תביעת רשלנות רפואית (שיניים) נגד רופא ורשת השתלות

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 50919-11-11 דודו נ' משיח ואח' לפני כבוד השופטת אורלי מור-אל תובע אדמונד דודו נתבעים 1.בכור משיח, ת.ז. 032087512 2.חיוך השן בע"מ, ח.פ. 5123467415 3.רשת מרפאות חיוך מטעם התובע: עו"ד יובל חרל"פ. מטעם הנתבעים: עו"ד גיל רימון. פסק דין

לפני תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובע, בהתאם לנטען, עקב רשלנות רפואית בטיפולי שיניים שבוצעו בפיו.

משכך לטעמו היה צריך להביא לידיעת התובע, כי לא ניתן ליפתור את בעית הלסת התחתונה, כאשר כל רופא סביר יודע שאין מחזקים את עוצמת השיחזור בלסת אחת כנגד לסת "חלשה" כאשר הרכס בלסת התחתונה נספג כתוצאה מתפקוד וטראומה ולא רק מספיגה פיסיולוגית של העידר שיניים.

הנתבעים לעומת זאת מעלים טענה, כי התובע מעלה הלכה למעשה טענה חוזית, אשר בינה לבין עוולת הנזיקין אין דבר וחצי דבר, באשר לעוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה לטעמם דינה להדחות, שכן לפי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט לא נגרם לתובע כל נזק, הנתבעים מדגישים עוד, כי המומחה מטעם בית המשפט לא קבע שהנתבע התרשל אלא שניתן לתובע טפול לא נכון ועל קביעה זו הם מבקשים לחלוק, שכן הסיבה היחידה שלא בוצעה השתלה בלסת תחתונה היא סרוב התובע ולכך לא היתייחס פרופ' יפה המומחה מטעם בית המשפט.

הלכה היא, כי כאשר קיימות מספר גישות טיפוליות, אמת המידה לבחינת רשלנות רפואית מבוססת על שיקול הדעת של הרופא הסביר, בהתאם לנסיבות הקיימות לגבי החולה המסוים ובהתאם לנורמות הרפואיות שהיו מקובלות אותה עת. לעניין זה, ראו ע"א 5787/08 **** קפח נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (מיום 10.08.2010) "פעולת רופא לא תיחשב רשלנית אם עשייתה התבססה על העדפת תפיסתה של אחת מבין האסכולות הרפואיות המוכרות. רופא שפעולותיו סבירות ומבוססות על הנורמות המקובלות בעולם הרפואה, אינו יכול לחוב בגין פעולות אלו על יסוד דיני הרשלנות" (עמ' 9).

...

אבהיר כבר כאן, כי לאחר בחינת טענות הצדדים, חוות הדעת הרפואיות ומכלול נסיבות העניין, באתי לידי מסקנה, כי יש לדחות את תביעת התובע בעוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה ואולם קיבלתי את טענת התובע לעניין הפגיעה באוטונומיה ופסקתי פיצוי בהתאם.

לטענת התובע, בסופו של דבר בוצעו שתלים רק בלסת עליונה כאשר בלסת התחתונה הותקנה תותבת נשלפת.

הנתבעים טוענים שעל התובע לפרט את טענותיו בראש נזק זה, מה גם שהתובע חתם על טופס הסכמה מדעת וכי טיפול בשיקום הפה אינו טעון אישור בכתב, והתובע הסכים לכל הטיפול שבוצע בו, כן טוענים הנתבעים כי בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט לא נגרם כל נזק וגם משכך דינה של טענה זו להידחות.

התובע ביקש לקבל טיפול רפואי משקם ומקיף שיחסוך לו את הצורך בשימוש בתותבות, הנתבעים הבטיחו לו טיפול כזה, מבלי שערכו את הבדיקות הנדרשות ואת היעוץ הנדרש עם כירורג, שעה שידעו מלכתחילה, כי יעוץ כזה נדרש לצורך בחירת דרך הטיפול ואף תמחרו וגבו כסף על טיפול כזה, מה שחיזק בוודאי אצל התובע את ההיתכנות לביצוע ואולם בסופו של דבר לאחר תחילת הטיפול הסתבר, כי המצג שיצרו הנתבעים, אינו יכול לעמוד והתובע נגרר לטיפול אחר לגמרי אותו סיים במצב כשהיה.

סוף דבר בנסיבות שהוכחו, ובשים לב לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, דחיתי את טענת התובע לרשלנות בטיפולים שניתנו לו על ידי הנתבעים וכן להעדר הסכמה מדעת, קיבלתי את טענת התובע לפגיעה באוטונומיה ומשכך חוייבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 45,000 ₪.

רקע וטענות הצדדים בפני תביעת נזיקין בעילת רשלנות רפואית (שיניים).

לטענת התובעת, הליך ההשתלה והשיקום בעקבותיו, גרמו לה נזקים רבים כמפורט בכתב התביעה.

המרפאה הנה חלק מרשת מרפאות שיניים אשר במסגרתה טופלה התובעת ע"י הרופאים מטעמה ומי משלוחיה בכל האירועים הנטענים בתיק דנן.

בנושא חלוקת האחריות – ב"כ נתבע 1 מבקש להגיש הודעה לצד ג' כנגד המרפאה והמבטחת שלה – חב' ביטוח הראל.

...

סבורני שבנסיבות העניין בתיק זה, לא ניתן לומר שהתביעה "פספסה" את המועדים שבתקנות, והסברי ב"כ התובעת מקובלים עליי.

לאור כל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ונסיבות הסוגיה שבגדר המחלוקת ובכדי לקדם ההליכים בתיק, הריני מורה כדלקמן: בעניין הגשת חוות דעת נגדית : על מנת שלא לפגוע בזכותם של הצדדים להליך הוגן, ולאפשר לצדדים להגיש חוות דעת מטעמם, ההגנה תוכל להגיש חוות דעת נגדית מטעמה, בכפוף לכך שהמומחה שייבחר על ידה לא עבד בזמן האירוע הנטען ולא עובד היום באחת ממרפאותיו של הנתבע 1.

בתמצית, התובע הגיש תביעה שעניינה רשלנות רפואית נגד מספר רופאי שיניים, לרבות נתבע 1 אשר ביחס אליו התובע טוען כי בשנת 2013 פנה לקבל ממנו ייעוץ רפואי ותוכנית טפול (סעיף 6 לכתב התביעה המתוקן).

בין לבין, בשנת 2016, התובע ביצע טפולי שיניים (השתלת שתל ובצוע מבנה, נקוי אבנית וניקוי שיניים עמוק) במרפאה אחרת ובידי רופאים אחרים, הם נתבעים 2-4 או מי מהם (ראו סעיפים 7-10 לכתב התביעה המתוקן).

...

בנסיבות בהן התביעה מלכתחילה אינה מגלה עילה; כשאפשרות שהיתה לתובע לעבותה לאחר שיקבל את הרשומה הרפואית לא נוצלה על ידו כדבעי, כשבדיון שנערך בנוכחות ב"כ הצדדים לא שוכנעתי כי בידי התובע אפשרות של ממש לשכלל את תביעתו לכלל תביעה מגובשת - לנוכח כל אלה התביעה נגד נתבע 1 נמחקת.

סוף דבר; התביעה נגד נתבע 1 , נמחקת.

המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

נתבעת 1 "תדהר תאגיד לרפואת שיניים צפון בע"מ" (להלן: "נתבעת 1" ו/או "תדהר" ו/או "מרפאת תדהר") היא תאגיד אשר הפעיל רשת מרפאות שיניים, לרבות סניף חיפה אשר במסגרתו כנטען בוצעו טפולי השיניים מושא התביעה.

ביום 27.2.2018 הגיש התובע תובענה זו כנגד נתבעים 1 ו- 2, ובה בקשה לשורת סעדים, לכסוי נזקיו המיוחדים והכלליים, בעקבות הטיפול הרפואי הרשלני, לטענתו שניתן לו. ביום 7.8.19, לאחר שנמצאה רשומה רפואית חלקית ממרפאת תדהר, ובה מתועדים שמות הרופאים המטפלים, אושרה בקשת התובע לתיקון כתב תביעה והוספת נתבעים 3 ו-4, וכן את נתבעות 5 ו-6, שהתובע סבר כי ביטחו את נתבעים 3 ו-4 בביטוח אחריות מקצועית תקף.

גב' קרמר, המנהלת האדמיניסטרטיבית של תדהר בזמנים הרלוואנטיים לתובענה, אשר זומנה למתן עדות מטעמו של ד"ר חנא, ציינה בתצהירה כי ד"ר חנא ביצע במסגרת מרפאת תדהר טיפולים כרורגיים דוגמאת עקירות, שתלים והשתלות עצם, אך לא ביצע מעולם טפול משקם כולל, למעט מקרים נקודתיים שבהם נדרשה הדבקה זמנית דחופה, ובהעדר רופא אחר הושיט ד"ר חנא יד כעזרה ראשונה, אך לא מעבר לכך (סעיף 3 לתצהיר).

ואולם כאשר הוצגה לפניו תביעה שהוגשה נגדו בשנת ,2011 שבה הוא נתבע בבית משפט על ידי טכנאי שיניים, אשר ממנו הזמין עבודת שקום, טען ד"ר חנא תחילה כי המקרה אינו זכור לו; ובהמשך החקירה ניסה ליישב את הסתירה בגירסתו בכך שהכחשת טפולי השקום התייחסה למרפאתו הפרטית בקריות שניפתחה בשנת 2016, ולא לעבודתו בשנת 2011 במרפאתו בקריית שמונה בה עבד עם שני רופאים נוספים שיתכן שאחד מהם הוא שהזמין את העבודה (עמ' 140 לפרוטוקול, שורות 9-21).

...

מתוך כל האמור לעיל, מצאתי לאמץ את קביעת ד"ר גלייטמן ולהשית על נתבע 4 את מלוא עלות הטיפול המתקן.

סוף דבר אני מחייבת את נתבע 4 לשלם לתובע פיצויים בסכום של 209,000 ₪ בתוספת הוצאות שכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.4%, וכן החזר אגרה כפי ששולמה בתוספת הצמדה מיום התשלום.

התביעה כנגד נתבעים 2, 3, 5 ו- 6 נדחית.

כנגד הנתבעת 1 לפניי בקשת הנתבעת 1, "מדיטון - רשת מרכזים רפואיים בע"מ" (להלן: "מדיטון"), לדחיית התביעה כנגדה, מחמת העידר עילה ו/או ייחוד העילה הקבועה בסעיף 6 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תש"יב-1952 (להלן: "חוק הנזיקים האזרחיים").

התובע, יליד 1954, רופא שיניים במקצועו הגיש כנגד מדיטון וכנגד הנתבעת 2, "אסותא מרכזים רפואיים" (להלן: "אסותא"), תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, בשל רשלנות עובדי הנתבעות.

לטענת התובע, כתוצאה מרשלונתם של רופאי הנתבעות, הוא נזקק לניתוח נרחב לכריתת הנגע והשתלת עור, כל זאת תוך סיכון לפיזור גרורתי וחזרת המחלה כמצוין בחוות הדעת הרפואית של המומחה מטעמו.

...

מכאן הרי המדובר באותה עילת תביעה, ובשל יחוד העילה, דין טענת התובע בענין זה, להידחות.

לאור המפורט לעיל, אני קובעת כי אין לתובע עילת תביעה בנזיקין כנגד מדיטון.

סוף דבר אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת 1, מחמת ייחוד העילה.