זו? בפסק הדין שניתן ברע"א 3953/01 עמר נ' אליהו חברה לביטוח, פ"ד נז(4) 350 (2003) (להלן: עניין עמר), נקבע כי במקרה שבו נפגע מקבל קצבת נכות כללית מהמל"ל בגין מספר נכויות שחלקן נגרמו כתוצאה מהתאונה הנדונה וחלקן בגין מצב שאיננו קשור לתאונה, יש לנכות מהפצוי המגיע לנפגע חלק יחסי מגימלת הנכות בהתאמה לנכות שנגרמה מהתאונה.

...

נראה אפוא ששיקולים של מדיניות משפטית ויעילות דיונית תומכים אף הם במסקנה שאין להיעתר לבקשת המל"ל. הקביעה כי המל"ל מחויב לחוות דעת שניתנה בהליך קודם שלא היה צד לו, עלולה ליצור לעיתים תוצאה לא צודקת, שאף הזכות לחקירה נגדית לא יכולה לרפא.

המסקנה היא אפוא כי מקום שהתנהלה תביעת הניזוק כלפי המזיק ובית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו, חוות דעת זו תחייב את המל"ל בתביעתו הנפרדת לשיבוב נגד אותו מעוול, ומשכך אין להתיר לו להגיש חוות דעת מטעמו או להיעתר לבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

בכפוף לקביעות שבגוף ההחלטה לגבי הזכויות הדיוניות שניתנות בידי המל"ל – הבקשה נדחית.

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: החוק), מקנה למל"ל סמכות לתבוע מצד שלישי שבוב בגין הגימלאות ששולמו לנפגע, וזה לשונו: "היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגימלה ששלמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף, רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.." ובסעיף 328(ב): "הזכאי לגימלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי סימן זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי סימן זה או למנוע בעד ממושה; עבר הזכאי לגימלה על איסור לפי סימן זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגימלה, כולה או מקצתה." קביעת שיעור הנכות בהילכת זטולובסקי דובר על נפגעת תאונת דרכים.

לא ניתן לצוות על הניזוק לעבור בדיקות, כפי שנצטווה בתביעה בה היה הוא עצמו התובע, וכפי שציין השופט ריבלין (פסקה 17 לפס"ד הנ"ל): "בהתלבטות בין מינוי מומחים מטעם בית המשפט לבין הסתמכות על מימצאי הועדות הרפואיות של המוסד, יש לזכור, כנקודת מוצא, כי קיים הבדל רלבאנטי משמעותי בין תביעת הניזוק (עליה חלה הילכת עמר) לבין תביעת המוסד; הבדל הנובע מכך שככלל, הניזוק אינו צד להליך המתנהל בין המוסד לבין חברת הביטוח. בנסיבות אלה, שתוף הפעולה מצד הניזוק עם תביעת המוסד לביטוח לאומי, כמו גם זמינותו לצורך ביצוע בדיקות על-ידי מומחים רפואיים שימונו, אינם מובטחים כלל. זאת ועוד. קיים קושי לכפות על הניזוק שתוף פעולה כאמור ולחייבו להבדק. בנוסף, אין זה ברור כלל כי לבית המשפט הסמכות להורות על ביצוע בדיקות כאמור, כאשר הניזוק, אשר אינו צד למשפט, מסרב לשתף פעולה מטעמיו שלו.

...

ניסיון החיים אף מלמד שבאחוזים גדולים של התיקים בסופו של דבר קביעתו של מומחה בית המשפט קרובה מאוד, אם לא זהה, לקביעת הוועדות הרפואיות של המל"ל. בזבוז הזמן הזה עומד בניגוד למגמה המבורכת, שהביאה עמה התקנת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, בפישוט ההליכים, ביעילותם ובגרימה לרווחה מצרפית לכלל ציבור המתדיינים, על ידי קיצור תורי ההמתנה למשפט.

במצב בו תביעת המל"ל מוגשת לאחר שהסתיימה תביעת הנפגע ללא פס"ד לגופו של עניין, וללא כל אינדיקציה על ניכויי המל"ל, למשל אם המזיק היה מספיק פיקח (או ערמומי, תלוי בנקודת המבט) בכדי לסיים את הפשרה ללא הגשת תחשיבי נזק ואף ללא כתב הגנה וללא אזכור ניכויי המל"ל בהסכם פשרה, אין מנוס מכך שהמל"ל יגיש חוות דעת לתמיכה בטענות הרפואיות של תביעת השיבוב מטעמו.

לאור כל האמור לעיל, סיכמתי את הסוגיה בטבלה שלהן: סוג תביעה חוות דעת רפואית הערה 1 תביעת הנפגע נגד המזיק יש צורך בהגשת חוו"ד נגד מעביד או צד ג' 2 תביעת נפגע ביחד עם תביעת המל"ל יש צורך בהגשת חוו"ד 3 תביעת מל"ל לאחר פס"ד לגופו של עניין בתביעת הנפגע.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו בס"ד ת"א 68790-11-21 לפני כבוד השופט בכיר מנחם (מריו) קליין התובעים: 1. ק.א. 2. המוסד לביטוח לאומי הנתבעים: 1. מנפאואר ישראל בעמ 2. חברת דואר ישראל בע"מ החלטה

בפניי תביעת נזקין בעקבות תאונת עבודה ומצורף לה תביעת שבוב מטעם המל"ל בגין הגימלאות ששילם המל"ל בעקבות אותה תאונה.

משעיינתי בטענות הצדדים אני סבור שיש לקדם עניינו של תיק זה ולמנות מומחה מטעם בית המשפט ואני מקבל את טענות ההגנה על כך שלא הוכח שזהו מהמקרים הנדירים בו כל עלות שכ"ט המומחה יוטל על ההגנה, על אף שזו תביעת חבות.

...

משעיינתי בטענות הצדדים אני סבור שיש לקדם עניינו של תיק זה ולמנות מומחה מטעם בית המשפט ואני מקבל את טענות ההגנה על כך שלא הוכח שזהו מהמקרים הנדירים בו כל עלות שכ"ט המומחה יוטל על ההגנה, על אף שזו תביעת חבות.

לנוכח הפער בין חוות הדעת מטעם הצדדים, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של ד"ר אלישע אופירם, כמומחה מטעם בית המשפט, להערכת מצבו הבריאותי של התובע והאם לדעתו נכותו נובעת מהאירועים הנטענים (להלן: "המומחה").