מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת רשלנות רפואית בטיפולים קוסמטיים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפניי תביעה לנזק גוף בעילה של רשלנות רפואית בקשר לניתוח קוסמטי בפניה של התובעת.
אמנם בסעיף 6 לכתב התביעה מציינת התובעת את אי שביעות רצונה מבצוע מילוי הקמטים סביב הפה, אולם בהעדר טענה להתרשלות בנוגע לטפול זה, לא כל שכן בהעדר חוות דעת רפואית התומכת בטענה להתרשלות כלשהיא בטיפול זה, ממילא אין להדרש לטענה זו, והדיון להלן יתמקד אך ורק בנוגע לטענות שמעלה התובעת בקשר לניתוח העפעפיים התחתונים.
...
אדרבא, מלבד המסקנה אליה הגעתי בפרק לעיל בנוגע להיעדר חבות והיעדר נזק בניגוד לנטען, הרי שכל טפסי ההסבר וההסכמה עליהם חתומה התובעת, כוללים סייג לפיו אין הבטחה לשיעור הצלחה כלשהו של ניתוחים מעין אלו וכפועל יוצא, לא יינתן החזר כספי בשל אי שביעות רצון המטופל מתוצאות הניתוח.
שיקולים אלו עמדו לנגד עיניי ונלקחו בכלל חשבון בעת פסיקת הוצאות המשפט בגין ניהול תובענה זו. סוף דבר לאור כל המקובץ דלעיל, התביעה נדחית.
בשים לב לאמור לעיל, תשלם התובעת לנתבע הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

תביעה בגין רשלנות רפואית.
הוא מסביר כי מתיחת הפנים באמצעות טפול קוסמטי (בין בניתוח ובין בשיטת חוטי אפטוס) מחזיקה מעמד לתקופה מוגבלת (מספר שנים), ואין בה כדי להשיב למטופלת את נעוריה (התובעת היא ילידת 1953, ובעת הטיפול היתה כבת 51).
ב"כ התובעת הרחיב בסיכומיו אודות החובה לקבל הסכמה מדעת של המטופל, הן על פי חוק זכויות החולה, התשנ"ג – 1996, והן על פי הפסיקה; אולם לא היה צורך בטיעון משפטי זה, כיוון שהנתבע לא חלק על החובה לקבל הסכמה מדעת של המטופל (גם אם לא הגדיר את הטיפול בחוטי אפטוס כ"כירורגיה" וגם אם אינו בקיא בהגדרות על פי תקנות בריאות העם, אשר ב"כ התובעת הציג לפניו).
...
וינקלר, בשנת 2006, היתה כי התובעת אינה נראית כמי שעברה טיפול להצערת פנים – עדיין אין בכך בלבד כדי לבסס מסקנה כי טיפולו של הנתבע, בשנת 2004, היה רשלני או כי נכשל.
סיכומו של דבר, התובעת לא הוכיחה כלל את תביעתה, ועל כן היא נדחית.
התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת, מ.ר (להלן: "התובעת") ילידת 21.5.67, הגישה תביעה בעילה של רשלנות רפואית כנגד הנתבעת 1, ד"ר אנה מריה שוורץ (להלן: "הנתבעת" ו/או "ד"ר שוורץ"), רופאה מומחית לרפואת מישפחה, ובעלת מרפאה העוסקת באסתטיקה, אשר במהלך שנת 2013 החלה לבצע בפניה של התובעת טיפולים אסתטיים.
הטענה להעדר מומחיות ד"ר דביר טוען בחוות דעתו כי הרשלנות של הנתבעת התבטאה בכך שאין לה את המומחיות לבצוע אותם טיפולים קוסמטיים, שכן היא מומחית לרפואת מישפחה ולא לכירורגיה פלאסטית ואין לדעת מה רמת ידיעותיה באשר ליחסי הגומלין בין החומרים השונים וכיצד הם פועלים.
...
מקובלת עליי טענת הנתבעות כי ככל שמדובר בפיצוי בגין נזק מיוחד יש להמציא קבלות ואישורים בגין ההוצאות שהוצאו.
כפי שקבעתי לעיל, אין בידי לקבל את טענת התובעת כי בעקבות התגובה בפניה היא מסתגרת בביתה והפסיקה לנהל חיים שגרתיים.
סוף דבר ראיתי לקבוע כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח כי הנתבעת התרשלה בטיפול שהעניקה לה ואף לא הוכיחה קשר סיבתי בין הטיפול שניתן לה על ידי ד"ר שוורץ לבין הנזק שנגרם לה בפניה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

עניינה של תביעה זו טענה לרשלנות רפואית של המנוח בעת טפול שיניים שהעניק לתובע.
ראשית יש לציין כי פרופ' פלד קבע כי לא נותרה לתובע דרגת נכות כלשהיא וכי: "התופעה היתה חולפת ולא הותירה נכות ניכרת מבחינה תפקודית או קוסמטית.
...
ד''ר ברק העריך כי דרגת נכותו של התובע כתוצאה מן הטיפול השגוי הנה 10% בגין פציאליס מימין בצורה קלה לפי סעיף 29(5)(ב)II לתקנות המל''ל. לטענת התובע, אינו יודע ואינו יכול לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לאירועים ותוצאותיהם וכי האירועים והנזקים נגרמו בשליטתו של המנוח והם מתיישבים יותר עם המסקנה שהמנוח לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה ההפוכה ועל כן על המנוח הראיה שלא היתה התרשלות מצידו שיחוב בגינה ויש להחיל את כלל ''הדבר מדבר בעדו" כאמור בסעיף 41 לפקודת הנזיקין.
על כן, אני מקבל את מסקנתו של פרופ' פלד לפיה מדובר בענייננו ב"סיבוך נדיר אמנם אך ידוע מהניסיון ומהספרות" של זריקת אלחוש המביאה לאטיבציה של וירוס ההרפס "הגורמים למצב הקרוי פציאליס חולפת או BELL'S PALSY." (עמוד 4 לחוות דעתו של פרופ' פלד) הטענה להתרשלות המנוח כאמור, קיבלתי את מסקנותיו של פרופ' פלד מהן משתמע כי אין כל ראיה לכך שהמנוח התרשל במתן הטיפול.
יתרה מזאת, גם לו הייתי מגיע למסקנה כי חלה חובת גילוי ביחס לסיכון נשוא העקירה, איני סבור כי קיים קשר סיבתי בין אי הגילוי לבין הסכמתו של התובע לעבור את העקירה.
סיכום לאור האמור אני מקבל את התביעה בפן הפגיעה באוטונומיה בלבד ומחייב את הנתבעות 2 ו - 3 לשלם לתובע את הסך של 20,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ ושכ''ט עו''ד בסך של 3,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

לפניי תביעת ניזקי גוף שעניינה רשלנות רפואית, כתוצאה מטיפול להסרת כתמי פיגמנטציה בעור הפנים שקבלה התובעת אצל הנתבעת, והנזקים שנגרמו לתובעת בעקבות טפול זה. הצדדים התובעת, ע' כ', ילידת 1987, בת 35 היום, ופנתה לנתבעת לצורך טפול בכתמי פיגמנטציה שהיו על פניה.
הרופאה שעובדת בסניף, עוברת על טפסי ההסמכה רק כדי לוודא שיש הסכמה מדעת, אך לא מדובר בטיפול רפואי אלא קוסמטי ולכן הרופאה לא חייבת להיות נוכחת בבדיקה ולא נידרשת מעורבות של רופא (עמ' 122 שו' 30 לפרו', ובהמשך, עמ' 123 שו' 9 שם, עמ' 125 שו' 13, ועמ' 138 שו' 27 שם).
...
לאור כל האמור, אני מקבלת את טענת התובעת שהיא חוותה מצוקה רגשית ונפשית בעת שחלה ההחמרה במראה פניה.
סוף דבר לאור התוצאה אליה הגעתי, התביעה מתקבלת כמפורט בפסק הדין.
בהתאם לכך, הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 62,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות לעבר, ובגין כאב וסבל, העדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו