מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת רשלנות רפואית בטיפולי לייזר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

לגופו של עניין נטען, כי הפוליסה אינה מחריגה טפול בנשאי HIV, אלא רק תביעות הקשורות לרשלנות שבגינה נדבק אדם בריא בנגיף או תביעה שעילתה קשורה למחלת האיידס.
מסקנת חוות הדעת הייתה כי "אין כל סכנה נשקפת לנשאי ה-HIV מטיפול באמצעות הלייזר או IPL להסרת שיער, וכן אין כל סכנה נשקפת למטפלים באמצעות מכשירים אלה להדבקה בנגיף ה-HIV ממטופלים שהנם נשאי נגיף ה-HIV. ראוי מאוד להדגיש שאין צורך באמצעים מיוחדים להגנה על המטפל או המטופל מפני הדבקה שכזאת מלבד חיטוי בספוגית טבולה באלכוהול של המכשיר ושל איזור הסרת השיער אצל המטופל". לתצהירו צירף התובע חוות דעת רפואית של פרופ' גליה רהב, שהוגשה בתביעה אחרת אותה מנהל התובע אשר במסגרתה מונתה פרופ' רהב כמומחית מטעם בית המשפט.
...
לא רק שהתובע לא עמד בנטל זה, אלא שהמסקנה המסתברת מהראיות היא כי לא זה היה מצב הדברים.
משכך אין מנוס מדחיית התביעה.
התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם נקבעה בעיניין ע"א (ת"א) 1239/07 דרמה לייזר השרון 1998 בע"מ נ' מיכל עבאדה [פורסם בנבו](10.11.2008) אחריות בעוולת הרשלנות בגין טפול קוסמטי להסרת שיער בלייזר שהותיר כתמים באזורים חשופים.
במקרה דנן הווצרות שיער גס ועבה עקב השמוש במכשיר הלייזר בקליניקה על ידי מטפלות של הנתבעת, במקום שבו השיער אמור היה להיות מוסר, מתיישבת יותר עם המסקנה כי הטיפול שנעשה לתובעת נעשה תוך הפרת חובת הזהירות מאשר עם המסקנה כי ננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים, שכן מדובר בנסיבות ובאמצעים אשר היו בשליטה מלאה של הנתבעת ואשר לתובעת לא הייתה ידיעה מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לנזק (ר' א. כרמי' בריאות ומשפט', מה' 2 כרך א' עמוד 235 ואילך, עמוד 409 ואילך).
וראה ע"א 525/74 אסבסטוס וכימיקלים חברה בע"מ נ' פז גז חברה לשיווק בע"מ פד"י ל (3) 281 10.6.76 שם נקבע: "נזק מיוחד חייב להיטען במפורש ובמפורט. הוא טעון הוכחה מדוייקת ואסור לו לשופט להעריכו לפי אומדנו. תובע הטוען כי נגרם לו נזק מיוחד חייב להוכיח לא רק שאכן נגרם לו נזק אלא גם את הקפו או שיעורו." התובעת טוענת כי בגין התאונה נגרמו וייגרמו לה הוצאות בגין טיפולים רפואיים, טיפולים אצל הילרים, הוצאות עבור מוצרי איפור וגילוח על מנת להסוות מצבה.
...
לפיכך, שקלול הנתונים הנ"ל מוביל למסקנה שיש לחשב את הפיצוי בנסיבות העניין על בסיס מחצית חישוב אקטוארי לפי משכורתה של התובעת עובר לתאונה בסך של 8,000 ₪ ונכות תפקודית בשיעור 5%.
יחד עם זאת, עדיין שוכנעתי כי לאור הפגיעה סביר כי התובעת נשאה ותישא בעתיד בעלות טיפולים רפואיים מסויימים, כי נזקקה להוצאות ניידות מסויימות, וכן כי נשאה ותישא בהוצאות בגין מוצרי איפור וגילוח.
סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 306,000 ₪ (305,890 ₪ לפני עיגול כלפי מעלה).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לתובעת: עו"ד עדי וייס לנתבע 1: עו"ד ליאור פרי לנתבע 2: עו"ד אורית בקרמן לצדדי ג': עו"ד צבי יעקובוביץ' זוהי תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית בניתוח לייזר להסרת משקפיים אשר בוצע בתובעת ביום 09.06.02.
אמריקן לייזר טענה כי רק ב־2008 החלו להתפרסם עבודות אקדמיות בתחום הרפואה אשר הצביעו על אפשרות ביצוע ניתוח צילוב לאחר ניתוח לסיק לשם תיקון תופעות לוואי של ניתוח הלסיק, ועד היום אין הוכחות ליעילותו של טפול זה. אמריקן לייזר טענה כי על־מנת שבית־המשפט יראה באובדן תמונתה של בדיקה אחת משום נזק ראייתי, עליו להשתכנע כי העדרה של הראיה החסרה יוצר עמימות ראייתית השוללת מהצד התובע ידיעה עובדתית ופוגעת באפשרותו להוכיח את תביעתו.
...
התביעה נדחית.
הודעה לצד ג' נדחית בהעדר חבות ביטוחית.
משכך מצא בית־המשפט כי יש לחשב את שכר טרחת עורכי הדין והוצאות המשפט על־פי הכללים הקבועים בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס–2000, לתביעה כספית, כאשר סכום התביעה מחושב על־פי סיכומי התובעת, כעולה על 1,052,500 ש"ח. אשר על כן, תשלם התובעת לנתבעים את הסכומים הבאים: לנתבע 1 – שכר טרחת עו"ד בסך 26,251 ש"ח וכן שכר מומחים ועדים ששילם על פי הוכחות תשלום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

הופנה לביה"ח "בילינסון" שם עבר ביום 2.9.11 ניתוח ע"י ד"ר בורלא שכלל ויטרקטומיה, רטינקטומיה, הזרקת סלקון וטפול אנדו-לייזר לרשתית.
יש להזהר מקביעת קיומה של התרשלות במקרה בו נעשתה טעות בשקול דעתו של הרופא, על מנת שלא ליצור רפואה מתגוננת, שכן אם יקבע שכל טעות בשקול הדעת של הרופא משמעה התרשלות, תיהפך הרפואה לרפואה מתגוננת והרופאים ימצאו עצמם עסוקים בהדיפת תביעות משפטיות עתידיות תחת התרכזות בטיפול הרפואי הנידרש (תא (י-ם) 1686/96 אבישג אברהם נ' ש.ר.ב. שירותי רפואה ובריאות בע"מ (פורסם בנבו, 16.06.99) (להלן: "עניין אבישג")).
...
לו נמסר לתובע כי אלמלא הניתוח- חדות ראייתו לא תשתפר מאליה אלא רק תלך ותדרדר במשך הזמן ואילו ניתוח הקטרקט הוא למעשה הסיכוי היחיד לשיפור חדות ראייתו, אך לצד זאת יכולים להיות סיבוכים כגון בצקות, הפרדות רשתית וכו', ולו היה בידי התובע את מלוא המידע האקוטי בנוגע לסיכויים ולסיכונים- שוכנעתי לקבוע כי היה בוחר לעבור את הניתוח (גם אם לא במועד המקורי בו בוצע אלא לאחר מכן).
בנסיבות העניין, בהתחשב בכך שהיקף המידע שלא נמסר לחולה היה משמעותי (אם כי כפי שקבעתי ככל הנראה היה בוחר לעבור את הניתוח), ודובר בעינו היחידה של התובע ובניתוח אלקטיבי ובהנתן תוצאות הניתוח והתלאות שנאלץ התובע לעבור בעקבותיו- נחה דעתי להעמיד את סכום הפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה על סך של 200,000 ₪.
סוף דבר התביעה מתקבלת ברכיב של פגיעה באוטונומיה בלבד, כמפורט לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

התובעת צירפה לכתב התביעה את התמונות שצולמו המציגות את מצב ידיה לאחר הטיפול ,ומכל מקום הוצגה תעודה רפואית ותמונות בדבר כויות שנגרמו לה. על פי גרסת התובעת שלא נסתרה, מקורו של הנזק לא היה ידוע לה. להשערתה, עצמת הטיפול ואי החלשתה לבקשתה, יכולה להוות גורם לתוצאה.
נציגת הנתבעת העידה כי הטיפולים נעשים באמצעות מכשירים שונים ולתובעת בוצעו כל הטיפולים באמצעות אותו מכשיר שנבדק כל חצי שנה , אך לא הוצגה ראיה על כך. לדבריה, החמרת מצב לאחר טפול לייזר היא תופעה ידועה והיא אינדיבידואלית לכל מטופל ,אולם רגישות אישית אינה ניתנת לחיזוי מראש .
עדת ההגנה לא שוחחה עם התובעת, נציגת הנתבעת שניהלה את המו"מ לא הובאה לעדות ואילו ההסכם שנוסח ע"י הנתבעת שותק בעיניין זה. יתר על כן עדת ההגנה הודתה כי ( עמ' 12 לפר') : "כויות אלו תוצאות לוואי שיכולות להווצר אחרי טפול לייזר". מכאן שאי ציון העובדה בטופס ההסכמה יכולה לעלות גם לגדר התרשלות.
...
עוד אישרה נחרצות כי הכתוב בהסכם בדבר צריבה קלה, גלד, אי נוחות מעיד וכלל גם כוויות, אם כי לא מוצגות למטופל תמונות גלד פוטנציאלי בהעדר חובה על פי חוק לעשות כן. לבסופו של דבר הודתה כי המילה כוויות לא מופיעה בהסכם.
המסקנה המתבקשת היא כי למרות חובת הגילוי המוגברת, הנתבעת לא עמדה כלל בחובתה לגלות, להבהיר ולפרט את הסיכון שלשיטתה הוא סיכון ידוע וודאי.
לסיכום לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 33,080 ₪ בצירוף הוצאות בגין אגרה ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7741 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו