אציין, כי על אף טענת מר יעקב ששון כי אינו המנהל היחיד והבלעדי של חברת הר הגלבוע וכי אינו יכול להתייחס לרועי ולבן באופן שונה ובנגוד לאנטרס העיסקי של חברת הר הגלבוע, בפועל לא הוצגה זהות השותפים האחרים בחברת הר הגלבוע, לא הובא מי מהם למתן עדות בנוגע למהלכים שבוצעו על ידי חברת הר הגלבוע, לא הוצגה החלטה שהתקבלה כדין במוסדות החברה לעניין ההליכים המשפטיים והאחרים כנגד פעילות הפאב במקום והפסקתה וניכר כי כל ההחלטות התקבלו על ידי מר ששון בגפו.
מכל מקום, לא הוצג כל מכתב התראה מטעם חברת הר הגלבוע, לפני מועד נעילת דלתות הפאב על ידי חברת הר הגלבוע, ובו דרישה לתשלום החוב בגין דמי השכירות וכן מתן התראה לתיקון ההפרה טרם נקיטת צעדים בגין הפרת ההסכם.
משנמצא, כי חברת הר הגלבוע זכאית לתשלום דמי שכירות בשיעור של 35,100 ₪ אעבור להלן לבחון את ההודעה כנגד צדדים שלישיים שהוגשה על ידי רועי כנגד בן.
בהתאם להסכם השותפות, כל חוב או תביעה בנושא השותפות יחול כנגד 2 השותפים של הפאב.
...
משכך, דין רכיב זה של התביעה להידחות.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה בת"א 41725-09-15 להתקבל חלקית, דין התביעה בת"א 54740-12-17 להתקבל חלקית וכן כי דין התביעות בת"א 355-10-16 וכן בת"א 54947-12-17 להידחות.
לאור האמור, אני מורה כדלקמן:
חברת הר הגלבוע ובן, ביחד ולחוד, ישלמו לרועי פיצוי בסך של 110,171 ₪ בצירוף הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (09/15) ועד למועד התשלום בפועל.
