תביעת רשלנות רפואית ומינוי מומחה

בפניי בקשה שהגישה נתבעת מס '3 (להלן: "המבקשת ו/או "המדינה" ) להורות כי התובע מנוע מלעשות שימוש בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט פרופ' צינמן, לפסול את חוות דעתו של פרופ' צינמן בכל הקשור לעילת התביעה נגש המבקשת וכי לקבוע כי התובע מנוע מהעלאת טענת רשלנות רפואית כנגד המבקשת, עקב קיומו של השתק שפוטי.

לאחר קבלת חוות הדעת של המדינה ניתן לשקול מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בשאלת הרשלנות הרפואית.

...

ביום 13.11.17 ניתנה החלטתי בה הוריתי על דחית הבקשה מהטעם שאין זה המקום להורות על דחיה על הסף בהיעדר עילת תביעה.

לסיכום: אני מורה על דחיית הבקשה.

המבקשת תשלם לתובע הוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪.

אכן, להבדיל ממינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בשאלת הנזק, הרי שמינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הרשלנות הרפואית אינו נעשה כדבר שבשיגרה: "ההחלטה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית היא החלטה מהותית בהליך, שכן פעמים רבות לחוות הדעת מטעם המומחה השפעה מכרעת על גורל התביעה, (החלטת השופטת וילנר ברע"א 1941/19 אסותא-מרכזים רפואיים נ' פלוני, פסקה 12 והאסמכתאות שם (25.6.2019)). מינוי מומחה מטעם בית המשפט בשאלת האחריות בתביעות רשלנות רפואית אינו נקי מקשיים:

...

עמדתה של המבקשת – לפיה אין בנמצא ולו מומחה אחד שאינו מצוי בניגוד עניינים בתחום הנוירוכירורגיה – מוקשית מיסודה, שכן משתמע ממנה כי המומחה מטעמה הוא היחיד בישראל שאינו "נגוע" בניגוד עניינים, מה שכביכול מוביל למסקנה כי הוא היחיד שבית המשפט רשאי לאמץ את חוות דעתו.

בהקשר זה איני רואה להיעתר לסעד החלופי שנתבקש בבקשה דנן, בדמות החזרת הדיון לבית משפט קמא לצורך צירוף חוות הדעת המלאות.

אי לכך, ובכפוף לאמור בפסקה 13 לעיל, הבקשה נדחית.

לא בכדי מינויו של מומחה מטעם בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית אינו נעשה כעניין שבשיגרה אלא רק במקרים המתאימים בהם ניתן להבטיח העדרו של ניגוד עניינים.

...

חרף האמור לעיל, ועל אף מידת הזהירות הרבה שננקטת על ידי בית המשפט בבוחנו את הבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות המפורטות בבקשת התובע ונוכח עמדת המומחית עצמה, אין מנוס מפסילת חוות הדעת.

אני סבורה כי בנסיבות אלו קיים קושי של ממש לאמץ את חוות הדעת של מומחית בית המשפט.

לאור כל המפורט לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות המקרה, בנקודת האיזון שבין הגשת הבקשה באיחור ניכר מצד התובע ולאחר שגילה את תוצאות חוות הדעת לבין החשש הממשי לפגם משמעותי, זהו המקרה בו מתקיימות אותן נסיבות חריגות היורדות לשורשה של חוות דעתה של מומחית בית המשפט כך שאין מנוס אלא לפסלה.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת.

בנסיבות העניין, ומשהתובע לא הראה כל נימוק להגשת הבקשה לאחר שגילה על תוצאות חוות הדעת, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בפניי בקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' שלום שטהל, שמונה כמומחה בית המשפט בתחום כירורגיית כף היד בתביעת רשלנות רפואית שהגיש התובע.

בדיון שהתקיים ביום 2.1.2022 בפני כב' השופט יואב פרידמן, שדן בתיק זה בשעתו, עתר ב"כ התובע למינוי מומחה מטעם בית המשפט; ב"כ הנתבעים לא היתנגדה, ובית המשפט מינה את פרופ' שלום שטהל כמומחה רפואי מטעמו בתחום כירורגית כף היד, הן לעניין שיעור הנכות והן לעניין שאלת הרשלנות הנטענת.

...

מכל האמור לעיל, לא מצאתי ממש בטענת התובע לפיה מילא המומחה את הצהרת ניגוד העניינים בחוסר תום לב. לא מצאתי כי הסתיר קשר או זיקה בינו ובין הנתבעים או באי כוחם; לא מצאתי כי הסתיר קשר או זיקה בינו ובין מומחה הנתבעים.

לבסוף, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשתו החלופית של התובע, למינוי מומחה נוסף: כידוע, בעוד שפסילת חוות הדעת של מומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו ייעשו במקרים בהם מתקשה בית המשפט לאמץ את חוות הדעת בשל חוסר מהימנותה של חוות הדעת או בשל חוסר מהימנותו של המומחה עצמו, היורדים לשורש העניין וכאשר עלול להיגרם עיוות דין למי מהצדדים (רע"א 6117/19 הנ"ל, סעיף 16 לעיל), הרי שמומחה נוסף ימונה במקרים בהם נתקל בית המשפט בקושי מקצועי בחוות הדעת או במומחה, אשר מותיר ספק בליבו של בית המשפט בדבר יכולתו להכריע ביחס למצבו הרפואי של התובע על סמך החומרים שלפניו, וכאשר בית המשפט סבור כי לא יהיה זה ראוי לקבוע מימצאים שברפואה על סמך חוות דעתו של המומחה (רע"א 7479/18 פלוני ואח' נ' קרנית חברה לביטוח בע"מ [23.1.2019]; רע"א 6117/19 הנ"ל).

סוף דבר מכל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.

בקשה להוצאת חוות דעת רפואיות שצורפו לכתב תביעתו של המשיב שעניינו בתביעת רשלנות רפואית מתיק בית המשפט, שכן עסקינן בחוות דעת שהוגשו מטעם מומחים שמונו על ידי בית המשפט בתיק אחר שנוגע לתביעה בגין תגמולי פוליסת תאונות אישיות ואינן נוגעות כלל לסוגית הרשלנות הרפואית.

...

בנסיבות אלו, וכל עוד לא יתוקנו חוות הדעת בכך שהתייחסו אף לסוגיית הקשר הסיבתי בין הרשלנות הנטענת כנגד הנתבע לבין הנזק הנטען בהן, אני מורה על הוצאות חוות הדעת מתיק בית המשפט.