תביעת שוכרים לפיצויים בגין הפרת הסכם שכירות ועוגמת נפש

לעומת זאת, המשיבים טענו במסגרת העירעור שכנגד כי יש לחייב את המבקשים בתשלום פיצויים מוסכמים בגין הפרת חוזה השכירות, נוסף על תשלום שכר הדירה.

לבסוף, המשיבים טענו כי היה על בית משפט השלום לפסוק להם פיצוי בגין עוגמת נפש, לפסוק לטובתם הוצאות משפט בשים לב לכך שתביעתם התקבלה באופן חלקי, וכן לקבוע כי הסכום שפסק לטובתם יישא בהפרשי הצמדה וריבית החל ממועד הגשת התביעה ולא ממועד מתן פסק הדין.

...

בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים לבית משפט זה התקבלה, אך הערעור נדחה לגופו, וזאת מן הטעם שהדירה פונתה זה מכבר כך שהסוגיה הפכה לתיאורטית (וממילא, הסתיימה תקופת השכירות) (רע"א 5078/21 שנזכר לעיל).

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהמשך ביקש התובע לתקן את התביעה בשלישית, והוסיף לדרישותיו פיצוי בסך של 30,000 ₪ - הפצוי החוזי המוסכם עקב הפרת ההסכם על ידי הנתבעים, וכן פיצוי בסך של 10,000 ₪ בגין עגמת הנפש שנגרמה לו מאז תחילת תקופת השכירות.

...

הבקשה לסילוק התביעה על הסף לטענת הנתבעים, דין התביעה להימחק על הסף בהעדר עילת תביעה: המושכר, נטען, הינו באחריות הקבלן.

בנוסף דין התביעה להימחק על הסף, טוענים הנתבעים, בשל שימוש לרעה שעושה תובע בהליכי המשפט וכיוון שזו הוגשה בחוסר תום לב. לטענתם, התובע המציא ליקויים שכלל אינם קיימים כתירוץ לכך שנמנע מלשלם את דמי השכירות ולחובות שצבר במושכר.

אשר על כן, הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

לאור כל אלו לא ניתן לשלול את החשש, שאם בסופו של דבר תידחה התביעה, לא תהא בידי הנתבעים אפשרות לגבות את הוצאות ניהול המשפט מידי התובע.

לאור כל האמור לעיל, דומה כי אין מנוס מחיובו של התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם של הנתבעים; אולם על מנת שלא לנעול את שערי בית המשפט בפני התובע, אני מחייבת אותו בהפקדת עירבון בסך של 3,000 ₪.

פיצויים בגין הפרות הסכם השכירות - בגין רכיב תביעה זה נתבע סך כולל של 250,000 ₪ בשל הפרת הסכם השכירות, שינוי המושכר, פגיעה בזכות הקניין של התובעים, עוגמת נפש וחיסרון כיס.

...

שהרי, נוכח הקביעות לעיל, המסקנה היא שהנתבעים קיבלו את הדירה לחזקתם בשנת 1987 מידי גב' קלינג והדייר המוגן הקודם בשטחה הנוכחי.

כן אני קובעת כי עד לביצוע האמור לעיל, ישוכפלו מפתחות המחסן ע"י הנתבעים וימסרו אף לתובעים, כך שהן לתובעים והן לנתבעים תהא בשלב ביניים זה אפשרות גישה לארון החשמל.

נוכח הקביעות לעיל בהן נדחו בעיקרן טענות התובעים השונות לעניין הפרת ההסכם, נדחות ממילא אף טענות ודרישות התובעים הכספיות לפיצויים בסך 250,000 ₪ בגין ההפרות הנטענות ועוגמת נפש בגינן.

עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בגין הפרת חוזה שכירות.

פיצוי בגין עגמת נפש – סך 500,000 ₪.

...

מקובלת עלי טענת הנתבעים, כי המידע אודות הנכס נמצא במועצה ובוועדה, ואין להם גישה עדיפה למידע זה. במקרה זה, שבו אין לנתבעים יתרון על פני התובעת בכל הנוגע לקיום המידע אודות אפשרויות השימוש בנכס והיתכנות קבלת רישיון עסק, לא חלה על הנתבעים חובת גילוי.

הנזק אני קובע, כי הנתבעים לא הפרו את חובת הגילוי או חובת תום הלב המעוגנת בסעיף 12 לחוק החוזים, ועילת ההטעיה הקבועה בסעיף 15 לחוק החוזים אינה מתקיימת בענייננו; משכך, לא קמה לתובעת עילה לביטול החוזה ולפסיקת פיצויים לטובתה, מה גם שהתובעת לא נקטה בפעולה כלשהי לביטול החוזה עובר להגשת התביעה.

סוף דבר לאור כל המקובץ לעיל, דין התביעה להידחות.

תביעה כספית לתשלום דמי שכירות ופצוי בגין הפרת הסכם.

כך נפסק בע"א 4232-13 אנגלו סכסון סוכנות לנכסים בע"מ נ' אלי בלום (פורסם בנבו 29.1.15, סעיף 18 לפסק הדין): "פיצוי בגין נזק לא ממוני על פי סעיף 13 לחוק התרופות נתון לשיקול דעתו של בית המשפט ולא ניתן כדבר שבשיגרה, אלא במצבים חריגים בהם מדובר בהפרה בוטה של יחסי אמון או של יחסי תלות, במצבים של זדון, או במצבים של היתנהגות מעליבה או פוגענית במיוחד (עניין אגד, בעמ' 835; עניין דלג'ו, פסקה 31). בית משפט קמא היה ער למגמה המצמצמת של בית המשפט בפסיקת פיצוי לא ממוני..." לא מצאתי, כי היתקיימו בנסיבות העניין נסיבות מיוחדות המצדיקות פיצוי בגין עוגמת נפש.

...

במקרה דנן, לקראת סיום תקופת הסכם השכירות האחרונה, פנה הנתבע אל עו"ד נחום לשם חתימה על הסכם חדש, הסכם שלא נחתם בסופו של דבר, לטענת עו"ד נחום בשל תקלה במשרדו, אך על פניו, כוונת הצדדים היתה להאריך את ההסכם בתנאים קודמים, כאשר במסגרת אותו הליך צורפו הסכמים קודמים לאורך התקופה, שתנאי השכירות בהם דומים לאורך כל הדרך, לפחות ככל שהדבר נוגע לעניינים הרלוונטיים לשם הכרעה בהליך כאן, סוגיית שיעור הריבית ושיעור הפיצוי במקרה של החזקת הנכס על ידי השוכר לאחר תום תקופת השכירות.