תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים זיו

לפניי תביעה בעילה של רשלנות רפואית שהגישו התובעים נגד מדינת ישראל- משרד הבריאות (להלן: "הנתבעת"), בגין נזקים אשר נגרמו לטענתם לתובעת 1, ישראלה אבבה (להלן: "התובעת") במהלך לידתה, על ידי רופאי בית החולים "זיו" בצפת (להלן: "בית החולים"), המנוהל על ידי הנתבעת.

...

אין כל אינדיקציה לכך שהתובעת נזקקה בעבר, או תזדקק בעתיד להוצאות נסיעה מוגברות, ולכן אין מקום לפיצוי בגין ראש נזק זה, ואני דוחה את התביעה בראש נזק זה. נזק לא ממוני התובעים טענו, כי הנזק הרפואי של התובעת כתוצאה מטראומת הלידה הוא דו-צידי, נרחב במיוחד ועולה לעין שיעור על מרבית נזקי ה-ERB PALSY הנידונים מעת לעת בבתי המשפט, אשר על כן יש לטענתם לפסוק לה פיצוי בסך 700,000 ₪ בסעיף זה. מנגד, לטענת הנתבעת, הסכומים שהתבקשו על ידי התובעים נפסקו במקרים של נכות משולבת, מוטורית וקוגניטיבית, הכרוכה בקיצור משמעותי בתוחלת החיים, והיא הציעה פיצוי בסך כולל של 150,000 ₪.

בכל מקרה גם אם נפלה טעות בציון התאריכים, התובעים לא טענו כנגד החישובים עצמם, ועל כן אני מקבל את חוות הדעת שהגישה הנתבעת, כך שהניכויים עומדים על סך של 447,337 ₪.

סיכומם של דברים סכום הנזק הכולל הוא, אפוא, כדלקמן: הפסד כושר השתכרות 1,088,610 ₪ הפסדי פנסיה 133,633 ₪ עזרת צד ג' לעבר 120,000 ₪ עזרת צד ג' לעתיד 1,200,000 ₪ נזק לא ממוני 400,000 ₪ סך הכל 3,062,243 ₪ ניכוי תשלומי מל"ל 447,337 ₪ יתרה 2,614,906 ₪ אשר על כן, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 2,614,906 ₪, ועוד אגרות התביעה, ועוד הוצאות העדים והמומחים מטעם התובעת כפי שישומו לפי תקנה 513, לפי בקשה שתוגש עד יום 5.9.16, ועוד שכ"ט עו"ד בסך 306,295 ₪, כשהם צמודים ונושאים ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והפרשי הצמדה, עד לתשלום המלא בפועל.

בית משפט השלום בקריות ת"א 65797-03-18 תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופטת לובנה שלאעטה חלאילה מבקשת/תובעת פלונית משיבים/נתבעים 1. מדינת ישראל 2. בית החולים "זיו" - צפת החלטה

כך גם ברע"א 4699/18 פלוני נ' בית חולים העמק (פורסם ביום 15.8.18) בית המשפט קבע כי כאשר כתב התביעה המקורי נסב על טענת התרשלות הצוות הרפואי במהלך הלידה, והתיקון המבוקש מייחס לצוות הרפואי התרשלות במהלך ההיריון, עניין שלא הוזכר בכתב התביעה כלל, עסקינן בתביעה חדשה על כל המשתמע מכך.

...

הנתבעים התנגדו להגשת חוות הדעת וטענו כי לא הוגשה בקשה מנומקת לתיקון כתב התביעה ולא צורף תצהיר נלווה, ומכאן שדין הבקשה להידחות על הסף.

בהתאם לכך, איני מקבלת טענת התובעת כי על סמך סעיפי רשלנות כלליים בתביעה, ניתן להגיש חוות דעת רפואית בתחום ההמטולוגיה אשר מתייחסת לרשלנות שלאחר הלידה.

לסיכום, שני המומחים של התובעת, מתייחסים לשני צירי זמן שונים.

לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה להגשת חוות דעת בתחום ההמטולוגיה.

בית משפט השלום בצפת ת"א 11288-09-15 תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופטת רבקה איזנברג תובע פלוני נתבעים 1. בית חולים רבקה זיו 2. משרד הבריאות החלטה

המדובר בתביעה לפיצויים בגין רשלנות בטיפול רפואי של הנתבעות בתובע החל ממועד אשפוזו בבית החולים ביום 29.5.07 ובגין אירועים מימים 7.6.07 – 8.6.07.

...

יצוין כי החלטתו הסופית של ביה"מ בתביעה הראשונה על פיה נדחית בקשת התובע לביטול החלטת המחיקה ניתנה ביום 23.7.15 כשכבר ביום 7.9.15 ,פחות מחודשיים לאחר אותה החלטה, הוגשה תביעה זו. לאור האמור, לא שוכנעתי כי מדובר בתובע חסר תום לב, אלא בתובע שברשלנותו, למרות שלא עמד במועדים שנקבעו ע"י ביה"מ להגשת חוות דעת רפואית, לא טרח להגיש בקשות להארכת מועד להגשתה ו"נזכר" לפנות לביה"מ רק לאחר שהתביעה נמחקה.

לאור האמור ומאחר ששוכנעתי כי אין לקבל את הטענה בדבר אי תחולת סעיף 15 לחוק, הרי מאחר שהתקופה בה התביעה הראשונה נידונה, לא באה במניין תקופת ההתיישנות, אזי תביעה זו לא התיישנה.

סוף דבר, בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף, נדחית.

בית משפט השלום בצפת ת"א 32481-08-14 סואעד נ' צפת ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופטת רבקה איזנברג תובע פואז סואעד נתבעים 1. בית חולים זיו צפת 2. מדינת ישראל משרד הבריאות החלטה

בעיניין זה ראה,רע"א 586/15 פלוני נ' הסתדרות מדיצינית הדסה שם נדונה בקשת ערעור על החלטת בית משפט המחוזי לדחות בקשה לפטור מהגשת חוות דעת רפואית בתיק רשלנות רפואית, בטענה כי לא הצליחו למצוא רופא שיסכים לתת חוות דעת נגד הנתבעת ורופאיה.

...

במקרה של רשלנות רפואית על הראיה להתייחס במישרין לשאלת הרשלנות ולקשר הסיבתי (ראו ת"א (י-ם)52789-09-12 לטיסיה סווטלוף נ' מרכז רפואי העמק).התובע בהודעתו הלאקונית, לא התייחס כלל לסוגייה זו. לאור כל המפורט, אני דוחה את הבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

ראו ת"א (מחוזי חיפה)1015/04 פנינה מרון נ. רפאל רוהקר ואח' קבע בית המשפט: "לכאורה, כאשר בעל דין שיזם הליך אזרחי והוא מבקש לחזור בו מהמשך ניהול ההליך, הרי, אין סיבה שלא להיעתר לבקשתו. נושא ההוצאות מורכב במידה מסוימת מכיוון שקודם לקיום ההליך, אין לדעת האם הייתה הצדקה להגשתו אם לאו". כלומר, בדרך כלל אין למנוע מבעל דין להפסיק הליכים שהוא עצמו יזם ואין לאלצו להמשיך בהם שכן התובע הוא אדון לתביעתו.

לפיכך אני מורה על הפסקת התובענה.

התביעה הוגשה נגד הנתבעות בהליך דנא וכן נגד בית החולים רבקה זיו.

נטען כי בנגוד להוראות משרד הבריאות, התרשלו הנתבעות בכך שלא סיווגו את ההיריון כהיריון בסיכון גבוה למחלות ומומים בעובר, לאור קרבת המשפחה בין ההורים ומצבה של הבת.

בין השנים 2006-2015 עבד בתחנת טיפת חלב לישכת הבריאות בנפת עכו ובמקביל בשני בתי חולים ממשלתיים.

...

אני מקבלת את טענות הנתבעות כי בהעדר חו"ד למצבו וצרכיו של הקטין, אין באפשרותי לפסוק לו פיצוי.

לבסוף, לו היתה התביעה מתקבלת היה מקום לפסוק כמחצית מההפסד שנגרם לתובעים בגין הפסד השתכרות או בגין עזרת זולת.

לפיכך, ומעת שהתובעים לא הוכיחו נזקיהם כאמור, אני קובעת כי דין ראש נזק זה להידחות.