מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת רשלנות רפואית נגד רופא שיניים וחברת ביטוח

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

עניינינו בתביעה שעילתה רשלנות רפואית, שהוגשה ביום 18.4.17, כנגד הנתבע, רופא שיניים בעיסוקו.
לעמדתי, הנתונים אשר הועלו במסגרת הבקשה לביטול המחיקה מחוסר מעש, הנם רלוואנטיים פחות, בעוד שרצון התובע בהמשכת ההליך, הוא המהותי בהקשר זה. בית המשפט אמור להפעיל את סמכות המחיקה הנתונה לו לפי תקנה 156 לתקנות , במשורה, ומכל מקום, אין מדובר בסמכות שגרתית "הכלל הוא כי על בית המשפט לידון בסכסוך שבפניו לגופן של טענות, והכרעה בהליך בדרך של מחיקת התובענה בשל מחדל דיוני כזה או אחר, מהוה חריג לכלל זה, שכן פוגעת היא בזכותו של בעל דין כי יינתן לו יומו בבית המשפט. אכן, ישנם מקרים בהם ראוי להורות על מחיקת התובענה, זאת בשל היתנהגות מזלזלת מצד בעל דין, המגלה בהתנהגותו את רצונו לנטוש את ההליך." (ע"א (ת"א) 2660/07 הראל חברה לביטוח נ' ביתן [פורסם במאגרי "נבו"]) .
...
עזבון הנתבע אינו מעלה טענה משכנעת לכאורה מדוע יש לדחות את הבקשה שבנדון, דוגמת הסתמכות מיוחדת שלו על כך שהתיק נסגר, מה גם שעולה לכאורה שב"כ הנתבע יכול היה לסייע לב"כ התובע במסירת שמות יורשיו של הנתבע ובכך לאפשר לו להגיש כתב תביעה מתוקן, ולתרום לקידום ההליך.
לאור האמור, אני מורה על ביטול החלטתי על מחיקה מחמת חוסר מעש מיום 13.8.20 .

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתמצית, התובע הגיש תביעה שעניינה רשלנות רפואית נגד מספר רופאי שיניים, לרבות נתבע 1 אשר ביחס אליו התובע טוען כי בשנת 2013 פנה לקבל ממנו ייעוץ רפואי ותוכנית טפול (סעיף 6 לכתב התביעה המתוקן).
ככלל, אין לנעול את שערי בית המשפט בפני תובע המבקש סעד, בטרם החל הדיון הענייני בתביעתו, אלא אם קיימים טעמים כבדי משקל ראויים לכך (ע"א 2452/01 אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ פ"ד נח(1) 577, 584 (2003)).
ככל שהתובע לא יודיע אחרת בתוך 7 ימים - התביעה נגד נתבעות 5-6 שעל פי כתב התביעה הן המבטחות את אחריותם המקצועית של נתבעים 3-4 [שכבר נמחקו בעקבות הסכם פשרה], תימחק.
...
בנסיבות בהן התביעה מלכתחילה אינה מגלה עילה; כשאפשרות שהיתה לתובע לעבותה לאחר שיקבל את הרשומה הרפואית לא נוצלה על ידו כדבעי, כשבדיון שנערך בנוכחות ב"כ הצדדים לא שוכנעתי כי בידי התובע אפשרות של ממש לשכלל את תביעתו לכלל תביעה מגובשת - לנוכח כל אלה התביעה נגד נתבע 1 נמחקת.
סוף דבר; התביעה נגד נתבע 1 , נמחקת.
המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 32337-05-18 מספרי בקשות: 27 ו-28 לפני כבוד השופט משה תדמור-ברנשטיין התובעת: פלונית ע"י ב"כ עוה"ד י. צירלין ו/או עו"ד א. גלפנד הנתבעות: 1. ד"ר ע.ק. 2. הראל חברה לביטוח בע"מ שתיהן - ע"י ב"כ עוה"ד ליאור פרי ואח' החלטה
המחלוקת בין הצדדים מתמצית בעיקרה בשאלה: האם, בנסיבות ענייננו, זכאיות הנתבעות להציג למומחה, כרקע וכבסיס למענה שהתבקש ממנו - לשאלות הבהרה שהוצגו לו בנידון מטעם הנתבעות (להלן, כשם קבוצי: "הנתבעת") – את כתב התביעה שהוגש מטעמה בתביעה נגד רופא השיניים מרוסיה? ברקע הבקשה באפריל 2016 פנתה התובעת לקבלת טפול שיניים במרפאתה של הנתבעת 1.
התובעת שטענה בכתב התביעה כי יש לייחס רשלנות רפואית לפעולות ולמחדלים של הנתבעת 1, טוענת עתה גם כי קביעות המומחה שמונה בנידון מטעם בית המשפט בחוות דעתו - מאששים את כל טענותיה בנידון.
שנית, טוענת הנתבעת כי הואיל והתובעת לא מסרה את כל המסמכים שהוגשו לבית המשפט ברוסיה ובפרט את חוות הדעת הרפואית מטעמה (כפי שהוגשה שם), אזי ברי, כי כרגע - כתב התביעה מרוסיה הוא המסמך היחידי, בשלב זה, שיכול לשפוך אור על סוג וטיב הטיפולים הרפואיים, על המכלול שלהם ועל מצבה הרפואי של התובעת באותה התקופה ובקשר לאותו רופא (רופאים) שנתנו לה אבחונים וטיפולים ברוסיה.
...
דיון והכרעה אקדים ואומר כי בנסיבות מקובלת עלי עמדת הנתבעת.
אינני מקבל את העולה מטענת התובעת כי דברים שאמרה לעו"ד ונכנסו לכתב התביעה מרוסיה אינן בעלי אותו ערך מהימן כמו מסמכים רפואיים, ולכן אין לחשוף אותם בפני המומחה הרפואי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבוא לפניי תובענה בעילה של רשלנות רפואית לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף אשר נטען כי נגרמו לתובע, יליד 1974, כתוצאה מטיפול שיניים שבוצע על ידי הנתבעים 1 ו-2 בין המועדים 16.4.2012-27.2.2013.
התובע פנה אל נתבע 1 ששמש "רופא הסכם" של חברת הביטוח בה מבוטח התובע בביטוח שיניים.
הלכה היא כי חובת היידוע קיימת באשר לסיכונים רפואיים העשויים להיות רלוואנטיים למצבו של המטופל "אך היא אינה מתפרסת עד כדי "עוקצי תאנים" של סיכונים רחוקים ובלתי רלוואנטיים לו"(ע"א 7756/07 נמרוד גרסטל נגד ד"ר עוזי דן ואח' (21.12.10), כב' השופט א. רובינשטיין בפיסקה כ"ב ), בקשה לדיון נוסף בעיניין זה (דנ"א 121/11 נמרוד גרסטל נ' ד"ר עוזי דיין) נדחתה על ידי המשנה לנשיאה (בדימוס) כב' השופט א. ריבלין , בהחלטתו מיום 5.12.11, שם ציין כי: "בפסיקה נקבע גם כי חובת הגילוי, הן ביחס לטיפולים או בדיקות המבוצעים במטופל הן ביחס לכאלה שאינם מבוצעים ושניתן לבצעם, אינה מוחלטת. כך, למשל, אין היא חלה ביחס לסיכונים רחוקים שבנסיבות הענין אינם מהותיים.....". וראו גם: ע"א 4960/04 סידי נגד קופת חולים (19.12.05), שם נקבע (בפיסקה 12): "הקף המידע הטעון גילוי נגזר, בין היתר, מתוחלת הסיכון הכרוך בטיפול (מכפלת הסתברותו ושיעורו) ומהסכוי הצומח ממנו". גם בע"א 6153/97 שטנדל נגד פרופ' שדה, פ"ד נ"ו (4) 746, בעמ' 757, נקבע שאת חובת היידוע יש לבחון לפי מידת שכיחותו של הסיכון ומהות הסיכון המגולם בו, אל מול מידת דחיפותו של ההליך הנידרש, סכויי הצלחתו, והאלטרנטיבות המצויות לו. בעניינינו הוכח כי הסיכון לפגיעה עצבית צמיתה בטיפול שקבל התובע מאת הנתבעים לא היה ידוע למצער בזמנים הרלבאנטיים לתביעה כסיכון מוכר ובודאי שלא שכיח ולפיכך, לא מצאתי כי הופרה לגביו חובת הגילוי והיידוע מקום שלא צוין בטופס ההסכמה.
...
הנתבעים דחו מכל וכל את טענות התובע וטענו כי דין התביעה להידחות.
בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי לא הוכח שהנזק העצבי נובע מכשל בטיפול.
לאור כל האמור, משמצאתי כי לא הוכחה רשלנות בטיפול שניתן לתובע על ידי הנתבעים דין התביעה להידחות וכך אני מורה.
לאור המסקנה אליה הגעתי, מתייתר הדיון בשאלת הנזק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום הרצלייה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בהרצלייה ת"א 64212-09-19 בפני כב' השופטת הבכירה – אירית מני-גור תובע פלוני ע"י ב"כ עוה"ד חזי רובין נתבעים 1. ד"ר משיח בכור (פשרה) 2.די.פי.אס. חיוך השתלות שיניים בע"מ (נמחקה) 3.אימפלנט יוסף בע"מ (פשרה) 4.מדיקל קונסלטנס אינטרנשיונאל (אמ.סי.אי.) בע"מ (פשרה) 5.הראל חברה לביטוח בע"מ (פשרה) 6. ד"ר מארק בבייב (פשרה) 7.איתי עוז, ד"ר ע"י ב"כ עוה"ד גיל רימון פסק - דין
מבוא לפניי תביעה שעניינה רשלנות רפואית בתחום רפואת השיניים.
המחלוקת אם כן הדורשת ליבון ועיון היא בשאלה העובדתית, האם ד"ר עוז היה חלק מהרופאים המטפלים בתובע במסגרת המרפאה? ככל שהתשובה תהא חיובית, על הנתבע לשאת בעלות התיקון יחד עם יתר הנתבעים כפי שקבע מומחה בימ"ש. ככל שהתשובה תהא שלילית, יש לדחות את התביעה נגד הנתבע 7.
...
זה המקום להוסיף כי במרפאת אימפלנט התובע קיבל את הטיפול באופן בלעדי מד"ר משיח, כך העיד עד התביעה בעמ' 11 מול ש' 19-20: "...בתקופה שעבדה מרפאת אימפלנט יוסף, הגיע התובע לטיפול והוא קיבל ממני הצעת תוכנית ואני טיפלתי בו. באותו תחום רק אני טיפלתי בו, באותו אזור". ובעמ' 13 לפרו' מול ש' 9: "אני יודע להגיד לך רק מה שהתובע עשה באימפלנט, נראה לי שרק אני טיפלתי בו..." לאור כל האמור לעיל, לא אוכל לקבוע כי התובע הרים את הנטל ברמת ההוכחה הנדרשת להוכיח כי הנתבע 7 טיפל בו בשלב כלשהו.
סוף דבר: אני מורה על דחיית התביעה כנגד נתבע 7.
התביעה נדחית אפוא כנגד נתבע 7 ללא צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו