כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת רשלנות רפואית של חסויה ואמה נגד מדינת ישראל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

המערערים הגישו נגד מדינת ישראל (להלן "המשיבה") תביעה לפיצויים עקב אי איתור של מקום קבורתם של שני אחיהם התאומים, שלום ויוסף ז"ל, אשר נולדו בתימן בשנת 1949 ועלו ארצה עם בני המשפחה בהיותם בני שמונה חודשים.
זמן קצר לאחר פטירת שלום ז"ל נימסר לאם כי גם בנה יוסף חלה ונלקח לבית חולים וכי יוחזר לה בימים הקרובים, אך הוא לא הוחזר ועקבותיו לא נודעו עד היום.
בימ"ש קמא הוסיף וציין כי המערערים עצמם אישרו כי המידע אליו נחשפו עם הסרת החיסיון, אך חיזק את מסקנתם הקודמת אודות מחדלה של המשיבה ורשלנותה , מבלי שנטען כי המידע החדש, ככל שישנו, הוסיף להתגבשות כוח התביעה או הוא כלל נימנה על העובדות החיוניות הנדרשות לביסוס תביעה, שלא היה קיים או ידוע קודם.
בהודעת העירעור חזרו המערערים וטענו כי רק בעקבות הסרת החיסיון על דוחות ועדות הבדיקה, בשנת 2017, הותר למערערים לעשות שימוש ולפרסם חומרים ששמשו את ועדות החקירה וכן התגלו להם אז עובדות וחומרים חדשים, ובכלל זה תעוד רפואי המעיד על פטירתו של המנוח בבית החולים שבבעלות המשיבה והסיבה בעטיה נפטר.
...
יחד עם זאת, מאחר וקיימנו דיון רחב ביותר בערעור ולמערערים כבר היה יומם בבית המשפט ונשמעו כל טענותיהם, לרבות הבהרות ותשובות לשאלות בית המשפט, החלטנו לדון בערעור לגופו, וכאמור, מסקנתינו היא כי יש לקבל את הערעור.
לפיכך, אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את החלטת בימ"ש קמא וקובעים כי תביעת המערערים לא התיישנה.
אנו מחייבים את המשיבה לשלם למערערים שכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום ברמלה ת"א 63519-11-16 בפני כבוד השופט, סגן הנשיאה מנחם מזרחי תובעים: 1. עיזבון המנוח פלוני ז"ל (באמצעות יורשיו) 2. אלמוני – אביו של המנוח 3. אלמונית – אמו של המנוח באמצעות ב"כ עוה"ד אורי ענבר ודנה יהלומי נתבעת: מדינת ישראל-משרד הבריאות (בית-החולים תל-השומר - שיבא) באמצעות ב"כ עוה"ד מירה וינברגן ונופר ביטון סהר- סטובצקי, משרד עו"ד צדדים שלישיים: 1. אלמוני – אביו של המנוח 2. אלמונית – אמו של המנוח פסק – דין
האם התבקשה לספר כיצד היה אדם מן הישוב המשוחח עם המנוח מבחין מיד אם מדובר בחסוי ותשובתה הייתה: "כי ...הוא (המנוח) היה גם כן צריכים להסתכל עליו טוב, טוב והוא קורא את השפה של העיניים ושל השפתיים, וגם צריכים להסביר לו כמה פעמים עד שיבין את העניין שלו, הוא לא ילד רגיל בוא נגיד את זה...מיוחד שיש לו עיניים בולטות ממש לגמרי, יש לו עיניים בולטות כמו אבא שלו. אפילו יותר מאבא שלו" (עמוד 12 שורה 8 והלאה).
איני יכול לקבוע, כנדרש בהליך זה, שהצוות הרפואי של הנתבעת הוא זה שגרם ברשלנות למותו של המנוח.
     ע"א 6989/09 ‏נוהא פרוך נגד בית החולים מוקאסד (02.08.11): בעיניין תביעת רשלנות רפואית שהגישו המערערים בעקבות לידה מוקדמת של האם (שבוע 24), במהלכה נולדו ארבעה פגים שנפטרו זמן קצר לאחר לידתם.
...
על כן, אני קובע, כי אין בחוות דעתו או בעדותו שאיני מקבלן כל ראיה המוסיפה משקל ראייתי של ממש לזירת המחלוקת בתיק זה. על כן, אני דוחה את חוות דעתו ואת עדותו.
תוצאה: אני מקבל את התביעה בעילת הפגיעה באוטונומיה.
אני פוסק שהנתבעת תשלם לתובעים 350,000 ₪.
בנוסף, אני פוסק, שהנתבעת תשלם לתובעים את שכר טרחת עורך-הדין בשיעור של 20% + מע"מ. בנוסף, אני פוסק, שהנתבעת תשלם לתובעים את הוצאות המשפט, כפי שהוצאו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עם הגשת כתב האישום שוחרר התובע למעצר בית בתנאים מגבילים עד לתום ההליכים נגדו (פרוטוקול הדיון מיום 15.7.2003 בב"ש 5890/03 מדינת ישראל נ' אלקאדר סאלם).
ביום 22.10.2013, הודיעה המאשימה על חזרתה מכתב האישום שכן העדת המתלוננת בשנית שנים לאחר הארוע, במצב שבו היא שרויה, תיגרום לה לסבל רב ולא תשרת את האנטרס הצבורי ואמה של המתלוננת היתנגדה להעדת המתלוננת.
מדינת ישראל חבה בגין טיפולה הרשלני בניהול כתב האישום ובירור המשפט (סעיף 10 לכתב התביעה), בשל כך שלא בחנה את מלוא התעוד הרפואי של המתלוננת טרם הגשת כתב האישום ולא שקלה את עצם הגשת כתב האישום בשל הבעייתיות הקיימת בתלונות המתלוננת בהיותה חולת סכיזופרניה (סעיף 11 לכתב התביעה).
בתגובה שהגישה המדינה לבית המשפט היא לא היתנגדה להמצאת החומר, אלא טענה שמדובר בחומר שחל עליו חיסיון רפואי מכוח סעיף 49 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971, ומשכך יש לקיים דיון בהסרת החיסיון (עמ' 404 לפרוטוקול מיום 3.6.2020; נספח 9 לתצהיר עו"ד רוטשילד).
...
החזר שכר טרחת הסניגור והפיצוי למתלוננת אני מקבלת את טענת התובע כי הוא זכאי לקבל מהסניגור החזר של שכר הטרחה שהוא שילם לו בסכום של 25,200 ₪.
אני דוחה, אפוא, את טענות הסניגור בעניין ניכוי קצבאות נכות כללית.
סוף דבר הסכום שנפסק הוא כמפורט להלן: פגיעה בחירות ובאוטונומיה 1,480,000 ₪ הפסד השתכרות 596,000 ₪ הפסד הפרשות לפנסיה 74,500 ₪ הפסד הפרשות לקרן השתלמות 26,224 ₪ כאב וסבל 50,000 ₪ החזר הפיצוי למתלוננת 4,000 ₪ שכ"ט בהליך הפלילי 295,000 ₪ סה"כ 2,525,724 ₪ בניכוי הסכום שנפסק בהליך הפלילי 330,000 ₪ סה"כ 2,195,724 ₪ על נתבעים 1 ו- 2 לשלם לתובע סכום זה. על הסניגור להחזיר לתובע את שכר הטרחה בסך של 25,200 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כן נטען להאזנת סתר, צילומים מצנעת הפרט ופירסום עניין הנוגע לצנעת חייה של התובעת והפר את חיסיון רפואי .
נקבע שהתובעת לא הוכיחה שחוות הדעת שניתנה בעיניינה - רשלנית (ת"א 63170-07-18).
מסקנה זו מתבקשת גם לנוכח עדות הרופאה, אשר העידה על מצבה הרפואי של התובעת, על מבנה אישיותה ועל דברים שסיפרה התובעת, לרופאה.
אין מקום לאפשר את עקיפת החסינות של נושא המשרה השיפוטית, כנגד תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו, בהתאם לסעיף 8 לפקודת הנזיקין[נוסח חדש], שכן החסינות האמורה היא מהותית, מוחלטת ומלאה (רע"א 3359/18 מדינת ישראל נ' אדם (02.09.18)).
הנתבע העיד שהאם פנתה אליו על מנת שהתובעת לא תגור ברחוב, אלא תגור בבית, כי מהיום הראשון בו פגש את התובעת הוא מסר לה את שמו הפרטי ומספר הטלפון הנייד שלו, וכי בחלוף זמן קצר הוא הצליח לסייע כפי שהתבקש והתובעת אכן שכרה חדר.
...
מסקנה זו מתחדדת ביתר שאת לנוכח העובדה שהתביעה שהוגשה בהליך אחר נגד המומחית נמחקה על הסף, כאמור.
לאחר מכן הודיע הנתבע לאם שהוא לא  יכול להמשיך בעבודתו, בשל התנהלותה הקשה של התובעת כלפיו ולאחר תקופה מסויימת, פנתה אליו האם בשנית על מנת שיסייע לתובעת וכי לאור תחנוני האם, נעתר הנתבע לבקשה, אך ללא הצלחה.
מטעמים אלה יש לדחות טענות הנתבעת בעניין זה  מהטעמים האמורים נדחית התביעה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לאור כל אלה ביקש להתיר לו את העיון בתיק בהליך של המשיב, ולחלופין להעביר לעיונו את "כל חוות הדעת, לרבות שאלות ההבהרה והתשובות שניתנו על ידי המומח/ים בתיק זה, והכל בהתאם להוראות והתנאים שייקבעו על ידי בית הדין הנכבד". המוסד הודיע כי "הואיל ומדובר בבקשה לעיון בחומר רפואי רגיש וחסוי של צד ג', לפיכך ובכפוף להסכמת [המשיב] לבקשה, [המוסד] מותיר לשיקול דעת בית הדין את ההחלטה" בבקשת העיון.
מבקש העיון שם היה עורך דין, שטיפל בתביעת רשלנות רפואית שהגיש נגד מדינת ישראל ושנדונה בבית המשפט המחוזי בחיפה (להלן - תיק חיפה).
המערער בתיק לביאב היתנגד לבקשת העיון בין היתר בטענה שהתיק מכיל מידע רב ורגיש אודות בריאותו ובריאות אמו ומטעמים של צינעת הפרט.
...
בנסיבות המקרה דנן לא ניתן לצמצם את סיכוני הפגיעה בפרטיותו של [המשיב] בהגבלות כלשהן או לקבל את הבקשה באופן חלקי, ולפיכך יש לדחות את הבקשה במלואה.
במצב דברים זה, כפי שפורט לעיל, היה מקום לבחון אם ניתן להיעתר לבקשת העיון תוך איון או צמצום הפגיעה בזכות לפרטיות של המשיב.
על רקע האמור, קביעת בית הדין קמא, שלפיה "בנסיבות המקרה דנן לא ניתן לצמצם את סיכוני הפגיעה בפרטיותו של [המשיב] בהגבלות כלשהן או לקבל את הבקשה באופן חלקי, ולפיכך יש לדחות את הבקשה במלואה" היא מוקשית.
סוף דבר בקשת רשות הערעור מתקבלת במובן זה שהעניין יוחזר לבית הדין קמא אשר יכריע מחדש בבקשת העיון (לרבות בבקשה החלופית, אם יידרש), לאור ההלכה הפסוקה כפי שפורטה לעיל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו