מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת רשלנות רפואית נגד כירופרקט ברפואה משלימה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

אחת הסיבות לכך, לפחות לדעת אחדים, היא מיעוט תביעות נגד מטפלים ברפואה משלימה, ומיעוט חוסר שביעות רצון מתוצאותיה (ר' סתיו מאור "מדוע לא מכירים בי?", מאבק הכוחות בין הרפואה הקונבנציונאלית לרפואה המשלימה, רפואה ומשפט גליון 46, 32, בעמ' 43 (פורסם בנבו)).
לא בכדי הצדדים שבפני לא הפנו אותי לפסיקה בתביעות רשלנות רפואית נגד מטפלים ברפואה אלטרנאטיבית.
סעיף 2 לחוק זכויות החולה קובע מיהו המטפל עליו חל החוק: "'מטפל' – רופא, רופא שיניים, סטאז'ר, אח או אחות, מיילדת, פסיכולוג, מרפא בעסוק, פיזיותראפיסט, קלינאי תיקשורת, תזונאי-דיאטן, קרימינולוג קליני, פודיאטר, פודיאטר מנתח, כרופרקט, וכן כל בעל מיקצוע שהכיר בו המנהל הכללי, בהודעה ברשומות, כמטפל בשרותי הבריאות;" אין באמור לעיל כדי לשלול אחריותו של מטפל ברפואה משלימה אם התרשל והזיק, אולם יש בו כדי להכריע בדבר היקפה של אותה חובה: "הבחנה זו שבין רופא לבין מוהל לעניין פקודת הרופאים אינה חסרת משמעות גם לעניין עוולת הרשלנות. ההבחנה אמנם אינה מתייחסת לעילת החיוב באחריות לנזק שניגרם. מוהל הפועל ברשלנות בבצוע מילה יישא באחריות לנזק, והוא הדין ברופא המתרשל בבצוע מילה וגורם לנזק. אלא שאמת-המידה להכרעה בשאלת קיומה של רשלנות אינה זהה בשני המקרים. חובת הזהירות המוטלת על רופא נגזרת מרמת הכישורים המקצועיים של רופא סביר מסוגו, ובהפרתה של חובה זו יש משום רשלנות רפואית. על מוהל שאינו רופא אין מוטלת חובת זהירות זהה לחובתו של רופא. מוהל יחויב באחריות בשל רשלנות אם הפר את חובת זהירותו כמוהל.
...
בנסיבות אלה, לא הוכח שהיתה על הנתבעת חובה למסור לתובע מידע אודות סיכונים בטיפול, ולא ניתן לומר שהחובה הופרה והתובע לא נתן הסכמה מדעת לטיפול זה. התובע לא טען בכתב התביעה ובסיכומיו לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה, ולפיכך איני נדרשת לדיון בסוגיה זו. לסיכום התובע סבל מכאבי ראש קשים, אשר אובחנו ככאבי ראש על רקע של לחץ ו/או על רקע של שינויים ניווניים בעמוד השדרה הצווארי.
בנסיבות אלה, התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך 25,000 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיבה התלוננה בסוף שנת 2007 על כאבי גב תחתון והופנתה על-ידי שירותי בריאות כללית (להלן: המבקשת) לטיפולים ברפואה משלימה – כירופרקטיקה ועיסויים.
בשל כך, הגישה המשיבה תביעה לבית המשפט המחוזי בטענה כי הטיפול הכירופרקטי הרשלני גרם לדיסקציה של העורק הוורטברלי וכפועל יוצא לארוע מוחי ולנזקים שונים.
במקרה זה, המומחה גיבש את דעתו כנגד טיפולים כירופרקטיים בתחום הצואר בלבד, וזאת עקב מומחיותו ברגישותו של איזור זה ובסכנות העשויות להגרם מפגיעה בו. דיעה זו לכשעצמה אינה פוסלת את המומחה מלשמש כמומחה רפואי בהליך משפטי, מכיוון שהיא מבוססת על שיקולים רפואיים עינייניים בלבד.
...
כתמיכה בטענה זו, מציגה המבקשת את הסתמכותו של המומחה על מאמר אחד ויחיד, בעוד לטענתה, רוב רובם של המאמרים הרפואיים בנושא מובילים למסקנה שונה.
לטענת המשיבה, זוהי מסקנה המבוססת על ניסיונו ומומחיותו של המומחה ואין זה סביר כי רק אדם שלא אוחז בדעה על נזקים רפואיים שעשויים להיגרם מפרקטיקה כזו או אחרת יוכל לשמש כמומחה רפואי מטעם בית המשפט.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
סוף דבר, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2010 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

זוהי תביעה בגין נזקי גוף שהוגשה על ידי מר פנחס אוחיון (להלן: "התובע"), יליד שנת 1960 כנגד אלי פרץ בניה ויזמות בע"מ (להלן: "הנתבעת 1"), מנהלה ובעל מניותיה, מר אלי פרץ (להלן: "הנתבע") וכנגד מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 2").
המלומד י. קיהל כותב בספרו "ביטוח חבויות בישראל" (הוצאת המכללה לביטוח, 1992) בעמ' 49 כדלקמן: "הפוליסה לביטוח מכסה אחריות העולה מפעילות מסוימת המוגדרת בה, ולא כל פעילות אחרת. אך טבעי הוא שבני אדם מעורבים בתחומי פעילות רבים ומגוונים. קבלן הבנין הנו גם בעל דירה, בעל משפחה, נוהג במכונית, בעל סירת מירוץ וחבר במועדון ספורט. מכל תחומי פעילות אלה – ורבים אחרים – עלולה לצמוח חבות בגין מעשה רשלני, אך הגנת הביטוח הנרכשת על ידן מתייחסת על פי הגדרתה, לתחום פעילות ספציפי. לא יעלה על הדעת שתביעה בגין נשיכת כלב תמצא את גיבויה בפוליסת החבות שערך להקמת בנין ברחוב פלוני, וכיוצא בזה". ובהמשך בעמ' 50: "המסקנה המתבקשת הנה שחבות מכוסה על פי הפוליסה אך ורק אם המעשה המזיק ניתן לייחוס לפעילות הקבועה בפוליסה, בהיעדר זיקה כזאת בין המעשה הרשלני ובין הפעילות הספציפית המוגדרת אין המבטח אחראי." בהקשר זה ראוי להפנות גם לפסק דינו של בית המשפט בת.א. (ב"ש) 401/73 עזבון עויסאת נ' עלי מחמוד, פי"מ תשל"ז (2) 77.
התובע לא הניח את התשתית הראייתית המבססת את הצורך לקבלת טיפולים רפואיים משלימים, לרבות כירופרקטיקה, דיקור סיני ועיסוי ואף לא הפנה שאלות הבהרה למומחה בית המשפט בהקשר זה. לאור כל האמור ומשהתובע לא הוכיח כי נידרש בשל מצבו הרפואי להוצאות רפואיות מיוחדות לאחר התאונה בעבר, ו/או כי יידרש לבצע הוצאות כאמור בעתיד, ללא ראיתי לפסוק לתובע פיצוי בראש נזק זה. הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד 35.
...
הנני מחייבת את הנתבע והנתבעת 1 לשלם ביחד ולחוד לתובע סך של 235,516 ₪ בתוספת הוצאות משפט הכולל אגרת בימ"ש משוערכת והוצאות חוות דעת רפואיות ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17.5% + מע"מ על סך הפיצוי שנפסק.
הנני דוחה את התביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעת 2 ואולם בנסיבות העניין אינני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת 2.
כן הנני דוחה את ההודעה לצד השלישי שהוגשה על ידי הנתבעת 1 ומחייבת את שולחת ההודעה בתשלום הוצאות הצד השלישי בסך של 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2008 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

הנכות הרפואית בכתב התביעה טענה התובעת כי בעקבות התאונה היא סובלת מכאבים חזקים בגב התחתון עם הקרנה לרגל ימין, כאבים בצוואר ובכתפיים, הגבלה בתנועה וכן מכאבי ראש, סחרחורות, בחילות ונדודי שינה.
אשר להוצאותיה הרפואיות, התובעת מבקשת לפצותה בגין הוצאות על תרופות ומשככי כאבים, טיפולים אלטרנטיביים במסגרת רפואה משלימה כגון עיסויים, אקופונקטורה, כירופרקטיקה ושיאצו (סעיף 16 לתצהיר התובעת).
לחלופין טוענות הנתבעות, כי התובעת התרשלה בכך שלא פנתה למוסד לביטוח לאומי לשם קביעת נכותה ולקבלת מענק או קצבה, ועל כן יש לנכות את גמלאות המוסד לביטוח לאומי ניכוי רעיוני מכוח העיקרון של הקטנת הנזק.
בעוד שכאמור, מזיק שאינו המעביד נושא בסופו של עניין בכל מקרה במלוא סכום הפצוי, הרי שבמקרה של מעביד-מזיק (אשר משלם באופן שוטף תשלומים למוסד לביטוח לאומי באופן שיוצר בין השניים יחסים של מעין מבוטח-מבטח) אין למוסד לביטוח לאומי זכות לתביעת שבוב נגד המעביד-המזיק, כך שלגמלאות המוסד לביטוח לאומי יש משמעות של ממש בהפחתת סכום הפצוי שיהיה על המעביד-הניזוק לשלם.
...
בשים לב לאמור לעיל, בהתחשב בפגיעה שנפגעה התובעת, ולאחר שבחנתי את הראיות הנוגעות להוצאותיה הרפואיות, אני מוצאת לנכון לשום את הוצאותיה בגין הטיפולים האלטרנטיביים שאינם כלולים בסל הבריאות, וכן עבור רכישת התרופות בעבר ובעתיד בסך כולל של 6,000 ₪.
לגופו של עניין טענה התובעת כי מאחר ולא קיבלה ולא תהייה זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי כל גמלה, אין לנכות ניכוי רעיוני זה. אני סבורה כי דין טענותיהן של הנתבעות להדחות.
סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעת סך של ₪ לפי הפירוט הבא: אובדן כושר השתכרות והפסדי שכר-22,976 ₪ עזרת הזולת-15,000 ₪ הוצאות-11,000 ₪ נזק שאינו נזק ממון-17,440 ₪ סך הכול-66,416 ₪ בניכוי דמי פגיעה ששולמו-(7,632) ₪ סך הכול-58,784 ₪ לסכום זה יתוספו הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין כחוק ומע"מ כחוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הצדדים לתובענה התובע 1 – ד"ר בר סימון (להלן: "התובע"), הועסק במשך שנים בתפקידי ניהול ומיון רפואי אצל הנתבעת 1 - ש.ל.ה. שרותי רפואה בע"מ (להלן: "הנתבעת 1"), העוסקת במתן שרותי רפואה ושייכת לקופת חולים כללית.
במסגרת עבודתו אצל הנתבעת 1 הועסק התובע, בין היתר, במרפאה לרפואה משלימה של קופת חולים כללית בקרית אתא, בתפקיד רופא ממיין ומנהל רפואי של המרפאה (להלן: "המרפאה").
בהמשך תצהירו מצהיר התובע כי לאחר שנפל מהכיסא קרא לעובדי המקום ובקש מהם לעזור לו, ומשראה שאינם מגיעים טלפן באמצעות הטלפון הנייד שלו לקבלה ובקש שיגיעו לעזור לו. לאחר מס' רגעים הגיעו לחדרו מספר עובדים וניסו לחלץ אותו, ביניהם גם ד"ר עאדל באשיר, כרופרקט שעבד במקום באותו יום ואשר סייע לתובע לעמוד והגיש לו טפול ראשוני.
הנתבעת 1 או מי מטעמה, בהתרשלותה או מסיבות השמורות עמה, איבדה את הכיסא נושא התובענה וגרמה בכך לנזק ראייתי חמור לתובע.
כתב התביעה המתוקן הוגש נגד באשירי בחלוף 3 שנים ממועד התאונה, ולכן התביעה נגדו הנסמכת על חוק האחריות למוצרים פגומים היתיישנה.
...
משכך, נדחית התביעה בכל הנוגע לאחריות הנתבעים בשל ליקוי או פגם בכסא, או מכח חוק האחריות למוצרים פגומים.
סיכום התביעה נדחית.
התובע ישלם לכל אחת מהנתבעות (נתבעות 1 ו- 2 יחד), למעט נתבעת 4, החזר הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסכום של 20,000 ₪ (כולל מע"מ).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו