תביעת שטריות נגד אחים בעלי זכות חתימה בחברה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 947/19 ע"א 964/19 ע"א 1118/19 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון המערערת בע"א 947/19, המשיבה 5 בע"א 964/19 והמשיבה 6 בע"א 1118/19: ורד בורין המערערים בע"א 964/19, המשיבים 4-3 בע"א 947/19 והמשיבים 4-3 בע"א 1118/19: 1. דוד ברנשטיין 2. יעקב ברנשטיין המערער בע"א 1118/19, המשיב 5 בע"א 947/19 והמשיב 3 בע"א 964/19: שמריה אלרז נ ג ד המשיבים בע"א 947/19: 1. ח.ומ.ג. נכסים בע"מ 2. דוד גוטמן 3. דוד ברנשטיין 4. יעקב ברנשטיין 5. שמריה אלרז 6. חגאי אלרז 7. שי פינקלשטיין המשיבים בע"א 964/19: 1. ח. ומ.ג. נכסים בע"מ 2. דוד גוטמן 3. שמריה אלרז 4. חגאי אלרז 5. ורד בורין המשיבים בע"א 1118/19: 1. ח. ומ.ג. נכסים בע"מ 2. דוד גוטמן 3. דוד ברנשטיין 4. יעקב ברנשטיין 5. חגאי אלרז 6 ורד בורין 7. שי פינקלשטיין ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה בת"א 025192-09-14 וה"פ 40259-03-14 שניתן ביום 24.12.2018 על ידי כבוד השופטת ת' שרון-נתנאל תאריך הישיבה: ה' בטבת התשפ"ב (09.12.2021) בשם המערערת בע"א 947/19, המשיבה 5 בע"א 964/19 והמשיבה 6 בע"א 1118/19: עו"ד דוד מזור בשם המערערים בע"א 964/19, המשיבים 4-3 בע"א 947/19 והמשיבים 4-3 בע"א 1118/19: עו"ד עמית רון, עו"ד יערית שטרית בשם המערער בע"א 1118/19, המשיב 5 בע"א 947/19 והמשיב 3 בע"א 964/19: עו"ד יהונתן לב ארי בשם המשיבים 2-1 בע"א 947/19, בע"א 964/19 ובע"א 1118/19: עו"ד משה בלטר, עו"ד ד"ר ערן טאוסיג בשם המשיב 7 בע"א 94719 ובע"א 1118/19 והמשיב 6 בע"א 964/19: עו"ד יצחק שפרבר ][]פסק-דין

יעקב ויוסף (שניהם ביחד ייקראו להלן ברנשטיין) זכו לאמון מלא מצד מישפחת גוטמן, שהתבטא, בין היתר, בהרשאת החתימה שניתנה להם בחשבון העיסקי של החברה ובמינויו של יעקב, בחודש נובמבר 2008, כבעל זכות חתימה וכדירקטור בחברה.

עוד נקבע בפסק הדין, כי ורד ואחיה חגאי "רכשו את המגרשים תוך שהם מודעים היטב לכך שהם רוכשים אותם 'בהזדמנות', בנסיבות המהוות ניגוד עניינים והפרת חובות נאמנות". לאור מסקנה זו, נפסק כי חוזי המכר במסגרתם נמכרו המגרשים לשמריה, לורד ולחגאי יבוטלו (למעט המיגרש שחגאי כבר מכר לצד שלישי ובגינו נקבע כי ישלם פיצוי כאמור לעיל) והחברה תשיב להם את הסכומים ששולמו על ידם בתוספת הפרישי הצמדה וריבית כחוק, בכפוף לזכותה של החברה לקזז מסכומי ההשבה את הסכומים שבהם חויב כל אחד מהם כאמור לעיל.

אביא להלן את הסכם זה בשלמותו, ותשומת לב הקורא לסעיף הסודות שבו: "1. הצדדים מסכימים שעם החתימה בין בעלי הקרקע לצד ג' על הסכם למכירת הקרקע המיועדת לצמודי הקרקע בחלקה 13 שבגוש 10121 (להלן 'ההסכם'), ישולם לצד ב' [מקורות שליטה – י"ע] סכום של 2.5 מיליון כולל מ.ע.מ (להלן 'הפצוי') כנגד חשבונית מס כדין. התשלומים יבוצעו באופן יחסי לתשלומי העסקה עפ"י הסכם המכר ובתוך 7 ימים מקבלת כל תשלום. מועדי התשלומים בהסכם ימסרו לצד ב' לאחר חתימת ההסכם.

תביעה זו נדחתה לאחר שבית המשפט מצא כי ממכתבי מקורות שליטה מחודש יולי 2010 עולה כי מקורות שליטה ביקשה לממש את זכות הרכישה בעלות כוללת של 450,000 ₪ למגרש, ולא העלתה באותו מועד כל טענה בדבר פיצוי (פסק דינו של השופט כב' השופט ש' בורנשטיין מיום 14.11.2019 בת"א (מחוזי מר') 19367-08-17).

...

עם זאת, וגם בהינתן המסקנה שהמערערים חטאו באי יושר כלפי החברה וגוטמן, דומה כי סכום שכר הטרחה וההוצאות שהושת על המערערים הוא חריג.

סוף דבר (-) הערעור של ורד (ע"א 947/19) נדחה בזה.

(-) מתקבל הערעור לגבי חיובו של יעקב, ביחד ולחוד עם שמריה ויוסף, בנזק שנפסק על ידי בית משפט קמא בגין מכירת מקרקעי כפר יונה.

בפניי בקשה לצוו עיקול זמני שהגישה התובעת במסגרת תביעה על סך 1.4 מיליון ₪ כנגד הנתבעים בתביעה שעילתה כספית, חוזית, שטרית ונזיקית.

כל פעילותה של החברה נוהלה ובעל זכות החתימה בה היה אחיו מוראד סלימאן.

ביחס לסכומי ההלוואות שצוינו בכרטסת, התובעת לא צרפה אף לא ראיה אחת לקיומה של הלוואה ולא הומצאו כל מסמכים המלמדים על כך. בכל הנוגע לשיק על סך 970,000 ₪, התביעה שהגישה התובעת לגבייתו של אותו שיק כנגד המושכת, חברת אורורה ישראל בע"מ, נדחתה מחמת אי מתן תמורה עבורו.

...

         לאחר ששמעתי את חקירתו  הנגדית של נציג התובעת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להטלת העיקול הזמני להתקבל כלפי הנתבעים 1 ו – 2 ולהדחות כלפי הנתבעים 3 ו - 4.

על כן אני מורה על ביטול צו העיקול הזמני שהוצא כנגד הנתבעת 3.

על כן גם בעניינו של הנתבע 4 אני סבור כי דין הבקשה לביטול הצו הזמני להתקבל.

לפני שתי תביעות למתן חשבונות שהגישה התובעת הדורשות הכרעה בפסק דין זה: תמ"ש 59182-12-13 - תביעה למתן חשבונות שהוגשה ע"י התובעת נגד בן זוגה לשעבר ונגד בני משפחתו ובהם הנתבע – אחיו של בן זוגה.

המחלוקת בתביעות הנוכחיות היא האם רשומו של הנתבע כבעל מניות בחברת (להלן: "החברה" או "---") שהוקמה בחו"ל בשנת 2003 הייתה עבור התובעת ומקנה לה זכות למתן חשבונות מהנתבע ובאיזה הקף.

לטענתה, הנתבע שימש כבעל מניות ויושב ראש החברה והייתה בידו זכות חתימה לבצע פעולות בחברה, בנגוד להיעדר זכות חתימה לה ולמנוח.

לטענת התובעת, הנתבע ניהל עבורה עסקים בשווי מיליוני דולרים שהועברו אליו הן במישרין ובעקיפין בנאמנות שהתובעת לא ידעה על קיומה, לא קיבלה לידה פירוט מסמכים, דוחות עיסקיים, שטרי בעלות של החנויות האם נרכשו או לא. יש סתירה בטענות התובעת: מצד אחד, טענה כי לא ידעה על קיומה של הנאמנות באותה עת, ולא קיבלה מסמכים ודפי חשבון לידה.

...

מדובר בתקופה מעת הקמת החברה ועד לתום טענת התובעת כי העבירה כספים וביקשה גם עד למועד זה. אני מאשרת את מתן החשבונות הנוגעים לקבלת כספים על ידי הנתבע מהתובעת או מהמנוח או משניהם עבור החברה וכן העברת כספים שבוצעה מהחברה לנתבע או לחברה בו יש לו אחזקות.

אני מאשרת מתן חשבונות הנוגעים לחברה ולפעילותה העסקית כפי שיפורט להלן.

אשר על כן אני נעתרת לתביעה באופן חלקי ומאשרת מתן חשבונות בהתאם לצו בסעיף הוצאות ההליך – לאחר בחינת תוצאות ההליך ולאור התנהלות התובעת שהקשתה על ניהולו ובשל שינוי טענותיה, על אף שנעתרתי לחלק מעתירות התובעת, אין צו להוצאות.

כן טען שלמה כי השטר הראשון אינו עונה על הגדרת שטר בדין שכן רשומה בו התנייה "כנגד חשבוניות קניה מעמיר שיווק" והוסיף כי הוא אינו חתום כלל על חשבונית קניה עבור החברה (סעיף 15 לתצהיר).

ביחס לשטר השני טען כי אמנם היה רשום כבעל מניות בזמן חתימתו עליו, אך לא עבד בחברה ומי שניהלו אותה היו שלמה וישי.

השיטריות נוסחו באופן שמקפח זכויות קוגנטיות, ובפרט השטר הראשון אשר כולל התניה שפרעון השטר יהיה כנגד חשבוניות קנייה מהמשיבה.

אמנם, בהתאם לסעיף 1 להסכם היציאה עבודתו בחברה הופסקה, אך מכל מקום הוא היה בעל מניות ופשיטא שהיה לו עניין בנעשה בה. מעבר לכך, אחיו חיים וישי העידו כי במשך כל התקופה מאז החתימה על הסכם היציאה, שלמה המשיך לנהל בפועל את החברה, היה מודע לחובות והבין כי ערבותו לא בטלה בשום צורה (ראו למשל עדות ישי בעמ' 89 לפרוטוקול, ש' 30-31).

בעיניין מגדל אישר למעשה בית המשפט המחוזי את קביעת הערכאה הדיונית שדחתה את התביעה השטרית מחמת שהתובעת שם הודתה כי הסכום שמילאה בשטר אינו נכון והציגה בסיכומיה סכום חוב אחר (סעיף 25 לפסק הדין).

...

מסקנה זו מתיישבת עם מגמת הפסיקה בעשרות השנים האחרונות בדיני השטרות, של התרחקות מפורמליזם ואימוץ גישה מהותית, כאשר הדרישות הצורניות לשטר הינן בבחינת "בית קיבול לתוכן" (ראו ע"א 4294/90‏ ‎עיזבון המנוחה חיה לאה רינסקי ז"ל‎ ‎נ' רחמני ושות' מימון בע"מ, פ''ד נ(1) 453, 474 (1996)).

איני מקבל את הטענה.

אחרית דבר נוכח כל האמור לעיל, התביעות מתקבלות.

במצב זה וכתנאי להמשך הזרמת הכספים, דרש הנתבע וקיבל מהאחים סיני את זכות החתימה בחברה.

בעניינינו, חתם הנתבע ביום 21 באוגוסט 2012, על שטר חוב, אשר צורף להסכם ההלוואה, כאשר על השטר חתומים גם גיא סיני וחברת אגס, לאמור: "אנו הח"מ, דורון שורץ ת.ז". 058653650, גיא סיני נושא ת.ז. מספר 023578313 וא.ג.ס ניהול פרויקטים בע"מ ח.פ. 513177527 מרח', המלך חסן השני א.ת. קריית עיקרון מתחייבים בזאת, ביחד ולחוד, לשלם כנגד שטר זה עם דרישה, לפקודת סימון זוהר ת.ז. 71140842 סך של 338,610 ₪, בתמורה להסכם ההלוואה מיום 21/08/2021".

ראו גם את עדותו של עו"ד סימון (17 בדצמבר 2023, עמ' 75, ש' 30-32: "אני כאן על תקן עד, עו"ד שנקלע בין מערכת יחסים בין אבא שלי לבין חברים שלי, קצת פחות חברים בשנים האחרונות. אבל זה אנשים שראיתי והרגשתי והכרתי כחברים". על המעורבות העמוקה של עו"ד סימון, שהיה גם עוה"ד של המלווה, גם עוה"ד של אגס, גם עוה"ד של האחים סיני וגם עוה"ד של הנתבע ניתן היה ללמוד מאסופת המסמכים שצירף הנתבע כנספח "8" לתצהיר גילוי המסמכים מטעמו: · עו"ד סימון ייצג בשנת 2017 את חברת עומיקו בבעלות הנתבע, בתביעת חוב בהליך הפרוק של אגס.

...

תמצית טענות הנתבע: הנתבע סבור, כי דין בקשת הביצוע להידחות.

אני ער לכאב של התובע בהקשר זה ואולם הסכם הארכה השני המקבץ מספר הלוואות ומאריך את מועד ההשבה, ללא קשירת הערב לאותו הסכם מנתק את ערבותו של הנתבע, והמשמעות היא, כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר: תוצאת האמור הינה אם כן, כי דין התביעה להידחות.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, אני מורה על סגירת תיק הוצל"פ מספר 533211-05-20.