תביעת שחקן כדורעף לתשלום שכר עבודה

עובדות ורקע כללי התובע, שחקן כדורעף בקבוצה המנוהלת ע"י הנתבעת, הגיש תביעה בדיון מהיר במסגרתה עתר לתשלום יתרת שכר עבודה בסך-.

...

לאור האמור, אני קובעת שהתובע זכאי לשכר בסך-.

לא שוכנעתי בנימוק ראוי להלנת היתרה של שכר התובע אשר לא היתה שנויה במחלוקת.

סוף דבר לאור האמור אני קובעת כי הנתבעת, אגודת ספורט אליצור ראשון לציון (כדור-עף), תשלם לתובע יתרת שכר עבודה בסך-.

בדו"ח צוין אמנם כי מאמצע עונת המשחקים 2018/19 הועסק שחקן זר בעלות 160,000 ₪, אלא שלא ברור אם סכום זה היה חלק מתקציב הקבוצה לתשלום שכר השחקנים מלכתחילה או נוסף לו, כטענת בן צבי, מאמצע השנה בלבד (פרו: 46 ; ש: 1 – 6).

גם בטיוטה לעונה 2018/2019 צוין כי תשלום התנאים הסוצאליים יהיה "לפי חוק", בנוסח זהה לזה שנעשה בו שימוש בעונות קודמות, ומהאמור משתמע שהצדדים התכוונו לפעול בעונות הבאות כפי שפעלו עד כה. העובד זכה להפקדות המעסיקים לקופת ביטוח לפי שכר מבוטח בסך 120,000 ₪ בתקופת העבודה בשירות הפועל כפר סבא, ובהתאם לשכר הצפוי להיתקבל ממכבי ת"א לשתי עונות לפי שכר מבוטח בסך 290,000 ₪.

הנתבעים טענו שאשרן היא המעסיקה של העובד במהלך התקופה הרלוואנטית, היא זו שהפעילה את קבוצת הכדורעף, שילמה את השכר והפיקה את תלושי השכר, בעוד העמותה טרם נוסדה במועד החתימה על הסכמי ההעסקה.

אין מחלוקת שבתקופה הרלוואנטית לתביעה, שכרו של העובד שולם על-ידי אשרן שהפיקה את תלושי השכר (ת/1).

...

על יסוד האמור, התביעה כנגד הנתבע 3 – נדחית.

  סוף דבר התביעה כנגד הנתבעות 1 ו- 2 מתקבלת בחלקה.

התביעה כנגד הנתבע 3 נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת ב"ל 26251-04-19 לפני: כב' הנשיא מירון שוורץ נציג ציבור (עובדים): מר אדהם פלאח נציגת ציבור (מעסיקים): גב' איריס קליין התובעת מורן צור ע"י ב"כ: עו"ד עירן פיינשטיין הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אביב כרמי חג'ג' צד ג' העמותה לקידום הכדורעף – הפועל ערוני קרית אתא; ע"י מר יעקב טאוב יו"ר העמותה פסק דין

רקע עובדתי וטענות הצדדים התובעת ילידת 1985, שחקנית כדורעף, היתקשרה בחוזה מיום 21.12.16 עם "העמותה לקידום הכדור עף - הפועל ערוני קרית אתא" (להלן: צד ג'), לעונת המשחקים לשנת 2016-2017.

כך: "לאחר עיון נוסף במכלול הראיות בתיק ולנוכח טופס התביעה שהוגש על ידי התובעת, בו נרשם בחלק המעסיק (עמ' 7 סעיף 14) כי שכרה של התובעת היה בסך של 5000 ₪ ו – 15000 נוספים שולמו לה כמענק חתימה, ובשים לב לכך שהתובעת עבדה גם בחודש אפריל (ונפצעה במהלך משחק שהתקיים ב 6.4) ואולם לא הומצא תלוש שכר לחודש אפריל, הנתבע מסכים להכיר בכך כי הסכום ששולם לתובעת בסך של 15,000 ועבורו רשמה התובעת קבלה ביום 10.7.17 היה מענק חתימה ששולם לה עם תחילת העסקתה.

...

בהנתן האמור, ומאחר שצד ג' שילם דמי ביטוח עבור התובעת בחסר, אנו מקבלים את ההודעה כנגד צד ג'.

יחד עם זאת, ובשים לב לפסיקת בית הדין הארצי באשר למערכת היחסים בין המוסד לביטוח לאומי לבין צד ג', אנו סבורים שיש לקבל את הודעת צד ג' באופן הצהרתי בעניין קיומה של חובת השיפוי המוטלת עליו (ראו לעניין זה את שנפסק בעב"ל 45183-01-16 רן שלמה קאושינסקי – המוסד לביטוח לאומי, 12.2.2018).

סוף דבר התביעה מתקבלת.

ביום 13.9.18 הודיע הנתבע לגב' ליאור קרני (להלן: "התובעת") על דחיית תביעתה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה נטענת בעבודה מיום 21.12.16 עת ששיחקה כשחקנית כדור עף בקבוצת הכדורעף "הפועל ערוני קרית אתא" כשבמסגרת התביעה טענה התובעת, כי נפגעה בברך ימין ביום 21.12.16.

הגישה של המוסד לביטוח לאומי השולל קיומם של יחסי עובד מעסיק בין קבוצת ספורט שללא ספק היא קבוצה מקצוענית ברמות הגבוהות ביותר בארץ המתחרה בליגה מקצוענית לבין שחקנית מקצוענית המשחקת בקבוצה זו כשחקנית מן המניין תוך שהיא חתומה עם הקבוצה על הסכם שאת פרטיו פירטנו והיא משתתפת באורח פעיל באימונים (8 אימונים בשבוע) ובמשחקים של הקבוצה כשחקנית סגל רק משום שהקבוצה משלמת לתובעת שכר עבודה זעום בסך 500 ₪ לחודש אינה מתיישבת עם תכליתו של הביטחון הסוצאלי שהרי באותו אופן ממש יכול להיות מצב דברים של עובד שאינו בתחום הספורט ומבצע עבודתו אצל מעסיק אשר משלם לו שכר מאוד נמוך או שאינו משלם שכר כלשהוא לאותו עובד ואף לא מדווח עליו למוסד לביטוח לאומי ואם לא די בעצם הפגיעה אותה חווה העובד מצדו של המעסיק הרי שבנוסף לכך הוא מוצא עצמו ללא כל ביטחון סוצאלי בסיסי.

...

אשר על כן, התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובעת תוך 30 יום הוצאות משפט בסך 7,000 ₪.

הראיות בדבר ההכבדה מצויות לטענתם במסמכים מאת המשיבה 1 ומנהליה, חובות המשיבה 1 לשחקנים נוספים, מסמכים מאת אגף הבקרה התקציבית של איגוד הכדורעף לישראל אשר הנו הרגולטור המפקח על המשיבה 1, מסמכים מאת רשות הספורט העירונית אשדוד המתארים מצב של גירעון וכן לאור העובדה כי מינהלי המשיבה 1 נחקרו באזהרה על ידי חוקרי מס הכנסה.

המבקשים הוכיחו קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה בבסיס התביעה עומדת טענת המבקשים כי לא שולם להם שכר עבודה וזכויות קוגנטיות וכי פוטרו שלא כדין בסמוך לאחר הגשת כתב התביעה.

...

עם זאת, עיון במסמכים אלו מעלה כי בסעיף 1 מצויין מפורשות כי התמורה תשולם "עם השלמת קבלת תקציב התמיכות העירוני המאושר לקבוצה", בשים לב לכל האמור לעיל בעניין זה. מסמכים אלו מלמדים, לכאורה, על חובות קיימים ולא על פירעונם.

מקובלת עלי טענת המבקשים כי הבקשה לא הוגשה בשיהוי שכן רק עם תכלול המידע והמסמכים המפורטים, התברר למבקשים מצבה הכלכלי של המבקשת 1 ובסמוך לכך הוגשה הבקשה.

נוכח האמור, הבקשה לביטול עיקול נדחית, ההחלטה ליתן צו עיקול זמני מיום 5.11.2020 – בעינה עומדת.