הנכות הרפואית בכתב התביעה טענה התובעת כי בעקבות התאונה היא סובלת מכאבים חזקים בגב התחתון עם הקרנה לרגל ימין, כאבים בצוואר ובכתפיים, הגבלה בתנועה וכן מכאבי ראש, סחרחורות, בחילות ונדודי שינה.
אשר להוצאותיה הרפואיות, התובעת מבקשת לפצותה בגין הוצאות על תרופות ומשככי כאבים, טיפולים אלטרנטיביים במסגרת רפואה משלימה כגון עיסויים, אקופונקטורה, כירופרקטיקה ושיאצו (סעיף 16 לתצהיר התובעת).
לחלופין טוענות הנתבעות, כי התובעת התרשלה בכך שלא פנתה למוסד לביטוח לאומי לשם קביעת נכותה ולקבלת מענק או קצבה, ועל כן יש לנכות את גמלאות המוסד לביטוח לאומי ניכוי רעיוני מכוח העיקרון של הקטנת הנזק.
בעוד שכאמור, מזיק שאינו המעביד נושא בסופו של עניין בכל מקרה במלוא סכום הפצוי, הרי שבמקרה של מעביד-מזיק (אשר משלם באופן שוטף תשלומים למוסד לביטוח לאומי באופן שיוצר בין השניים יחסים של מעין מבוטח-מבטח) אין למוסד לביטוח לאומי זכות לתביעת שבוב נגד המעביד-המזיק, כך שלגמלאות המוסד לביטוח לאומי יש משמעות של ממש בהפחתת סכום הפצוי שיהיה על המעביד-הניזוק לשלם.
...
בשים לב לאמור לעיל, בהתחשב בפגיעה שנפגעה התובעת, ולאחר שבחנתי את הראיות הנוגעות להוצאותיה הרפואיות, אני מוצאת לנכון לשום את הוצאותיה בגין הטיפולים האלטרנטיביים שאינם כלולים בסל הבריאות, וכן עבור רכישת התרופות בעבר ובעתיד בסך כולל של 6,000 ₪.
לגופו של עניין טענה התובעת כי מאחר ולא קיבלה ולא תהייה זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי כל גמלה, אין לנכות ניכוי רעיוני זה.
אני סבורה כי דין טענותיהן של הנתבעות להדחות.
סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעת סך של ₪ לפי הפירוט הבא:
אובדן כושר השתכרות והפסדי שכר-22,976 ₪ עזרת הזולת-15,000 ₪ הוצאות-11,000 ₪ נזק שאינו נזק ממון-17,440 ₪ סך הכול-66,416 ₪ בניכוי דמי פגיעה ששולמו-(7,632) ₪ סך הכול-58,784 ₪ לסכום זה יתוספו הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין כחוק ומע"מ כחוק.
