תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים סורוקה

ביום 26.12.2010 הוגשה התביעה שבפנינו כנגד בית החולים סורוקה – שירותי בריאות כללית (המשיבה בע"א 1960/11, להלן: בית החולים), נגד המכון לאיבחון רפואי שם ביצעה המנוחה צילומים ובדיקת ממוגרפיה, ונגד הרופא שעבד בקופת החולים ועסק, בין היתר, בפיענוח בדיקות ההדמיה (הם המשיבים 4-2 בע"א 7073/11, להלן: המכון, קופת החולים והרופא).

אשר לתביעתם כנגד בית החולים, נכתב בסעיף 13 לכתב התביעה כלהלן: "בדיקותיו של הח"מ לא העלו, עד לרגע זה, כל ממצא לגבי התרשלות מצד בית החולים סורוקה במהלך הטיפול במנוחה. בדיקות אלה טרם הסתיימו, ואולם נוכח פסק הדין בעיניין אודית כהן ועל מנת שהתביעה כלפיה ללא תיתיישן, מצורפת גם הנתבעת 4 [בית החולים – י"ע] לתביעה זו". נבהיר לקורא כי בפסק הדין בעיניין אודית כהן שנזכר על ידי המערערים לעיל, הכוונה לשלושה ערעורים מאוחדים שנידונו ברע"א 901/07 מדינת ישראל – הועדה לאנרגיה אטומית נ' עדנה גיא-ליפל (19.9.2010), ע"א 2919/07, רע"א 9788/08 (להלן: עניין גיא-ליפל).

...

התוצאה היא שתביעתו של המוסד התיישנה, ואין הוא רשאי לחזור על המזיק.

מכאן, שדין תביעת המיטיבים להידחות אף היא, אך לא בשל היעדר עילה כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא אלא בשל התיישנות.

אשר על כן, אני דוחה את שני הערעורים.

בבית המשפט העליון רע"א 7995/14 לפני: כבוד השופט צ' זילברטל המבקשים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. שירותי בריאות כללית (בית חולים סורוקה) 2. ד"ר סגל נילי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק ע"א 46585-04-14 שניתן ביום 20.10.2014 על ידי כב' סג"נ שרה דברת וכב' השופטים אריאל ואגו ויעקב פרסקי בשם המבקשים: עו"ד ד"ר חליל חמוד החלטה

עקב האירועים הנ"ל הגישו המבקשת והוריה (המבקשים 3-2) לבית משפט השלום תביעת רשלנות רפואית נגד המשיבים, בטענה כי הם התרשלו והפרו חובות חקוקות במסגרת הניתוח הראשון.

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בקבלת תשובה.

על כל פנים, כאמור, דבריי אלו, שנאמרים בבחינת למעלה מן הצורך, מחזקים אף הם את המסקנה כי לא קיימת עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

סוף דבר, הבקשה נדחית.

הנתבעת הגישה בשם התובע תביעה בגין רשלנות רפואית נגד בית החולים סורוקה.

...

כאמור, אני סבורה כי אף לגבי הציוד נכון יהיה לקבוע פיצוי גלובלי.

על כן ובהתחשב בכל האמור אני סבורה כי פיצוי גלובלי לעבר ולעתיד לגבי הוצאות התובע ראוי שיעמוד על 25,000 ₪.

סה"כ אילו קבעתי כי התובע הוכיח תביעתו, הייתי מעמידה את גובה הפיצוי המגיע לו על סכום של 200,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי אני דוחה את התביעה נוכח קביעתי כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי הנתבעת עוולה כלפיו בעוולת הרשלנות או הפרה את החוזה עמו באופן שגרם לו נזק.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 58645-02-21 לפני כבוד השופט, סגן הנשיא אליהו בכר תובעים 1.פלוני (קטין) 2.פלונית 3.פלוני כולם ע"י ב"כ עו"ד שלומית נסים נתבעת בית חולים סורוקה – קופ"ח כללית ע"י ב"כ עו"ד מריאנה נובק מנדל פסק דין (חלקי)

בתביעות רשלנות, ע"פ סעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), "היום בו נולדה עילת התביעה" היא היום בו ארע ארוע הנזק, ובמקרים בהם הנזק לא התגלה במועד שארע – תקופת ההתיישנות תחול ביום שבו נתגלה הנזק, אך התביעה תיתיישן בכל מקרה בתוך עשר שנים מיום ארוע הנזק (רע"א 1101/20 שירותי בריאות כללית נ' פלוני, פס' 11 (21.05.2020) (להלן: "עניין שירותי בריאות כללית"); עניין גיא-ליפל, פס' 32-34).

...

אשר לטענה כי התובעת "סברה לתומה שמדובר בתופעה חולפת", אין בידי לקבלן, שכן "'משהתגלה אותו קצה חוט, שומה על התובע לנקוט אמצעים סבירים לגילוי העובדות החיוניות ולהגיש תובענה בתוך תקופת ההתיישנות'" (עניין ג'הסי, פס' 34).

מעבר לצורך אציין כי הצדדים לא טענו לעניין סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, אולם מעת שהועלו טענות התיישנות ומעת שהתובעת טענה טענות לעניין גילוי מאוחר של הנזק – סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין הוא הדין החל ולא ניתן להחיל את סעיף 8 לחוק ההתיישנות ברכיב זה. מכל מקום, אף אם אבחן את הדברים על פי סעיף 8 לחוק ההתיישנות בלבד – דין התביעה בפן הגניקולוגי ובפן הנפשי להידחות.

מכאן, בהנחה (השגויה) ועמדו לתובעת 7 שנים מיום גילוי הנזק ללא מגבלה של 10 שנים– היה עליה להגיש תביעתה עד לחודש מאי 2020 (7 שנים מההפלה הראשונה), אולם התביעה הוגשה בחודש פברואר 2021, ומכאן התיישנה גם בהיבט זה. סוף דבר תביעת התובעים 2-3 בגין נזקיהם הישירים נדחית מחמת התיישנות.

בבית המשפט העליון רע"א 9763/08 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין המבקשים: 1. אהרון חיים קופל 2. אורלי קופל 3. אמיר קופל נ ג ד המשיבה: שירותי בריאות הכללית - בית החולים סורוקה בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בפתח-תקווה מיום 6.11.08 בת.א. 650-05-08 שניתנה על-ידי כבוד הנשיאה ה' גרסטל בשם המבקשים: עו"ד עמוס גבעון בשם המשיבה: עו"ד יעקב אבימור; עו"ד שרון דלמן-קראוס ][]החלטה

המבקשים הגישו תביעה נזיקית בבית-המשפט המחוזי מחוז מרכז כנגד המשיבה בגין רשלנות רפואית שלטענתם גרמה למבקש 1 נזק בעת הלידה.

...

לאחר עיון בבקשה ובתגובה על נספחיהם הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בענייננו, בית המשפט המחוזי החליט כי יש לאפשר הגשת חוות דעת מטעם הצדדים אשר יכללו גם התייחסות למידע שבתיק הרפואי וכי יש להתקדם בתיק על מנת "שהוא יישמע ויינתן בו פסק דין". לא מצאנו מקום לשנות מהחלטה זו. המידע שבתיק הרפואי הוא מידע בעל חשיבות רבה להכרעה בגוף התביעה ולבירור האמת ובית המשפט ראה לנכון לאפשר את הצגתו.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.