תביעת רשלנות רפואית בניתוח עיניים

תביעת רשלנות רפואית בעקבות ניתוח הרמת פנים וצואר שעברה התובעת בשנת 2009 בבית החולים "אסף הרופא" (להלן: "הנתבע 2") על ידי ד"ר דב קליין (להלן: "הנתבע 1").

מהתמליל ניתן להבין כי הפגישה נערכה למעלה מ – 5 שנים לאחר הניתוח ותלונותיה של התובעת היו בעיקר סביב חוסר סימטריה, היובש והגרד סביב העיניים ועל כך שמראה פניה השתנה כך שמכריה אינם מזהים אותה.

...

לאור האמור לעיל, כל טענות התובעת לרשלנות כלשהי שגרמה לנזק בדמות תוצאות הניתוח נדחות.

על כן, גם טענות התובעת להפרת חובת הגילוי, היעדר הסכמה מדעת או פגיעה באוטונומיה – נדחות.

התוצאה התוצאה היא כי התביעה מתקבלת אך ורק בנוגע לטענות התובעת בגין אי ביצוע שיוף השפתיים ונדחית ביחס לכל שאר טענותיה.

בעיניינו, הואיל ומדובר בתביעת רשלנות רפואית, הרי שלא יכולה להיות מחלוקת בדבר קיומה של חובת זהירות מושגית של צוות רפואי כלפי מטופל, ובשלב הזה, ומשלא הועלתה מחלוקת בין הצדדים בשאלת קיומה של חובת זהירות קונקרטית, אניח כי תנאי זה מיתקיים ביחסים שבין צוות רפואי במחלקת עיניים בבי"ח בני ציון לבין מטופל שעבר שני ניתוחים לתיקון פזילה בבי"ח בני ציון.

...

בהתחשב בנתוני התובע, ולאחר ששוכנעתי כי הסבל שעבר ועובר התובע הינו גם אישי לאור הכאבים שעבר לאחר הניתוחים וצריבות, וגם סבל הנובע מקשיי השתלבות בחברה, לאור מראהו החיצוני, ובהתחשב בנכותו הרפואית של התובע וגילו, מצאתי להעמיד את הפיצוי בגין ראש נזק זה ע"ס של 100,000 ₪.

לסיכום חלק זה, עולה כי הפיצוי לו זכאי התובע בעקבות נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה הינו כדלקמן: · הפסדי שכר לעבר 50,000 ₪ · הפסדי שכר לעתיד 475,500 ₪ · הפסדי פנסיה 63,000 ₪ · הוצאות רפואיות ונסיעות 10,000 ₪ · עזרת צד ג' 30,000 ₪ · כאב וסבל 100,000 ₪ --------------------------------------------------- סה"כ : 728,500 ₪ הסכום האמור לוקח בחשבון את טענותיהם של התובעים 2 ו- 3 לנזקים ישירים ובנסיבות העניין לא שוכנעתי כי ישנו מקום לפסוק לשני התובעים הנ"ל פיצוים מעבר למה שכבר נפסק לעיל.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, הריני מקבלת את התביעה.

לפני תביעה בגין רשלנות רפואית המיוחסת לנתבע בעקבות ביצוע ניתוח קטרקט בעינו השמאלית של התובע.

...

לו נמסר לתובע כי אלמלא הניתוח- חדות ראייתו לא תשתפר מאליה אלא רק תלך ותדרדר במשך הזמן ואילו ניתוח הקטרקט הוא למעשה הסיכוי היחיד לשיפור חדות ראייתו, אך לצד זאת יכולים להיות סיבוכים כגון בצקות, הפרדות רשתית וכו', ולו היה בידי התובע את מלוא המידע האקוטי בנוגע לסיכויים ולסיכונים- שוכנעתי לקבוע כי היה בוחר לעבור את הניתוח (גם אם לא במועד המקורי בו בוצע אלא לאחר מכן).

בנסיבות העניין, בהתחשב בכך שהיקף המידע שלא נמסר לחולה היה משמעותי (אם כי כפי שקבעתי ככל הנראה היה בוחר לעבור את הניתוח), ודובר בעינו היחידה של התובע ובניתוח אלקטיבי ובהנתן תוצאות הניתוח והתלאות שנאלץ התובע לעבור בעקבותיו- נחה דעתי להעמיד את סכום הפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה על סך של 200,000 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת ברכיב של פגיעה באוטונומיה בלבד, כמפורט לעיל.

בפניי תביעת נזיקין בעילת רשלנות רפואית.

ביום 21.11.19 ביצע נתבע 1 ניתוח עיניים בלייזר לשפור הראיה מקרוב של התובעת אך לטענתה, מיד לאחר מכן חלה ירידה משמעותית בראייתה הן לקרוב והן לרחוק.

הנתבעות הגישו את חוות הדעת שערך פרופ' חנא גרזוזי ממנה עולה כי לא נותרה כל נכות מהניתוח, והתובעת הייתה מודעת לסיכונים הכרוכים בו. בהמשך להחלטתי מיום 22.01.23, לנוכח הפער בין חוות הדעת של הצדדים, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של פרופ' ענת לבנשטיין, כמומחית מטעם בית המשפט, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת והאם לדעתה נכותה נובעת מהאירועים הנטענים (להלן: "המומחית").

...

הנתבעות הגישו את חוות הדעת שערך פרופ' חנא גרזוזי ממנה עולה כי לא נותרה כל נכות מהניתוח, והתובעת הייתה מודעת לסיכונים הכרוכים בו. בהמשך להחלטתי מיום 22.01.23, לנוכח הפער בין חוות הדעת של הצדדים, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של פרופ' ענת לבנשטיין, כמומחית מטעם בית המשפט, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת והאם לדעתה נכותה נובעת מהאירועים הנטענים (להלן: "המומחית").

מבוא לפניי תביעת רשלנות רפואית, שעניינה ניתוח שנעשה בשלב שני של טפול רפואי, לשם סגירת אילוסטומיה (- פתח בדופן הבטן ממנו הוצא קצה של המעי הדק), בטענה כי בוצע ברשלנות, הוביל לניתוחים חוזרים והותיר נכויות ונזקים לצמיתות אצל התובע.

חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בשל הפערים בין חוות דעת הצדדים בסוגיית החבות והרשלנות, מינה בית המשפט כמומחה רפואי מטעמו את פרופ' אריה דורסט, מומחה לכירורגיה כללית, לשעבר מנהל מחלקות כירורגיה בבתי החולים ביקור חולים והדסה עין כרם, ופרופסור מן המניין לכירורגיה באוניברסיטה העברית.

...

לסיכום פרק זה, התובע טוען, כי הניתוח השני, בו בוצעה סגירה של האילאוסטומיה, בוצע באופן רשלני והוא שגרם להידרדרות במצבו שהייתה לאחר מכן, כפי שפורט לעיל, לירידה במשקל, לכאבים, לשלשולים מרובים, לאשפוזים הרבים ולנכויות לצמיתות.

בהעדר קבלות, ומאחר שגם לפני הניתוח השני נשוא התביעה, נדרש התובע לטיפולים ולא היה אדם בריא, ויתכן שגם אלמלא ההחמרה היה נדרש לנסוע לטיפולים שונים, כפי שנדרש קודם לכן, אני קובעת כי הפיצוי בגין ההחמרה שנגרמה לו בניתוח יעמוד על סכום גלובלי של 20,000 ₪ לעבר ולעתיד.

לאור כל האמור, ובשים לב לכך שסבלו של התובע מלווה אותו מעל ל- 11 שנים לעבר ועד תום מותר ימי חייו, אני מעמידה את הפיצוי בראש הנזק של כאב וסבל על 200,000 ₪.

סוף דבר לאור התוצאה אליה הגעתי, התביעה מתקבלת.