מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת רשלנות רפואית בניתוח שבר בעצם הירך

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

תביעה בטענה לרשלנות רפואית של הצוות הרפואי במרכז הרפואי "תל השומר" (להלן: "בית החולים" או "תל השומר"), בבצוע ניתוח לקיבוע שבר במפרק הירך, שבוצע לתובע ביום 9.10.2006 לפנות בוקר (להלן: "הניתוח"), וכן בבצוע מעקב אורתופדי לתובע על ידי בית החולים והנתבע 2 (להלן: "פרופ' היים" או "הנתבע"), בתקופה שלאחר הניתוח.
מהאמור עולה, כי בית החולים לא התרשל בניתוח קיבוע עצם הירך.
...
לטענת ב"כ הנתבעים התובע לא הוכיח את הוצאותיו לניידות ולפיכך יש לדחות את תביעתו לפיצויים בגין ראש נזק זה. אכן, כטענת הנתבעים לא טרח התובע לצרף הוכחה כלשהי להוצאות שהיו לו בראש נזק זה. ברם, שוכנעתי שנכותו של התובע היא כזו המצריכה סיוע בניידות, ואני פוסק לתובע לעבר ולעתיד פיצוי גלובאלי בגין רכיב זה בסך של 70,000 ₪.
סוף דבר התביעה נגד הנתבעת 1, מדינת ישראל - המרכז הרפואי המשולב ע"ש חיים שיבא תל השומר, בכל הנוגע לטענה בדבר רשלנות בקיבוע השבר במפרק הירך - נדחית.
אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע עבור נזקיו סך של 1,250,943 ₪ (סכום זה הוא לאחר הפחתה בגין ניכויי מל"ל).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום מסעדה נפסק כדקלמן:

בפני תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית אשר נטען כי גרמה לתובעת 1 (להלן: "הקטינה"), במהלך לידתה בניתוח קיסרי, שבר עם תזוזה, בירך.
פרופ' עזרא הפנה לספרות עדכנית בנושא, על פיה גורמי סיכון לשברים בעצם הירך בעת ניתוח קיסרי הם: מנח פתולוגי של העובר כגון מצג עכוז או מנח רוחבי, משקל ילוד קטן מהרגיל וריבוי עוברים, כשעובר גדול לא נחשב כגורם סיכון לשבר בעצמות ארוכות במהלך ניתוח קיסרי.
...
הנה כי כן, לא שוכנעתי כי היו אמצעים, או אמצעי זהירות, בהם היה צריך לנקוט ולא ננקטו ואשר היה בהם כדי למנוע את השבר.
לסיכום, הטענה להפסדי שכר נטענה על דרך הסתם ובעלמא, ולא היה מקום לפסוק פיצוי בראש נזק זה. כאמור, במקרה דנן, ממלא לא הוכחה אחריות ולכן, גם אילו היה מוכח, לא היה נפסק.
. לאור כל האמור, אילו הייתה מתקבלת טענה לרשלנות רפואית, לא היה עולה הסכום שהיה נפסק על 15,000 ₪-20,000 ש"ח. כאמור, בנסיבות לא הוכחה רשלנות מצד הנתבעת, או מי מטעמה ואני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מבוא - הצדדים ומהות התביעה מדובר בתביעה שעילתה רשלנות רפואית.
התובע הגיע לביה"ח כשהוא מחוסר הכרה ומונשם, ואובחן כסובל מחבלת ראש קשה, שבר בבסיס הגולגולת, דמם תוך מוחי, פגיעה בבית החזה ובריאה, שבר בעצם הירך הימנית ושבר בחוליה גבית.
ד"ר מנדס ציין בחוות דעתו כי רשלנותם של הרופאים המטפלים התבטאה בארבעה שלבים כדלקמן; בחירה שגויה של מיסמרה מתנפחת שאינה מיועדת לטפול בשבר מרוסק של עצם הירך; העידר איבחון של גרימת סדק או שבר נוסף בעת הניתוח; העידר תיכנון והיעדר תיקון של השבר המרוסק במועד ושימוש בשיטה בלתי מתאימה של מתיחה עורית תוך העידר תשומת לב לנמק שהתפתח בתקופה זו. בחוות הדעת ובחוות הדעת המשלימה, העריך ד"ר מנדס את נכותו של התובע בשיעור משוקלל של 65%, וציין כי סביר שהתובע ייזקק בעתיק להחלפת מפרק הירך נוכח הנמק בראש הפימור.
...
זאת ועוד, כן סבורה אני כי בחינת מכלול הראיות מובילה למסקנה בדבר תחולת הכלל הראייתי הדבר מדבר בעדו, הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], שמשמעו העברת נטל השכנוע להעדר רשלנות או להעדר קשר סיבתי, לפתחו של הנתבע.
הכלל הראייתי האמור יוחל מקום בו הוכחו שלושה תנאים מצטברים; האחד - כי לתובע לא הייתה ידיעה ולא הייתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הסיבות שגרמו לנזק; השני - כי הנזק נגרם על-ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו; והשלישי - כי נראה לבית המשפט שהאירוע שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שלא ננקטו אמצעי זהירות סבירים מאשר עם המסקנה שננקטה זהירות סבירה.
יחד עם זאת, לא שוכנעתי כי התובע עשה ועושה די על מנת לשקם את עצמו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבוא תביעה שעילתה רשלנות רפואית במהלך ניתוח לתיקון שבר בעצם הירך.
...
הנתבעת טוענת כי הניתוח בוצע כהלכה וכי דין תביעתו של התובע להידחות.
גובה הנזק היה וטעיתי במסקנתי כי דין התביעה להידחות מחמת שלא הוכחה התרשלות כלשהי בביצוע הניתוח, ראיתי לדון בקצרה בשאלת גובה הנזק.
בנסיבות אלה, דין התביעה להידחות גם מחמת העדר קשר סיבתי בין נכותו של התובע לבין אופן ביצוע הניתוח.
סוף דבר מהטעמים המפורטים דין התביעה להידחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2001 בעליון נפסק כדקלמן:

השופטת ט' שטרסברג-כהן: זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת ס' סירוטה) בו נדחתה תביעתו של המערער כנגד המשיבים בעילה של רשלנות רפואית.
ב-6.12.81 אובחנה תזוזה בשבר וכעבור תשעה ימים נוספים נותח המערער שוב על ידי פרופ' כצנלסון ובוצע חיתוך בסיס עצם הירך וקיבוע השבר באמצעות מיסמר קן. כתוצאה מכל אלה נגרמה למערער נכות שהועמדה בהסכמה על 20%.
במחלוקת בין הצדדים אם התרשל פרופ' כצנלסון בכך שלא קיבע את העצם השבורה במסמר כבר במהלך הניתוח הראשון, קיבל בית המשפט את דעתו של פרופ' כצנלסון ואת דעת המומחים הרפואיים מטעם הנתבעים שגרסו כי היה זה בלתי אפשרי לקבע את השבר כבר במהלך הניתוח הראשון וכי הקיבוע שנעשה בעזרת הנעץ והגבס הוא קיבוע זמני טוב ומקובל.
...
אם מגיעה היא למסקנה כי הממצאים העובדתיים מעוגנים בחומר הראיות וכי ניתוח המשמעויות סביר והגיוני ואין בקביעת העובדות או בהבנת השלכותיהן שגיאה עקרונית ובסיסית וכי הדין יושם על התשתית העובדתית כהלכה, אין להתערב בקביעות הערכאה הראשונה.
הפכנו והפכנו בכל החומר הרלבנטי לאור טענות הצדדים, והגענו לכלל מסקנה כי פסק דינו של בית המשפט עומד במבחנים הנ"ל ולא עולה מתוכו כי הוא לוקה בטעות בסיסית בקביעת העובדות או בהסקת המסקנות או בישום הדין על אלה.
הערעור נדחה, ובנסיבות העניין, ללא צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו