מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת שותף בגין עושק, גזל ונישול

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

לטענתו, יניב ביקש לנצל את הסיכסוך בין התובע למאור על מנת לנשל את מאור ולגזול את מחצית מזכויותיו בעסק.
החל מיום 15.2.16 תשלם הנתבעת שבעה תשלומים חודשיים שוים ועוקבים בסך של 10,000 ₪ + מע"מ. בסעיף 8 להסכם נקבע כי התובע מודע לכך כי הנתבעת שילמה סך של 80,000 ₪ +מע"מ למאור מלכה, אשר הציג עצמו כשותף על אף שלא היו לו כל זכויות בזיכיון, וכי הסכום שולם תחת מחאה כדמי פינוי, וכי הצדדים מסכימים כי תשלום זה הנו סופי מלא ומוחלט של הנתבעת כלפי מאור מלכה.
אין חולק כי הנתבעת שילמה את התשלומים הנקובים בהסכם, ובכלל זה 4 תשלומים חודשיים בסך 10,000 ₪ כל תשלום, עד אשר ביטלה השיק מושא התביעה, ז.פ. 15.6.16, וכן שני השיקים לחודשים העוקבים אחריו.
טוענת הנתבעת בתצהירה כי גילתה כי התובע הונה, הטעיה ועשק אותה עת הצהיר בחתימת ההסכם כי הוא מותיר מלאי עסקי מכובד בחנות, כאשר בפועל המלאי העיסקי אותו מכר לה התובע כלל כמה פחיות משקה בודדות וכן מספר מוצרים פגי תוקף ותו לא. התובע אף מסר לה נתונים כוזבים ומבושלים אודות המחזור העיסקי בעסק בתקופת נהולו, נתונים עליהם הסתמכה הנתבעת בעת ביצוע העסקה, אך התברר כי הנם רחוקים מהנתונים האמתיים של המחזור העיסקי.
...
בחינת הראיות בפני מובילה למסקנה ברורה כי הנתבעת לא הרימה הנטל המוטל לפתחה לשכנע כי נכונות גרסתה מסתברת יותר מאשר זו של התובע, וזאת אף במאזן ההסתברויות הרגיל הנהוג במשפט אזרחי (51%).
לאור כל האמור לעיל, הנתבעת לא הוכיחה טענותיה לכישלון תמורה חלקי, כל שכן לא הוכח כישלון תמורה חלקי קצוב, ואף לא הוכחה טענת הקיזוז.
לפיכך, התביעה מתקבלת במלואה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה הוסיף התובע וטען כי כלל הנתבעים הפרו את התחייבויותיהם ההסכמיות כלפיו, התנהלו בחוסר תום לב, בדרך שאינה מקובלת, ולמעשה, קשרו קשר, על מנת לנשל אותו מזכויותיו, לרבות בכל הנוגע לרישומו כבעל המניות במדיקיין, כמו גם העברת נכסיה ופעילותה של סבבה למדיקיין, מבלי להבטיח את זכויותיו.
לשיטתו, הנתבעים 4-6, פעלו תוך קנוניה בינם לבין יתר הנתבעים על מנת לגזול את מניותיו, הם בעלי דין דרושים בתובענה, מעורבותם באירועים נושא התביעה ברורה, וממילא אין המדובר במקרה הנמנה על אותם מקרים קצוניים המצדיקים סילוק על הסף, ואף לא בקירוב.
התובע לא הניח כל תשתית עובדתית ומשפטית לטענותיו, אשר עניינן תרמית, גזל, עושק וכיוצא באלו, וזאת על אף כי טענות מסוג זה מחייבות פירוט בכתב הטענות ומציבות משוכה ראייתית גבוהה.
בין היתר נטען לדוגמא במסגרת כתב התביעה כי הנתבע 5, בהיותו בעל זכויות חתימה בסבבה, ומתוקף תפקידו בחברה, הוא היה שותף פעיל גם בהעברת נכסיה ופעילותה של סבבה למדיקיין, לרבות חברת הבת שלה – סבבה פורטוגל.
...
אף אם יימצא להיעתר לתביעת התובע תוך מתן מכלול הסעדים אשר התבקשו במסגרתה, לא יהא בכך כדי לחייב את הנתבעת 9 בדבר עת כי בפועל, נתבעת זו, או למעשה מניותיה המוחזקות על ידי הנתבעת 8, הינן חלק מנכסי הנתבעת 8, ותו לא. אין הנתבעת 9 יכולה לפגוע או לסייע לאחזקת מניותיו של התובע בסבבה או במדיקיין, או במימוש כל סעד אחר אשר התבקש במסגרת הליך זה. סוף דבר, אני מורה על דחיית הבקשה ככל ועניינה הנתבעת 8, ועל קבלתה ביחס לנתבעת 9.
מנימוקיה של החלטתי זו, איני עושה צו להוצאות במערך היחסים שבין התובע לבין הנתבעות 8-9.
המזכירות תתבקש להמציא לצדדים העתק החלטתי זו לכן לעדכן את היומן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הם גרמו בזדון לקריסת החברה, כדי לנשל את קבוצת בעלי מניות המיעוט בה מזכויותיהם בנכסיה.
לפי התביעה שכנגד כאשר עמדה החברה בפני פריצת דרך, החליטו הנתבעים, בהנהגת הנתבע 2, להשתלט על החברה ולעשוק את בעלי מניות המיעוט בה. הם ניסו לקדם מיזוג בין החברה לבין אחת ממתחרותיה (חברת Mainconcept AG (להלן: חברת מיינקונספט)), ובכך לפגוע במעמדה של קבוצת המיעוט.
מכלול המעשים והמחדלים הביא לקריסתה של החברה תוך גזל קניינה הרוחני.
מהנטען שם עולה שמר פוזדניאקוב, שאין חולק כי ניתן היה להגיש נגדו תביעה, היה שותף למזימה להשתלטות קבוצת הרוב על נכסי החברה, לרבות באמצעות חברת אלקרד, הלוא היא המבקשת.
...
אכן, צודקת המבקשת בכך שאין לאפשר למשיבים שיקול דעת בלתי מוגבל בגיבוש זהותם של הנתבעים.
זו גם הסיבה שאין מקום להיעתר לעמדת המבקשת לפיה היה מקום להגיש תביעה נפרדת נגדה.
התוצאה היא שאני דוחה את הבקשה.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

ביום 21.3.2017 פנה התובע לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתובענה אותה הכתיר כהמרצת פתיחה (ה"פ 29960-03-17; להלן: המרצת הפתיחה), ובה עתר לסעדים הבאים: מתן פסק דין הצהרתי לפיו הנתבע מנהל את ענייניהן של החברות בדרך שיש בה כדי לקפח את זכויות התובע ולפגוע באינטרסים של החברות; מתן הוראה על שינוי זכויות החתימה באופן שתידרשנה חתימות שני הצדדים על מנת לחייב את החברות; מינוי רו"ח ככונס נכסים שיבדוק את פעולות החברות מראשית שנת 2011 ויחווה דעתו באשר לסכומים המגיעים לחברות ולתובע מאת הנתבע בגין קפוח, עושק והתעשרות על חשבונם; מינוי כונס נכסים אשר יפעל למקסום שווי נכסי המקרקעין שבבעלות החברות; מתן הוראה לנתבע להשיב לחברות את הכספים שגזל מהן ולהשיב לתובע את חלקו בריווחי החברות אשר נגזלו ממנו; פירוק השותפות בין הצדדים בחברות בכל דרך אשר ימצא בית המשפט כנכונה וצודקת בנסיבות העניין למניעת המשך קפוח התובע.
הנתבע איין את המוניטין של חברה ג' כמותג אופנה בעל ערך כלכלי משמעותי, שעה שבעבר שווי המותג עמד על סך של למעלה ממיליון ₪ וכיום לא ניתן לקבל עבור המוניטין סכום כלשהוא, "לפיכך יש לחייב את הנתבע לשפות את השותפות בגין הנזק שהסב למותג שבבעלות השותפות" (סעיף 47 לכתב התביעה המתוקן).
ש' מעולם לא עתר לפירוק החברות, אלא לפירוק השותפות בין הצדדים ועל כן החברות תוכלנה להמכר כעסק חי. הוריו של ש' הם אנשים בריאים, לש' לא ידוע על צוואה שערכו או על נישול רעייתו של ג'.
...
על כן, דין התביעה לפירוק שותפות להידחות.
לסיכום: בהתאם לכל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: עתירת ש' לפירוק שותפות נדחית.
בשים לב לכך שעל מנת להכריע בשאלה האם בין צדדים אלה מתקיימת שותפות הגם שהם מאוגדים בשלוש חברות בע"מ, והאם יש מקום לעתירת התובע לפירוק שותפות לפי פקודת השותפויות - התנהל הליך הוכחות, ובשים לב לתוצאת ההליך, למשאבים שהושקעו בבירורו ולהתנהלות כל אחד מהצדדים כפי שפורט בפסק הדין – אני מורה כי ש' ישלם לג' עבור הוצאותיו בהליך סך של 35,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

נטען כי המנוח וילדיו התרשמו לטובה מהנתבעת אולם זו ניצלה את האמון שניתן בה וכן את העובדה שילדיו של המנוח לא התגוררו בסמוך אליו (שניים מתגוררים בארה"ב ואחת באילת) הנתבעת אף אמרה למנוח כי ילדיו רוצים לנשל אותו מכספו ובכך מנעה מהתובע ואחיו לעקוב אחר היתנהלותו הכלכלית.
אמנם בכתב הגנה טענה הנתבעת כי חתמה על ההסכם מתוך עושק וכפיה מאחר ועמדה מספר ימים לפני חתונה ביתה והתובע ויורם יפרח איימו עליה שאם לא תחתום על ההסכם יפיצו את דבר הגניבה.
"על התובעת להוכיח כי הנתבעת הייתה שותפה בפועל למעשה הגזלה ... או שניהלה עמו משק בית משותף וקופה משותפת או שקבלה באופן אישי את כספי הגזלה או חלקם ונהנתה מהם" (פסקה 7 לפסה"ד) בהמשך נקבע כי לו היה מדובר בתביעה בגין חוב של הנתבע אשר נוצר במהלך הרגיל של חיי הנישואין כגון הלוואה, משכנתא וכיוצ"ב הנתבעת הייתה חבה בו מכוח הלכת השתוף.
...
סוף דבר במשך כשלוש שנות עבודתה אצל המנוח עשתה הנתבעת בחשבונותיו כבשלה, וגנבה כספים בהיקף ניכר תוך מעילה בוטה באמון שניתן לה וניצול של קשיש מוגבל.
על כן, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעים סך של 206,019 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה.
התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו