מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת רשלנות רפואית במהלך טיפול בלידה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עם זאת, בנסיבות שתוארו, ולנוכח עדות הרופא המטפל, נשאלת השאלה: האם, בנתוניו ובאפיוניו של התובע, בעצם אי-מתן כל הנחייה להורים בהקשר של סכוני הוירוס RSV והמחלה הנגרמת בגינו ובהקשר של קיומו של חיסון, לא הפר הרופא המטפל את חובת הזהירות המוטלת עליו בטיפולו בתובע? התובעים חוזרים בסיכומים מטעמם על הטענה החילופית שבכתב התביעה בענין אי-מתן "הנחייה לחסנו מייד עם שיחרורו" של היילוד מבית החולים, כאשר הם טוענים [בסעיף 107 לסיכומים מטעמם], שהנתבעים התרשלו בכך ש"לא הודיעו להורים על האפשרות לחסן את בנם במועד".
אני מוצא הצוות של בית החולים משמש הן כמטפל ביילוד בעת שהותו בבית החולים, והן כמכווין הרפואי של הורי היילוד – בהתאם לסיכונים הניצבים לפניו - לגורמים המתאימים להמשך טפול ביילוד לאחר שיחרורו מבית החולים; במיוחד, כאשר מדובר ביילוד שסובל משלל בעיות סביב תיסמונת דאון, שהסיכון שלו (להידבק ולחלות) משמעותי דיו, כאמור, ובהתאם היה מקום לקדם את הסיכוי למניעת הסיכון (השגת החיסון).
מכל מקום, אנו דנים בעצם במקרה בו ההצלחה של פניית התובעים לועדת החריגים (בקבלת תביעתם) איננה מובטחת, ולבד מראיות למכביר בעיניין מצבו הבריאותי של התובע "בזמן אמת" (במהלך שהותו בבית החולים כשהוא מקבל סיוע חמצן), לא הובאו בעניינינו ראיות נוספות מטעם הצדדים לסכויי הצלחתה של פנייה לועדה, למעט אמירות של הרופא המטפל לענין היתרשמותו מגישה דווקנית עקבית מצד ועדת החריגים - למול תביעות החברים.
...
בענין גולן, בו נפסק כי ניתן להשתמש באומדן בקביעת הפיצוי במקרה של עמימות סיבתית, מובהר גם הרציו להלכה זו: "למעשה, כמעט בשום מקרה לא יכול בית המשפט לחשב באופן מדויק לחלוטין את הנזק שנגרם, למצער בתביעות נזיקין, ועל כן כמעט תמיד נדרש הוא להסתייע בהערכה במידה כזו או אחרת. אין קו גבול המפריד בין הגדרה מדויקת של הנזק לבין קביעתו על דרך אומדן. על כל פנים, סבורני כי יש מקום לאמוד את שיעור הנזק רק כל עוד ישנה נקודת אחיזה מינימלית, ולוּ בדל ראיה, עליה יכול בית המשפט להישען בהערכתו". אם כן, בבואי לאמוד את הפיצוי המגיע לתובעים בענייננו על בסיס המפורט בפסק דין זה, לרבות ההתרשלות החלקית שקבעתי, העמימות הסיבתית ושיעור הנזק שמצאתי, אני קובע כי סך הפיצוי שבו יחויבו הנתבעים הוא סך של 75,000 ₪, שמהווה 25% מסך הפיצוי הלכאורי המלא בגין הנזק שמצאתי.
סוף דבר לאור כל האמור בפסק דין זה לעיל, אני פוסק כדלקמן: התביעה הנדונה מתקבלת חלקית, כך שהתובעים זכאים לפיצוי בסך 75,000 ש"ח. לאחר שבחנתי, אני קובע כי פסק דין זה הינו לטובת התובע 3, קטין.
בהתאם לאמור, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 75,000 ש"ח. כמו כן, יישאו הנתבעים, ביחד ולחוד, בהחזר תשלום האגרה ששולמה מטעם התובעים בנדון, בהחזר הוצאות המומחים והעדים מטעם התובעים (לפי קבלות), וכן - בשכר טרחת ב"כ התובעים בסך של 17,550 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

אל מול חוות דעת זו, אשר ביססה למעשה את הרשלנות הנטענת בכתב התביעה, חוות הדעת ההמטולוגית כלל לא עסקה במהלך הלידה, אם כי בטיפול הרפואי אחריה.
...
הנתבעים התנגדו להגשת חוות הדעת וטענו כי לא הוגשה בקשה מנומקת לתיקון כתב התביעה ולא צורף תצהיר נלווה, ומכאן שדין הבקשה להידחות על הסף.
בהתאם לכך, איני מקבלת טענת התובעת כי על סמך סעיפי רשלנות כלליים בתביעה, ניתן להגיש חוות דעת רפואית בתחום ההמטולוגיה אשר מתייחסת לרשלנות שלאחר הלידה.
לסיכום, שני המומחים של התובעת, מתייחסים לשני צירי זמן שונים.
לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה להגשת חוות דעת בתחום ההמטולוגיה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעים הגישו תביעה בחודש אוקטובר 2019 בטענה לרשלנות רפואית במהלך לידת התאומים, אשר גרמה להם למומים קשים.
ומן הכלל אל הפרט בעניינינו, העובדות עליהן מבוססת עילת התביעה המקורית נעוצות בטענה שהתובעת לא קיבלה טפול טוקוליטי בטרם הלידה, טפול שהיה מאפשר עיכוב הלידה, ולו ב-48 שעות, ובכך היה סיכוי למנוע את הסיבוכים והנכויות שנגרמו עקב לידת התאומים (התובעים) כפגים.
...
דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי להיעתר לבקשה ולהתיר לתובעים לתקן את כתב תביעתם כמבוקש, בכפוף לתשלום הוצאות.
לבית המשפט הסמכות להורות על תיקון כתב התביעה בכל עת, כך היה במשטר התקנות הקודם ובדומה מורה תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט 2018 כי תיקון כתב התביעה יתאפשר: "... לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". הפסיקה הנוהגת דוגלת בפרשנות ליברלית ומאפשרת את תיקון כתב התביעה, יחד עם זאת אין לאפשר את תיקון כתבי טענות כל אימת שייגרם למשיב נזק בלתי הפיך הנובע מהתיקון ומהעיתוי שבו התבקש תיקון כתב התביעה, על חריגים אלה נמנית טענת ההתיישנות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

טענות התובעת התובעת טענה, כי עניינה של תביעה זו, רשלנות רפואית חמורה ביותר בעת מתן אילחוש אפידורלי בטרם הלידה, טפול של צוות רפואי לא מיומן ולא מקצועי, תוך הטיה והצגת מצג שוא, ניהול רשומות רפואיות חלקיות ולקויות, ובסופו בגרימת נזק בלתי הפיך לתובעת.
...
מקובלת עליי טענת התובעת, כי הזיכרון האנושי אינו יכול לזכור את כל הפרטים גם אחרי 9 או 10 שנים מיום האירוע.
לסיכום, לא עלה בידי התובעת להוכיח קיומה של רשלנות מטעם מי מהצוות הרפואי שפעל מטעם הנתבעים.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תמצית העובדות וטוענות הצדדים המדובר בתביעת שעניינה הולדה בעוולה בטענת רשלנות רפואית במהלך מעקב אחר הריונה של התובעת-1 (להלן: "התובעת") בין השנים 2014-2015.
במקרה אחר, בו הוגשה בקשה לתיקון כתב תביעה בתביעת רשלנות רפואית באיבחון בלידה, שבו ביקשו התובעים להוסיף טענה בדבר מיקרוצפלוס (הקף ראש קטן באופן חריג) העיר בית המשפט, שניתן לפרש את המונח עילת התביעה בצורה רחבה לפי "מבחן העסקה או המעשה המובא לדיון". מכאן כאשר כבר בכתב התביעה המקורי נטען שהמשיבה התרשלה בטיפולה הרפואי, על אף שהמונח 'מיקרוצפלוס' לא אוזכר בכתב התביעה המקורי, אוזכרו ממצאים בדבר הקף ראש קטן ובדיקות אולטרסאונד שלפי התיקון היה ניתן ללמוד מהן על קיומו.
...
ובהנתן הפרשנות הרחבה למושג "עילת תביעה" בהקשר זה ולנסיבות שפורטו, המסקנה המתבקשת היא שאין המדובר בעילה חדשה שהתיישנה אלא כתב התביעה המקורי יכול להכיל גם את הטענות הנוספות ואת חוות הדעת הנוספת, שמהווה ראיה ופירוט של הטענות שכבר נטענו.
הנתבעים טוענים שהתובעים לא צרפו תצהיר לבקשתם, לא הסבירו את מחדלם מלעלות את הטענות בעת הגשת כתב התביעה המקורי ואין לאפשר להם כעת מקצה שיפורים לאחר שמונה חודשים בהם התביעה תלויה ועומדת.
סוף דבר אחר כל האמור לעיל, ומשנקבע שהטענות הנוספות בכתב התביעה המתוקן אינן בבחינת עילת תביעה שהתיישנה, דינה של הבקשה לתיקון כתב תביעה וצירוף חוות דעת נוספת להתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו